מועצת חכמי השתייה: הכירו - הסנהדרינק, בר וירטואלי

הסנהדרינק הם חבורה שיכורה ומצחיקה של שתיינים, כותבים, בעלי ברים ואחרים, שהעלו בימים אלה אתר אינטרנט, על תקן של בר וירטואלי ■ כל מי שנכנס לאתר מוזמן 'לשתות' עם החבורה ולשאול שאלות את האנשים הכי מקצועיים בתחום

אנחנו יושבים בסרווסרייה, הבר הספרדי החדש ברחוב בן-יהודה בתל אביב, שחנכה החבורה השיכורה והמצחיקה שכוללת את יוסי בוזנח (מנהל ובעלים פעיל בבר הבולגרי שישקו, ומהראשונים והמובילים ביבוא יין לארץ), טל חוטינר (כתב האלכוהול של ידיעות אחרונות, אם למנות רק אחד מכובעיו), שמוליק וולברג (אחד מוותיקי אנשי האלכוהול בישראל) ושל אלעד דור (כנ"ל). עוד נשוב ונדבר בבר הזה בקרוב, אבל לא לשם כך התכנסנו הפעם במקום המדליק הזה.

אל אנשי השישקו/סרווסרייה, הצטרף גם ניר קיפניס, מי שקוראי העיתון הזה מכירים כמובן היטב, ויחד עם עוד כמה שחקני רכש נוצצים הם מרכיבים את נבחרת החלומות של שתייני העיר. בימים אלה הם משיקים אתר אינטרנט בעל שם מצחיק ונהדר - הסנהדרינק. לא לפני שחיממו מנועים במשך שנה בדף פייסבוק בעל אותו שם.

בהודעה לעיתונות שהפיצו תיארו את האתר כך: "סנהדרינק הוא למעשה בר וירטואלי, שמאפשר לכל מי שנכנס אליו 'לשתות' עם החבורה, לשאול שאלות את האנשים הכי מקצועיים בתחום, ללמוד איך מכינים מרגריטה, איפה נמצא הבר הכי טוב בסידני, או איך קוראים לקוקטייל ההוא ש... בקיצור, נראה שהבנתם, ואם עדיין לא, סימן שאנחנו מוכרחים פה דחוף עוד צ'ייסר!".

המטרה העיקרית שלהם, הם מצהירים, היא "לקדם את תרבות השתייה בישראל", אבל ברור שהחברות הגדולות בתחום האלכוהול מסייעות בצד הכלכלי של העניין. הסנהדרינקים מבהירים מצדם שאיש מהם לא הולך להתעשר מהמיזם, ומעיון באתר ובעמוד הפייסבוק נראה שהמעורבות של החברות אינה מפריעה, לפחות בינתיים.

איך אומר קיפניס: "מכיוון שאנחנו לא יכולים לשתות בכל יום עם כל מי שרוצה לשתות איתנו, הקמנו אתר שיעשה את הדבר הכי קרוב".

והסנהדרינק אכן עושה זאת, ומציג לא רק אין-ספור משקאות מוכרים יותר ופחות, ולא רק מגייס לשם כך את טובי כתבי האלכוהול והאוכל (חוץ מהמייסדים, יתארחו כאן גם יאיר גת מישראל היום, רונית ורד מהארץ, יובל-ג'וב הרגיל מטיים אאוט ועוד רבים וטובים), אלא גם מצליח לשמר את הרוח הפרועה של מייסדיו, וזה, כמו שאתם יודעים, לא קל בכלל כשמדובר במדיום מנוכר כמו האינטרנט. כן, גם בעידן הפייסבוק הפטפטני.

מכיוון שברור היה לי שלא אצליח לשחזר את כתב ידי הבלתי קריא אחרי הפגישה השתויה שלנו, ביקשתי מאנשי החבורה למלא עבורי בכתב את השאלון שבעזרתו הם צולבים את מיטב שתייני העיר באתר שלהם. מעין "השאלון של ברנאר פיבו" לשתיינים. בחרתי עבורכם כמה מהתשובות היותר משעשעות.

אובדן בתולים אלכוהולי: "בחיל הים בספינה. שתיתי המון יין פטישים. מצאתי את עצמי יורד בסולם מהסיפון למגורים הפוך עם הראש למטה. עד היום לא מבין איך זה הצליח לי" (וולברג).

חוויה אלכוהולית מרוממת: "אחרי ערב שתייה, בעת ביקור בסקוטלנד, מצאתי את עצמי נעול מחוץ לחדר במלון מפואר באדינבורו, ערום לגמרי" (וולברג).

חוויה פתטית: "לרדת ללובי ולבקש מפתח. אחרי החוויה המרוממת, כמובן (וולברג).

אם לא היית בתחום: "כנראה הייתי בוהה בעץ קוקוס בחוף ורקלה בהודו" (וולברג).

"נהג מירוצים" (בוזנח).

"הייתי בתול. עד היום" (קיפניס).

על המצבה שלי יהיה כתוב: "מה אתם עומדים פה, טמבלים. לכו לשתות משהו" (וולברג).

"לא יודע מה יהיה כתוב על המצבה, אבל אם אנשים על-יד הקבר יגידו, 'רק לפני שבועיים, באזכרה של מחוקק נמרץ אחד נגד אלכוהול הוא נראה ממש בסדר', אני אלך עם חיוך" (קיפניס).

אתר הסנהסדרינק: www. Sanedrink.co.il

טעימה

משקאות שהסנדרינק אוהבים במיוחד

שמוליק וולברג: ג'ין ביפיטר. ג'ין היה תמיד המשקה שלי, וביפיטר מעל כולם. בעוד שבמותגי ג'ין רבים מתהדרים כיום בתיבול אחר, שונה, מיוחד, מתחכם - הרי ביפיטר תמיד היה הפושטק, ילד הרחוב משכונת הג'ינים. חד, חלק, מתובל בפשטות, מדבר איתך בגובה העיניים, מתערבב בשלמות אם צריך לערבב,*ולוקח אותך ביעילות לאן שצריך.

טל חוטינר: וודקה סמירנוף. בסמירנוף יש שילוב מהדר של משהו היסטורי ופורץ דרך יחד עם איכות בלתי פלצנית. היא לא מתחנפת ולא מלאה בסוכר ובשאר מרככי טעם כמו וודקות הדור החדש, אלא וודקה יבשה, חדה, כמו שוודקה הייתה פעם, כשנעזרו בה כדי לשרוד. כמו שאבא שלי אמר, וודקה זה לא תה, אפשר לשתות הרבה.

ניר קיפניס: בירה גולדסטאר. ישראלית בעיניי כמו טחינה וצרות עין. אין שעה של היום, או מזג אוויר או מצב רוח שגולדסטאר לא תתאים לו. גם בשבועות שנדמה לי שהכול סביבי קורס, המפגש הראשון עם "שניט" (חתוך ביידיש, מנה קטנה עם הרבה קצף, ח' ג') של גולדסטאר מהברז של מתי, עושה לי ריסטארט למערכת ההפעלה.

יוסי בוזנח: גראפה אמרונה פלטינום. חצי מהאנשים מרימים גבה כשאני אומר גראפה. לטעמי זו תמצית החיים של עולם היין. זיקוק מוקפד של שאריות ייצור יין, שהופך מגוש קליפות לנוזל שקוף וקסום, המכיל את כל רובדי הטעם של היין שממנו יוצר, בתוספת עוצמה אלכוהולית מרשימה ודחיפה קטנה קדימה של מערך העיכול. הברווזון המכוער של הענף, גוש שחור ומדובלל, שהופך לאצילות לבנה.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988