עדי קייזמן על "בית המריבה" בת"א: "אני מרגיש נבגד"

קייזמן בשיחות עם מקורבים על בית המריבה בת"א: "במו-ידיי חתמתי על צ'קים לסגור תיקי הוצאה לפועל נגד אביה של אסתי" ■ "השיקול ברכישה לא היה רציונלי"

מהרגע שבו הונחה התביעה על שולחן מזכירות בית המשפט היה ברור לכל המעורבים בה שסיפור "הבית הכתום" בצהלה לא יישאר בתוך המשפחה. וכשהגיבורים הם איש עסקים עשיר, רעייתו דוגמנית הצמרת, אביה הזועם, נכס ששווה מיליונים וכמובן הרבה האשמות בוטות בתוך המשפחה, גם לא קשה להבין מדוע.

למקרה שלא הייתם כאן בשבוע האחרון, הבית הכתום הוא הבית שבו מתגוררים עדי קייזמן ורעייתו הדוגמנית אסתי גינזבורג. הבית תוכנן על-ידי אביה של גינזבורג, האדריכל אריה גינזבורג, שמכר אותו לבני הזוג בתמורה ל-8 מיליון שקל.

בתביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד אבי דוידוב, טוען גינזבורג כי קיבל רק 3.5 מיליון שקל מהסכום ודורש לבטל את הסכם המכר ולמחוק את הערת האזהרה בטאבו. בני הזוג, שהגיבו רק באמצעות עורך דינם עו"ד אריאל דינוביצקי, ענו כי שילמו 90% מהסכום וכי הטענות חסרות שחר. למהומה הזאת הצטרפה גם אדריאן, אימה של גינזבורג, שצוטטה השבוע כמי שהאשימה את בעלה לשעבר שהוא מנסה להוציא כסף מכל סובביו, וגם זאת לאחר שנזקק לתמיכה כלכלית מבתם.

לא מתאים לכל אחד

את "הבית הכתום" ברחוב אבישי 12 בצהלה, בנה האדריכל גינזבורג במשך שנים על קרקע שירש מהוריו. מדובר במבנה מיוחד ויוצא דופן שבו, ואף שמדובר בשטח גדול, רק 2.5 חדרי שינה. גינזבורג, מספרים מכרים, קיווה למכור את הבית במחיר גבוה, אך על הנכס יוצא הדופן לא היו קופצים. "זה לא נכס שמתאים לכל אחד", הם מסבירים.

קייזמן דווקא אהב את הבית. הוא הגיע אליו אחרי גירושיו מעפרה שטראוס כאשר חיפש בית בשכונה או בסביבתה במטרה להישאר קרוב לבתם המשותפת. הסכם שכירות נחתם ביולי 2010, עוד לפני שהוא ואסתי גינזבורג הכירו. שכר הדירה עמד על כ-6,000 דולר לחודש. "כשהגעתי לבית", סיפר קייזמן לחבריו, "הבית הושכר רק לאירועים. לא היה בו כלום, רק ספה". דמי השכירות שקייזמן שילם הם שאפשרו לאריה גינזבורג לעמוד בהחזרי המשכנתא ובהוצאות התחזוקה הגבוהות של הווילה.

עם קשר לשכירות או בלי, קייזמן ואסתי גינזבורג הפכו לזוג ובהמשך גם התחתנו. בינתיים, האב לא הצליח לעמוד בתשלומי המשכנתא והבנק החל לאיים בעיקול הבית. גינזבורג טוען כי הפיגור בתשלומים נבע מכך שקייזמן לא עמד בתשלומי השכירות. קייזמן מכחיש. כך או אחרת, על הרקע הזה הגיע קייזמן להסדר לרכישת הנכס. האם קייזמן רכש את הנכס מתוך רצון לעזור לאב, או שראה כאן הזדמנות לרכוש את הבית במחיר מציאה?

"אני חושב שהייתה כאן זהות אינטרסים", אומר גורם הבקיא בתיק. "למרות שהבית הוא יצירת אמנות, במשך תקופה ארוכה גינזבורג לא הצליח למכור את הנכס. קייזמן אהב את הבית, והמחיר היה טוב. יחד עם זאת, אם לא היה מדובר בחמו, סביר להניח שהוא לא היה עושה את העסקה במתכונת שנעשתה".

מקורביו של קייזמן נחרצים הרבה יותר: לגרסתם, הוא רכש את הבית מתוך מטרה אחת ברורה - לחלץ את חמו מהחובות שבהם היה שרוי. "תביני", הם אומרים, "האבא לא עבד במשך שנים, ורק שרף את הכסף של המשפחה".

קייזמן, הם מוסיפים, היה המום כששמע על התביעה, ועוד מעיתונאי שהתקשר לבקש את תגובתו. "אני הבן אדם האחרון שזה מגיע לו", הוא אמר השבוע למקורביו והוסיף: "אם הייתי רוצה לעשות 'תרגיל', הייתי נותן לבית להגיע לכינוס נכסים וקונה אותו יותר בזול, אבל את זה בדיוק ניסינו למנוע; ניסינו בכל דרך אפשרית להימנע מכינוס ולשמור על כבוד המשפחה. לא רצינו להתחכם, הלכנו בדרך המלך".

אף שהוא אוהב את הבית, אמר קייזמן למקורביו, הרי שאם זה היה תלוי בו, לבטח לא היה קונה אותו. "השיקול פה לא היה רציונלי; זה בית שמסמן סוג של טרגדיה. זה בית שגרם להתפרקות של המשפחה והוא מלא בעיות. יש המון חריגות בנייה וצריך לעשות שורה של דברים כדי שהוא יקבל טופס 4. אני ואסתי יצרנו בבית הזה פינה חמה, אבל זה בית שהוא לא ידידותי לילדים; זה לא בית פרקטי, ולכן הוא לא הצליח להימכר. כל המתווכים ניסו לשווק אותו ולא הצליחו. אולי אם היה ממוקם ברחוב גלי תכלת בהרצליה, הוא היה מצליח להימכר, אבל צהלה היא שכונה סולידית מדי בשביל בית בסגנון הזה".

בהתייחסו לטענות של חמו בתביעה ביחס לפיגור בתשלומי השכירות אמר קייזמן למקורביו כי "לא רק שעמדתי בכל התשלומים אלא גם שילמתי לו כמה חודשים מראש. יותר מזה: חילטו לנו ערבות בנקאית שנתנו עבורו בדירה ששכר, אחרי שהוא צבע את כל הדירה בכתום. אני במו-ידיי חתמתי על צ'קים כדי לסגור תיקי הוצאה לפועל נגדו. אם זה היה סלקום, אם זו העירייה, אם זה עורכי דין שתבעו אותו בגלל שלא שילם להם שכר-טרחה. אני אישית חתמתי על צ'ק של 910 אלף שקל לעורך דין שזכה בתביעה נגדו. וזו רק דוגמה אחת. שילמתי עבורו כמות אינסופית של כספים וזה מה שאני מקבל בתמורה? אני מרגיש נבגד".

ארבעה הליכים משפטיים

אין מחלוקת על כך שאריה גינזבורג היה נתון בשנים האחרונות בקשיים כלכליים. הצ'ק שקייזמן סיפר ששילם לעורכי דין הוא רמיזה לאחת הסיבות לכך. במשך כעשר שנים נוהלה נגד גינזבורג (ונגד אביו המנוח) תביעת רשלנות מקצועית שהגישו דיירים בבניין שהשניים תכננו.

עבור הייצוג המשפטי בהליך הזה היה גינזבורג אמור לשלם שכר-טרחה של 2 מיליון שקל. לאחר ששילם לעורכי הדין כ-650 אלף שקל, הוא נתבע על-ידיהם לשלם עוד למעלה מ-700 אלף שקל וזאת על סמך מכתב התחייבות שעליו חתם. בכתב ההגנה שלו, הוא טען כי "המכתב לא נכתב מרצון אלא עם אקדח לרקה" והוסיף כי באותה עת היה נתון במצב נפשי קשה, סבל מחסרון כיס, ולא היה יכול להרשות לעצמו - הן מבחינה כלכלית והן מבחינת ההליכים המשפטיים שהתנהלו - להחליף ייצוג משפטי.

בית המשפט דחה את טענתו וחייב אותו לשלם. אגב, זה לא היה התיק המשפטי היחיד שניהל גינזבורג בשנים האחרונות - סביב הבית הכתום לבדו הוגשו נגדו שלוש תביעות על-ידי שניים מנותני השירותים בבנייה שטענו כי לא קיבלו את מלוא התשלום ועל-ידי שכן שטען כי נפגע מהבנייה. מקורבי קייזמן טוענים כי מאחר שלגינזבורג לא היה כסף לשלם לנושיו, הרי שקייזמן הוא זה ששילם את כל חו בותיו.

העסקים דווקא בסדר

מהומת הבית הכתום ניחתה על קייזמן בתקופה שבה עסקיו במצב טוב וסערת אסים כבר הרחק מאחוריו. אסים, נזכיר, הייתה חברה ציבורית בשליטתו שעסקה בעיקר ברכישת נכסים במזרח אירופה. בעקבות המשבר נקלעה אסים לקשיים מול מחזיקי אג"ח בהיקף של 130 מיליון שקל והגיעה להסדר חוב שבמסגרתו הועברו כל נכסיה לידי הנושים (שעדיין ממתינים לעיתוי המתאים למכירתם, עניין שיכול לארוך עוד שנים רבות). באפריל 2010, ערב לפני אישור הסדר החוב, נמכרה אסים כשלד בורסאי לידי "נץ בונדס", עיתוי שגם הוא גרר אחריו ביקורת על קייזמן.

כיום מעורב קייזמן בעיקר בעסקי נדל"ן בגרמניה במסגרת חברת ADO החזקות הפרטית (שדרכה גם החזיק את אסים), שמשרדיה שוכנים במגדל המוזיאון בתל-אביב. הוא הקים את החברה ב-2004, תקופה שבה היה נשוי לשטראוס, ייחוס משפחתי שלפי גורמים שונים מן הסתם הקל עליו בגיוס הכספים שנדרשו לחברה.

כיום ADO מפעילה מספר זרועות בתחומים שונים של נדל"ן - מלונאות, ניהול, דירות נופש וכו', רובם ככולם בגרמניה. זרוע נוספת עוסקת בפרויקטים נקודתיים בתחום הנדל"ן בישראל, תחום שבו קייזמן מיעט לעסוק בשנים האחרונות.

קייזמן גם מחזיק בכ-10% מחברת ADO גרופ הציבורית שבשליטת שיכון ובינוי (כ-35%). שותפים משמעותיים נוספים בחברה הם קרן סטנהם וקבוצת הראל. קייזמן הקים את החברה וב-2006 חברה אליו שיכון ובינוי שבראשה עמד בזמנו אורי שני. בעקבות הצטרפותה עברה החברה כמה וכמה תהפוכות שבמסגרתן הצטמצמה אחזקתו של קייזמן. כיום עומד בראש החברה שלמה זהר, בעברו מנכ"ל בנק דיסקונט, ובבעלותה כמה אלפי דירות להשכרה בברלין. בבורסה היא נסחרת לפי שווי של כ-800 מיליוני שקל.

"לולא ההסתבכות של אסים, שעלתה עשרות מיליונים", אומר גורם הבקיא בעסקיו של קייזמן בגרמניה, "הוא היה יכול להיות היום מיליארדר. לו רק היה נשאר בברלין ולא הולך למזרח אירופה. הוא עשה המון עסקאות בברלין, והרוויח מהן הרבה".

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988