אביו של בעלי איקיוטק: "הונאה מפלצתית; בני מסוכן מאוד"

יומטוב בן שושן בדיון סוער בכנסת: "הבן שלי מומחה לזיופים" ■ בן אופק: "הורה שלא בודק את חשבונות הטלפון שלו, שיבוא בטענות לעצמו"

"מדובר בזיוף אינטרנטי מתוחכם והונאה מפלצתית" - כך אומר יומטוב בן שושן, אביו של בן אופק - בעליה של חברת איקיוטק, בדיון שהתקיים היום (ב') בוועדת הכלכלה של הכנסת. "העברתי את החברה לבן שלי בכפייה ותוך איומים על חיי. הוא אדם מסוכן מאוד, אני קורא למשרד לביטחון פנים - מדובר במומחה לזיופים".

הדברים נאמרו במהלך דיון סוער שזומן לבקשת ח"כ בועז טופורובסקי (יש עתיד), בעקבות אלפי דרישות הגבייה בגובה אלפי שקלים. בדיון השתתפו גורמים רבים - מנציגי משרד התקשורת, משרד המשפטים, משטרת ישראל, לשכת עורכי הדין, המועצה הישראלית לצרכנות, ארגון אמון הציבור ועוד. את חברת איקיוטק ייצג השופט לשעבר אליהו וינוגרד.

"מדובר במצב אבסורדי, לא על פניו ולא לכאורה", אמר ח"כ טופורובסקי בפתח הדיון וטען כי בפגישה עם נציגי איקיוטק במשכן הכנסת הם איימו להכפיש את שמו ולפגוע בו על רקע התערבותו בפרשה.

בדיון נכחו נפגעים רבים, שחלקם עלו לתאר את חלקם בפרשה - במסגרתה קיבלו דרישה לתשלום חובות שלא היו ולא נבראו לטענתם. "בגיל 9 ראיתי אתר שהבטיח להיות רקדנית מפורסמת", סיפרה נערה בת 15, "לא ידעתי שזה כרוך בתשלום. הכנסתי את מספר הטלפון של אמא, אבל לא קיבלתי כלום בתמורה".

עו"ד אופיר לב, מקים קבוצת הפייסבוק של נפגעי החברה, סיפר על נתונים מדאיגים וקרוב ל-5,000 פניות. "הגיעו גם ילדים שקיבלו מכתב ופחדו לפנות להורים", אמר. "אנו נתקלים בשיאים חדשים באבסורד: עולים חדשים שלא היו בארץ, מכשירי סלולר כשרים, ילדה עיוורת קטינה - וגם הרבה אנשים שפשוט גילו חיוב במכשיר הסלולר וניתקו אותו מיד".

"זו אחת השערוריות הכי גדולות שהיו פה בשנים האחרונות", קבע ד"ר יצחק קדמן מהמועצה לשלום הילד. "עסקאות נחתמו לכאורה עם בני שנתיים ו-7 ו-9. כשפניתי למשרדי עורכי הדין, הם סירבו להתייחס. החברה מתחלפת - החליפה שמות לאורך שנים, אתה אפילו לא יודע למי אתה חייב. אני מאוכזב קשות מחוסר המעש של משרד המשפטים, הכלכלה, משטרת ישראל - כולם מגלגלים את הכדור מאחד לשני".

נציג לשכת עורכי הדין, עו"ד עמנואל וייזר, ציין כי כאשר חברה מגיעה למצב שבו יש אחוז גבוה של טעויות וטענות ולא בודקת את עצמה או עוצרת הליכים - זו בהחלט יכולה להיות עילה לתביעה.

עו"ד וייזר עקץ בעדינות את התנהלות עורכי הדין המייצגים את איקיוטק, ורמז כי עורך דין שאחוז גבוה מהפניות ששלח מתקבלות טענות נגדן - צריך לבדוק את עצמו. הנוכחים בדיון ציינו כי כמה משרדים שהחלו לטפל בחברה משכו את ידיהם מהטיפול עם התבררות היקף הטענות.

נציג המשטרה, אליה פנה לאחרונה שר התקשורת גלעד ארדן בבקשה לחקור את הפרשה, דיווח כי לפני מספר חודשים הוגשו כמה מאות תלונות נגד איקיוטק. החומר הועבר למפלג הונאה תל-אביב, אולם שם הוחלט גניזת התיקים בטענה כי מדובר בעניין אזרחי ולא פלילי. "לאחרונה התקבל חומר חדש וחודשה החקירה", מסר נציג המשטרה. פרקליטות המשטרה העדיפה להיעדר כל עוד מתקיימת החקירה.

החברה: הורים רשמו את ילדיהם לאודישנים

הדיון הפך סוער במיוחד כשרשות הדיבור הועברה לנציגי איקיוטק, ונציגת החברה עו"ד דפנה פישר ממשרד גדעון פישר ושות' התקשתה לסיים את דבריה. לטענתה, הנרשמים נדרשו לספק פרטים אישיים שונים, ולכל אורך האישור היה ברור שהשירות בתשלום.

השופט לשעבר אליהו וינוגרד, שלהפתעת רבים מייצג אף הוא את החברה, טען כי ההורים הם אלה שפעמים רבות רשמו את ילדיהם הקטנים לאודישנים - "אפילו לפרסומות של חיתולים". עוד הזכיר כי הוועדה לא מחליפה את בית המשפט, וביקש מחבריה לא לעסוק בבירור נקודתי של מחלוקות כספיות ספציפיות.

ההצעה האופרטיבית ה"מהפכנית" למתלוננים מטעם החברה היא הזכות לקבל את המסמכים הנוגעים לכל אחד וללא השהיה של חודש בהליכים המשפטיים.

נציגת המועצה לצרכנות, עו"ד יעל כהן-שאואט, הזכירה כי המועצה לצרכנות כבר ביקשה לקבל את מסמכי הראיות של 500 מתלוננים - ובתמורה קיבלה מכתב סירוב בן 37 עמודים ואיום בתביעת לשון הרע.

בן אופק: "הורה שלא בודק את חשבונות הטלפון שלו, שיבוא בטענות לעצמו"

בן אופק עצמו טען כי "מדובר בחברה שפעלה כל העת על-פי חוק, על-פי הוראות משרד התקשורת. אנשים השתמשו בשירותים שאני ייצרתי, אנשים שאני העסקתי. כל אחד מהאנשים ידע את המחיר. הורה שלא בודק את חשבונות הטלפון שלו, שיבוא בטענות לעצמו".

כשביקש אביו את זכות הדיבור, התקומם אופק וטען כי אביו הגיע לדיון בגלל סכסוך משפחתי שאינו קשור לפרשה - וכי אינו רשאי להתערב. יו"ר הוועדה, ח"כ אבישי ברוורמן, שלאורך הדיון כולו הביע זעזוע עמוק מההתנהלות לכאורה של איקיוטק, לא התרשם - ולאב, כאמור, ניתנה זכות הדיבור.

לדבריו, בן שושן הקים את החברה ב-2004 ועמד בראשה עד 2008. "ההרשמה הייתה חינמית ללא כל סוג של התחייבות", אמר. "טלפניות התקשרו למי שנרשם וזימנו למשרד לרכוש מנוי שנתי - שעלה 400 שקל לשנה. אפשרות שנייה הייתה לקבל הודעות SMS בעלות 5 שקלים להודעה ועד 10 שקלים שקל לחודש, דרך חברות הסלולר. אפשרות ניתוק ניתנה לכולם. בפועל רובם לא חויבו כי חברות הסלולר לא גבו את הסכום - כנראה בגלל שהלקוחות התנתקו. עד 2008 לא דווח בשום מקום על חובות של לקוחות".

עוד הועלתה השאלה היכן היו חברות הסלולר ומדוע לא הגנו על צרכניהן כמתחייב מהרישיון. בעניין עיכוב הליכי הוצאה לפועל, הסבירה נציגת רשות האכיפה והגבייה כי מי שאין לו ראיה בכתב לא יכול להגיש הוצאה לפועל, אולם זה לא מונע הגשת פנייה לבית המשפט.

"ועדת הכלכלה דורשת ממשרדי הממשלה הרלוונטיים לדון באופן מיידי בנושא ולפרסם לציבור הבהרות והמלצה כיצד לפעול עד לסיום הבירור בפרשה", סיכם היו"ר ברוורמן.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נתח שוק וצרכנות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988