צבי אקשטיין: "יש לקבוע רצפה לדולר של 3.4-3.3 שקלים"

התבטאות פומבית ראשונה מפי בכיר במערכת המביע תמיכה ביוזמה לקביעת שער רצפה לדולר, שעד כה הנגידה קרנית פלוג מסרבת לבחון ■ אקשטיין: "הרצפה יכולה להשתנות. היא תיתן ליצוא ודאות מסוימת"

"לפי הניתוח שלי, יש מקום לקבוע שער רצפה לדולר של 3.40-3.30 שקלים לדולר. שער רצפה חייב להגיע כחלק מהמדיניות של בנק ישראל התומכת ביעד השני - תמיכה בצמיחה ובתעסוקה תחת מגבלת יעד המחירים". כך אומר פרופ' צבי אקשטיין, מי שכיהן בעבר כמשנה לנגיד בנק ישראל, בראיון מיוחד ל"גלובס".

מדובר בהתבטאות פומבית ראשונה מפי בכיר במערכת, התומכת ביוזמה לקביעת שער רצפה לדולר, שעד כה הנגידה הנוכחית, קרנית פלוג, מסרבת לבחון.

עם זאת, במהלך הראיון נמנע אקשטיין מלהביע ביקרות על הבנק או על הנגידה, ואף הוסיף "אני מעריך את קרנית, שהיא נגידה מצוינת, ואת הוועדה המוניטארית שעובדת בצורה יוצאת מן הכלל. פשוט זו ההמלצה שלי ואני שם אותה בשולחן".

אקשטיין נמנה, יחד עם פרופ' מאריו בלכר, על המועמדיים הסופיים להחליף את נגיד בנק ישראל היוצא, סטנלי פישר, שדווקא סירב לתמוך בו והביע את תמיכתו בפלוג.

לדברי אקשטיין, שער רצפה או שער מינימלי, "יכול להשתנות, והבנק ימנע ירידה ממנו בצורה כזו שייתן ליצוא - מרכיב דומיננטי של הצמיחה במשק - ודאות מסוימת, שתאפשר להגדיל את השקעות ביצוא ואת פוטנציאל היצוא של המשק, דווקא בתנאים הנוכחים של ריבית נמוכה ותיסוף מתמשך של השקל".

נזכיר, כי המטבע האמריקאי מדשדש כבר כמה שבועות, תופעה שחיזקה בתקופה האחרונה את הביקורת על תפקוד הנגידה החדשה, שטוענת, באמצעות דוברות בנק ישראל, כי מאז מאי האחרון אין שינויים בשער החליפין הנומינלי האפקטיבי (סל המטבעות של שותפות הסחר של ישראל). הדולר נחלש היום (ד') ב-0.2% במהלך המסחר הבין בנקאי, ונסחר בכ-3.46 שקל - שער שלא נרשם מאז אוגוסט 2011. רק בחודש האחרון נחלש המטבע האמריקאי ביותר מ-2%, ובכך הגיע לשפל של כשנתיים וארבעה חודשים.

אקשטיין מסביר מדוע שער החליפין של השקל-דולר אינו שער חליפין של שווי משקל תוך התייחסות של שער דולר-יורו בעולם.

"יש עבודות שנעשו", הוא מסביר, "שמראות ששער החליפין חייב לעמוד על כ-3.74 שקל. עבודות אלו מבוססות על הסתכלות בשכר של שעת עובדה של ישראל יחסית לזה של ארה"ב, והשוואתו לתפוקה של שעת עובדה בישראל לעומת זו של ארה"ב . לפי הנתונים של ה-OECD, התפוקה של שעת עבודה בישראל היא כ-55% בממוצע (בדולרים מתוקננים) לעומת זו של ארה"ב. לפיכך, הנתון הזה מראה כי שער חליפין לטווח ארוך הינו 4-4.1 שקל לדולר. אם לוקחים טווח טעות ותיקון לטווח קצר של 10%, אז אני חושב שצריכים רצפה של 3.4 ל-3.3 שקל שתיתן ודאות ליצוא".

אקשטיין מסייג ומסביר כי "הוועדה המוניטארית היא הגוף המחליט, יש לה לבטח שיקולים אחרים או נוספים, וחבריה הם אלו שיקבעו את שער הרצפה עצמו. יש להם את אותו מידע כמו שלי או יותר טוב".

משק חזק עם מטבע חלש

אקשטיין לא מתחמק מאחת הביקורות העיקריות נגד קביעת שער רצפה: סוגיית העלות, קרי, כאשר הדולר יורד מתחת לשער הרצפה, הבנק המרכזי חייב "להגן" עליו באמצעות רכישת דולרים, עד העלאת השער אל מעל הרצפה. לצורך כך, הוא מדפיס שקלים ואוגר דולרים. פעולת הדפסת השקלים שקולה להפחתת הריבית, אלא אם מבוצעת פעולה של "עיקור" (סטריליזציה), כלומר הוצאת הכספים מהשוק באמצעות הנפקת מק''מ (מלווה קצר מועד).

אלא שעבור המק''מ, בנק ישראל משלם ריבית גבוהה יותר מזו שמקבלת בגין אותם דולרים שרק עתה קנה. קרי, יש לבנק ישראל "הפסד" או "עלות" בגין פעולה זו. "מאחר והסיבה לשער רצפה איננה הגדלת הרזרבות, הכספים שיתווספו צריכים להיות מושקעים בדרכים אחרות מאלו של הרזרבות", מסביר אקשטיין.

לדבריו, יש להשקיע את הדולרים הללו בנכסים בעלי רמת סיכון זהה לרמת הסיכון של מדינת ישראל. "אז", טוען אקשטין, "התשואה על הנכסים הללו תהיה דומה לתשואה שבנק ישראל משלם על המק''מ". בכך אקשטיין מציע להשקיע את הדלרים הללו במוצרים מסוכנים יותר לעומת הדולרים של הרזרבות "שכן הרזרבות הן לצורך זמן חירום, ולכן יש חשיבות בהשקעה מאוד מאוד נזילה עם רמת סיכון מאוד מאוד נמוכה.

לגבי השאלה באיזה סוג של מוצרים פיננסים יש להשקיע את הדולרים של "שער רצפה" משיב אקשטיין כי "בהינתן רמות סיכון נמוכות של ישראל, יש מגוון מדינות בעלות רמות סיכון דומות וניתן לרכוש מהן אג"ח שלהן. הניסיון מראה שכאשר בנק מרכזי נוקט בצעד שכזה, השווקים, במיוחד הספקולטיביים, מבינים היטב ולא דוחפים יותר מדי כדי לעשות רווח מהיר, כי הסיכון גדול. זה לא אומר שבנק ישראל לא צריך להתערב לפני כן. לבנק ישראל יש היום אמינות מאוד גבוה בשווקים ואני מעריך שצעד כזה והוא רק יעלה את אמינות שלו".

אקשטיין הוסיף כי מדובר ב"צעד נכון שיכול לעבוד טוב כאשר הריבית הנמוכה צפויה להימשך לפחות עוד שנה וחצי קדימה. זה יהיה צעד שיאפשר לבנק ישראל לעמוד ביעדים שלו. בשוויץ הוא עובד יוצא מן הכלל".

אקשטיין מדגיש כי הצעד נכון ואף מתבקש שכן התחזקות השקל נובעת משלושה גורמים, שהשפעתם על התעסוקה מועטה עד כדי אפסית: הראשון, תופעה המכונה "מחלה הולנדית", שנוצרת עקב הזרמת הגז שמוריד את עלויות הדלקים למשק, אבל מאוד מחזקת את השקל והצפי להמשך הזרמת הגז כבר משפיע עתה על התחזקות השקל. הגורם השני לפי אקשטיין הוא מכירתן של חברות הזנק, שמכניסות דולרים למשק, אך השפעתן על התעסוקה נמוכה יחסית.

הגורם השלישי הוא תנועות הון "עקב היציבות המאקרו-כלכלית של המשק הישראלי ואי הוודאות הנמשכת בעולם, יחד עם הריבית הגבוהה יחסית בישראל, שמגדילים את האטרקטיביות של המחוזקת ממילא עקב ההפחתה המתמשכת ביחס חוב-תוצר והצפי להקמת קרן עושר, שצפויה להקטין עוד יותר את רמת החוב הלאומי נטו. יתרה מזו, אנו רואיםCDS (רמת הסיכון) של ישראל, שיורד בצורה משמעותית ופער בין התשואה של אג''ח אמריקאיות לבין הישראליות יורד אף הוא".

אקשטיין מוסיף כי "זה מה שנקרא חוסר היכולת של משק חזק עם מטבע חלש. מצב המאקרו הוא טוב, דבר שמחזק את המשק ואת השקל, אבל פוגע ביכולת היצוא להתמודד עם המצב הנוכחי".

התעשיינים לבנק ישראל: לקבוע שער דולר מינימלי של 3.8 שקלים

נשיא התאחדות התעשיינים, צביקה אורן, קורא לבנק ישראל לפעול לריסון הירידות בשער הדולר ולקבוע לו שער מינימלי של 3.8 שקל באופן זמני. לדברי אורן, על בנק ישראל לאמץ באופן מידי את מדיניות רכישת המט"ח שהונהגה כבר בשוויץ ובצ'כיה, באופן שיאפשר לתעשיינים וליצואנים לשפר את כושר התחרות שלהם בעולם.

לפני ימים אחדים נפגש אורן עם נגידת הבנק, קרנית פלוג, והעלה בפניה את הצעתו להחיל שער חליפין מינימלי לשנת 2014. לדבריו, "הנגידה בעיקר הקשיבה ולא הביעה בפני את עמדתה בעניין. אני לא מבין כיצד היא מאפשרת לדולר להמשיך ולהידרדר כפי שהוא מידרדר זה תקופה ארוכה. בכוחו של בנק ישראל לפעול למען שער קבוע באמצעות רכישה נרחבת של דולרים, הטלת מס על ספקולנטים, הרחבת גידור החוב של ישראל והורדת הריבית לשיעור של 0.25%", אמר אורן בשיחה עם "גלובס".

לדבריו, "מהלכים אלה יאפשרו להזרים חמצן לענפי היצוא והתיירות. במהלך השנה הקרובה צפויה צמיחה של 5% בשווקים הבינלאומיים, ועם מהלכים שיכללו את צמצום הרגולציה ושיפור הסביבה העסקית, ישראל תוכל ליהנות מהצמיחה בעולם ולהיות חלק ממנה".