הנקראות ביותר

אלפרד אקירוב: "תוכנית הדיור של לפיד זה בולשיט"

אלפרד אקירוב מסביר למה אינו פועל בארץ: "באירופה מעודדים יזמים, בישראל אם הצלחת - אתה כנראה גנב" ■ "תמוה שאי.די.בי תעבור לידיים לא מוכרות"

אלפרד אקירוב לא אופטימי במיוחד. הרבה מהשאלות שאנחנו שואלות אותו נענות קודם כול בתשובה: "זה עצוב". אקירוב (73), בעל השליטה ויו"ר בקבוצת הנדל"ן אלרוב, אומר בראיון ל"גלובס" שהוא מאוד אוהב את ישראל, שכאן זה הבית שלו, אבל אין לו כוונה לעשות כאן עסקים חדשים.

"צר לי שאני לא עובד בארץ. יש לי עסקים קיימים בישראל, אבל אני לא יוזם שום דבר חדש בארץ כבר 13 שנה, מאז שהמדינה לא כיבדה איתי חוזה בפרויקט 'ממילא'. קשה לעבוד במדינה שלא מכבדת חוק", הוא אומר.

אקירוב מתייחס לפרשת קרתא - חברה ממשלתית עירונית שהוקמה לשם הקמת פרויקט ממילא בירושלים, והתקשרה עם אלרוב להקמת הפרויקט.

- יכול להיות שתשנה את דעתך?

"מאוד עצוב לי שאני פעיל רק בחו"ל. גם קבוצת כדורגל רוצה לשחק בבית שלה, כי זה הבית. אבל דברים יכולים להשתנות לטובה רק אחרי שהכול מתמוטט, ואני מקווה שזה לא יקרה".

לדברי אקירוב, אותה "אווירה עסקית שלילית" בישראל היא שמביאה בסופו של יום את קופת המדינה לגירעון, שאותו משלמים בסוף האזרחים. "בערים כמו לונדון, פריז, מעודדים יזמים לבוא, לבנות ולעשות עסקים. בישראל אם הצלחת אז אומרים לך שאתה גנב, בגלל שהצלחת - אז למה לעשות פה עסקים? התוצאה היא שכבר שנים לא הוקם פה אף מפעל חדש, לא באים תיירים, וגם אין תעסוקה לכל מי שיכול היה לעבוד במפעלים או בתעשיית המלונות. אנחנו נמצאים בסוף השנה, וכל הפרמטרים הכלכליים מראים על ירידה ביצוא ובצמיחה ב-2014", הוא אומר.

- בכל זאת, אם מחר תזדמן לך עסקה רווחית בישראל לא תיקח אותה?

"אני אפילו לא בודק עסקאות, כי אחרי ההתנהלות של המדינה בממילא זה פשוט בלתי אפשרי. מי שלא מכבד את החוק כאן זאת המדינה עצמה. לא מספיק שיש פה בירוקרטיה שבגללה לפעמים מחכים 20 שנה להיתר בנייה, יש פה גם אווירה שמתובלת בשנאה לאנשי עסקים. אף אחד לא מוכן לחיות במקום שלא אוהבים אותו".

- מה שונה ביחס ליזמים באירופה למשל?

"זה עולם אחר, ואני לא מדבר על תמריצים בכסף אלא על יחס. בפריז, למשל, יש לי מלון שאני עומד לסגור לצורך שיפוצים. מאז שזה נודע לעירייה יש סגן ראש עיר שכל התפקיד שלו זה לעבוד עם יזמים והוא אחת לחודש מרים לי טלפון ושואל איך הוא יכול לעזור לי. בארץ יזמים יכולים רק לחלום על יחס כזה. יזם הוא שורה בטבלת אקסל והוא בדרך כלל מקבל רק סטירות מהרשויות".

לדברי אקירוב, האווירה האנטי-עסקית מתבטאת גם במקרה של אי.די.בי: "אנחנו רואים שאחת החברות הכי חשובות במשק, שהיא קבוצת אי.די.בי, עומדת למכירה ואין מתעניינים. זו תעודת עניות למדינת ישראל שרק מוטי בן-משה ואדוארדו אלשטיין התעניינו בקניית הקבוצה".

- אולי אין כמעט מתעניינים באי.די.בי כי זו רכישה של קבוצה עם חובות גדולים, ולכן זו עסקה לא רווחית?

"זה לא נכון, זו עסקה משתלמת של חברה טובה עם עסקים טובים. אפשר לממש חלק מהנכסים ולהחזיר את החוב. הסיבה שלא התמודדו על הרכישה היא בגלל התקשורת והרגולציה".

- מה דעתך על השתלשלות העניינים באי.די.בי?

"עצוב מאוד מה שקרה עם נוחי דנקנר, אבל עוד יותר עצוב מה שיקרה בהמשך. תמוה שהחברה הכי גדולה במשק תעבור לידיים לא מוכרות. חסרים אנשי עסקים שישלמו 200 מיליון דולר בתמורה לשליטה בעסקים כאלה? להערכתי, הפרשה הזו לא הסתיימה. אני לא בטוח שלאנשים שרוכשים את החברה יש עוצמה כלכלית ברמה שיכולה לעמוד מול כל החובות הגבוהים של הקבוצה".

- אבל איפה החלק של נוחי דנקנר בעניין? אתה לא חושב שזה נכון לקחת למי שלא מחזיר את החוב את השליטה בחברה?

"אולי אם נוחי היה מתחיל לטפל בחוב קודם זה לא היה מגיע למצב הזה. היו בשוק עוד הסדרי חוב עם תספורות גדולות יותר שעברו, אני לא יודע למה דווקא אצלו זה הגיע למצב הזה".

- ראינו הרבה חברות בשנים האחרונות מגיעות להסדרי חוב, במיוחד בתחום הנדל"ן. אצלך, לעומת זאת, האג"ח נסחרות בתשואה של 2%-3% בלבד. איך חמקת מכל תסבוכת החובות?

"כל אדם יודע איזה משקל הוא יכול להרים. את, לדוגמה, לא תצליחי להרים 50 ק"ג, ולכן גם לא תנסי. אז ככה זה גם כשלוקחים חוב - צריך לקחת בהיקף שאתה יכול להחזיק. צריך לדעת לגלות איפוק מאוד גדול כשעושים עסקים. בדרך כלל צד התאווה חזק יותר אצל אנשים, וזה לא טוב. צריך להיות ממוקדים, מאופקים עם אסטרטגיה ולהיות עם יועצים טובים שאתה גם מוכן להקשיב להם, אחרת בשביל מה להחזיק אותם".

- דנקנר היה מתייעץ עם הרב רנטגן, אתה היית מתייעץ אתו?

"אומרים שיש לו סגולות ויכולות. כל אחד ואמונתו שלו, אבל אני לא מאמין בזה".

- מה דעתך על שוק הנדל"ן למגורים היום?

"המצב עצוב מאוד כי את כל הבעיות אפשר לפתור. הרי רוב הקרקעות במדינה שייכות למדינה, לא לנוחי דנקנר או למשפחת עופר. המדינה יכולה להחליט שמחר בבוקר היא מאשרת הקמה של 150 אלף יחידות דיור שיימכרו לעם ב-5,000 דולר לדירה, בנוסף לעלות הבנייה של הדירה שעומדת היום על חצי מיליון שקל לדירה.

"אז דירות יימכרו פה במחירים סבירים, המדינה תמכור את הקרקעות ליזמים שיתחייבו למכור את הדירות לזכאים במחיר הכי זול, ואז הזכאים שייקנו את הדירות יתחייבו לא למכור את הדירות 5-10 שנים כדי שמשקיעים לא יעשו סיבוב על מחיר הדירות".

- זה בעצם מחיר למשתכן, וזה לא עבד עד עכשיו.

"נכון, כי עד עכשיו דאגו בעיקר לחרדים. אם ייבנו את הדירות במודיעין או במקומות שקרובים לרכבת, אין סיבה שזה לא יצליח".

- מה אתה חושב על הפרויקטים להשכרה ארוכת טווח שמוציאה המדינה?

"זה בולשיט. תשואה של 8% למוסדיים לא באה לעזור לצעירים שאין להם כסף, היא באה להפוך את המוסדיים למיליונרים. עדיף לצעירים לקנות דירה ולשלם 2% ריבית. משפחה צריכה להיות בעלת דירה, אבל לשלם עליה מחיר סביר. 5,000 דולר על הקרקע בנוסף לעלות הבנייה תביא לכך שדירה בישראל תעלה 700 אלף שקל, ואז הבנקים יכולים גם לתת 90% משכנתא. אין סיבה להגביל את המשכנתא אם מחירי הדירות יהיו סבירים.

"כדי לפקח על העסק בטווח הארוך צריך גם להגביל את האפשרות למכור את הדירה לכמה שנים כדי למנוע ספסרות. אם הממשלה תעשה את זה, כל השוק יהיה שפוי. גם היזמים שייקנו את הקרקעות ירוויחו את אותם 15% שהם מרוויחים היום, רק בלי סיכון".

*** הראיון המלא - במהדורה המודפסת

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נדל"ן ותשתיות?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות