ההודים לא אכלו אותה

מלחמת יום הכיפורים מסומנת בישראל כקו שבר כללי שגרר שינוי ותיקון, אך ביישובים החקלאיים המרוחקים בערבה נוסף לכך ממד ייחודי. חוסר בתערובת להזנת חיות משק, שהורגש שם במהלך ימי המלחמה, הוביל להקמת האגודה השיתופית "משקי ערבה", שכללה את ארבעת מושבי הערבה התיכונה דאז (חצבה, עין יהב, פארן וצופר) וכמה מקיבוצי הערבה הדרומית. האגודה החקלאית ביקשה להקים מתקן מקומי לייצור תערובת להזנת בקר ותרנגולי הודו ("הודים" בשפת המגדלים) - מהלך שיביא לחיסכון בעלויות הובלה ולאספקה סדירה.

את היוזמה הוביל שי בן אליהו, ראשון החברים בעין יהב ומי שלימים שימש ראש המועצה האזורית ערבה תיכונה. בסיועם של הבנק לפיתוח התעשייה, הסוכנות היהודית וגורמים נוספים, ובהשקעה כספית גדולה, יצא לדרך הפרויקט השאפתני. הוקצה מגרש, נמצאה חברה מתכננת, משלחות יצאו ללמוד את הנושא בשווייץ שנחשבה לעתירת ידע בתחום, ציוד ומכשור נקנו בחו"ל, ובשנת 1976 נחנך מכון התערובת "משקי ערבה" - המבנה הראשון באזור התעשייה ספיר.

תיאור המבנה

מכון התערובת נגלה ממערב, בנסיעה על כביש 90 בקטע בין הישוב ספיר למושב צופר, כמעין חזיון מדבר מתעתע. על רקע מישורי הערבה ובסביבת מבני התעשייה הקרובים הנמוכים, מיתמר המכון במראהו הייחודי. מגדל בן שלוש קומות גבוהות - כל אחת בנויה מחומר שונה מזה של רעותה ומשרתת פונקציה אחרת. קומת הבסיס, העשויה בטון חשוף, הכילה מערכות כבדות לטחינה ולגריסה של גרעינים, המתקבלים מקומה תת-קרקעית באמצעות מעלית (שהייתה, אגב, המעלית הראשונה בערבה). מפלס הביניים, שחזיתותיו פח, יועד לשקילת החומר באופן ממוחשב. הקומה העליונה, המחופה אסבסט, העניקה את הגובה הנדרש להעמדת צינורות מתכת ששימשו להעברת החומר.

גלגולים

עוד לפני שהכרטיסים המנוקבים במחשבי מכון התערובת הספיקו להתיישן, בא הקץ על הפעילות במקום. אם לדייק, מספר לנו יפתח בן דוד מפארן, חקלאי ופעיל ותיק באזור התעשייה, המכון "לא פעל ולו דקה אחת". בתזמון טרגי כמעט, עם השלמת בנייתו התברר כי מרבית מגדלי תרנגולי ההודו בערבה התיכונה כבר משכו את ידם מהענף. הסיבה העיקרית לכך הייתה מפגעי רעש, ריח ולכלוך שגידול זה הביא איתו לסביבת בתי המגורים שהיו סמוכים אז למשקים החקלאיים. להפעלת מכון התערובת החדש לא הייתה, במצב שנוצר, היתכנות כלכלית. החקלאים שהמשיכו להזדקק לתערובת נאלצו לחפש שוב פתרונות מרוחקים, וכך נהגו גם קיבוצי הערבה הדרומית, אשר פרשו מהשותפות הייעודית וחברו לאחרת שתספק את צורכיהם.

לאגודה החקלאית מונה מפרק, הציוד שבמכון נמכר, ורק אחרי תהפוכות כלכליות ומשפטיות שנמשכו כ-20 שנה, הושלם תהליך הפירוק.

הידעתם

צמוד למכון התערובת, על אותו מגרש ממש, מתהווה כנראה "פיל לבן" נוסף - תחנת החלפת סוללות של בטר פלייס, מיזם הרכב החשמלי שכשל.

תמונת מצב

הבניין הייחודי נראה כאילו השתמר בזכות תנאי היובש באזור, ואף אימץ את צבעי המדבר. מראהו התעשייתי-מודרני הוליד במרוצת השנים רעיונות לשימושים מסחריים - החל במסעדה מרחפת, דרך מצע לשלטי חוצות ועד הקמת אאוטלט. עד כה לא הורמה הכפפה, והמבנה שמצוי כיום בבעלות החברה לפיתוח ובניין הערבה, של המועצה האזורית ערבה תיכונה, נישא לו בודד במרחב ומצפה לגאולה.

ואם יורשה לנו

המבנה היפהפה ומיקומו הלא-שגרתי מחייבים חשיבה יצירתית, שאינה חייבת להיות מקורית.

חישבו לרגע על הלופט התעשייתי המעודכן שבו הייתם שמחים להניח ראש בביקור הבא בניו יורק; עכשיו דמיינו את מכון התערובת הגבוה מוסב למלון בוטיק מעוצב ומתוחזק היטב, המשקיף למרחקים, אשר ישמש אתכם, במקום עוד "אירוח כפרי" שגרתי בצימר, בטיול הבא שלכם אל חבל הארץ המרהיב הזה.

את התערובת שתשתקף מהחלונות שם - של גוני חום, שקט וקצב מדבר - איש לא יוכל להפסיק לייצר לעולם.