בכיר במערכת הפיננסית: "יש לשקול לקבוע רצפה לדולר"

הגורם מדגיש שנדרשת "חזית אחידה, מלוכדת וחזקה מצד האוצר, ראש הממשלה והכנסת" כדי ליישם את המהלך - ומודה שמדובר באופציה "מסוכנת" ■ שר האוצר מאוד מוטרד מהמתרחש בשוק המט''ח והשלכותיו על היצוא

"המדיניות של בנק ישראל בנושא הדולר הייתה יחסית מוצלחת עד היום, אבל צריך עליה לחשוב מחדש וצריך להתאים אותה לנסיבות החדשות." כך אמר היום (ג') ל"גלובס" גורם בכיר מאוד במערכת הפיננסית, לאחר שהמטבע האמריקני שב לדשדש ונפל מתחת לרף הפסיכולוגי של 3.5 שקלים לדולר. זאת, בעקבות הודעת הפד בשבוע שעבר על נסיגה מההרחבה הכמותית השלילית (3QE).

לדבריו, "כבר 5 שנים שבנק ישראל נוקט באותה המדיניות ונראה כי היא הגיעה כעת לסוף דרכה".

ביום רביעי האחרון, כאמור, הודיע הבנק המרכזי האמריקאי כי יפחית את היקף רכישות האג''ח בשוק הפתוח, אך כי במקביל הריבית צפויה להישאר ברמה אפסית עוד תקופה ארוכה. מאז ההודעה, שחיזקה במעט את הדולר אל מול השקל, שב המטבע האמריקאי להיחלש אל מול המטבע המקומי.

נזכיר, כי בנק ישראל תחת הנהגתו של הנגיד לשעבר סטנלי פישר, קבע מדיניות של התערבות סמויה כאשר מתגלות תנועות חריגות בשער החליפין הנומינלי האפקטיבי (סל המטבעות של שותפות הסחר העיקריות של ישראל), שאינן יכולות להיות מוסברות על ידי כוחות השוק. כעת, מסרב הבנק בעקביות להתייחס למדיניות זו ומתעלם מהמצוקה של היצואנים ומההשלכות האפשריות על המשק. בבנק אף מזכירים כי השער האפקטיבי של הדולר לא השתנה במיוחד מאז חודש מאי.

לדברי אותו בכיר, ניתן לפעול בכמה דרכים: "דרך אחת", הוא אומר, "היא קביעת רצפה לשער חליפין. עם זאת, מדובר במהלך מסוכן כי הוא לא מאפשר לטשטש את התוצאות שלו ומעמיד בסכנה את המוניטין והאמינות של בנק ישראל".

להערכתו, כדי לנקוט בצעד כזה זקוקים לתמיכה מקיר לקיר מצד כל הגורמים שקשורים למדיניות הכלכלית - האוצר, ראש הממשלה והכנסת. "נדרשת חזית אחידה, מלוכדת וחזקה ליישום מדיניות כזו", הוא אומר.

עם זאת, ל"גלובס" נודע כי בבנק ישראל, לרבות בסביבתה של הנגידה קרנית פלוג, מתנגדים לרעיון.

דרך אחרת שמציע אותו הבכיר היא להפסיק את ההתערבות ו"לתת לשער להגיע לרמה שלו". אך במקרה הזה הוא מצהיר, "אנחנו לא יודעים מה יהיה השער ובעיקר מה תהיינה ההשלכות על המשק הישראלי, על היצואנים ועל הסקטור היצרני". הבכיר גם מעלה את האפשרות של "לחשוב מחוץ לקופסה", ואומר כי "במידה שהבעיה טמונה ביצוא ובתחרויות של המוצרים והשירותים הישראלים בעולם, יש לנקוט בצעדים שלא ישבשו את כל המערכת המאקרו-כלכלית ולהעניק סיוע מיוחד לאותו סקטור היצוא", אך מוסיף כי "סיוע זה חייב להיעשות מבלי להפר את ההסכמים הבינלאומיים".

לגבי השאלה מה עומד מאחורי ההתחזקות המתמשכת בשקל אל מול הדולר, משיב הבכיר כי "יש את אפקט הגז לצד ההצלחה שלנו ביצוא. פישר תמיד נהג לומר כי קשה להשיג משק חזק ומטבע חלש. יתרה מזו, ישראל אטרקטיבית להשקעות פיננסיות. עם זאת, אני לא חושב שמדובר כאן בהתקפה ספקולטיבית כפי שכמה גורמים בשוק מתארים".

"שער מנופח"

דברי הבכיר מצטרפים לראיון שהעניק לאחרונה ל"בלומברג" פרופ' אלכס צוקרמן החבר בוועדה המוניטרית של בנק ישראל. "קביעת שער רצפה לדולר הוא מהלך שלא הייתי פוסל אותו על הסף מלכתחילה", אמר צוקרמן ששבר את הטאבו והיה הגורם הרשמי הראשון שהסכים להתייחס "און רקורד" לסוגיה הבוערת.

עם זאת, צוקרמן הסתייג והבהיר כי מדובר בצעד שיש לשקול רק ב"תנאים קיצוניים" כתוצאה מייסוף חד בשקל, אך לא פירט מה הוא "שער קיצון".

חבר הוועדה בבנק ישראל גם הבהיר כי ישנם כלים בהם היה מעדיף להשתמש לפני, כדוגמת הטלת מסים (צעדים פיסקאליים כלשונו), כדי לדכא תנועות הון קצרות טווח.

צוקרמן גם הודה כי שער החליפין של השקל אל מול הדולר הוא מנופח, ואמר כי חלק לא מבוטל מהייסוף של השקל בשנה האחרונה הוא זמני ואינו מהווה תוצאה ישירה של הכוחות הפונדמנטליים של השוק.

בהקשר זה, יצוין כי הלמ"ס פרסמה בסוף השבוע שעבר את נתוני החשבון השוטף של מאזן התשלומים, לפיהם ברבעון השלישי של 2013 נרשם מעבר חד מעודף של כ-1.5 מיליארד דולר לגירעון של 300 מיליון דולר בחשבון השוטף - מה שאמור היה לגרום לפיחות חד במחיר השקל - דבר שלא קרה.

כעת קוראים היצואנים והתעשיינים לבנק ישראל לקבוע שער רצפה לדולר, לפחות בטווח הקצר, עד שהצעדים ארוכי הטווח ייכנסו לתוקף ויתחילו לתת את אותותיהם בפועל.

הלחץ הועבר לשר האוצר יאיר לפיד שמאוד מוטרד מהמתרחש בשוק המט''ח והשלכותיו על היצוא, ובשבועות האחרונים אף קיים כמה וכמה דיונים אשר במרכזם גם עמדה סוגיית "רצפה לדולר". עם זאת, הנושא ירד מעל סדר יומו של המשרד.

בבנק ישראל ובמשרד האוצר סירבו להגיב לידיעה.

צרו איתנו קשר *5988