המבקר יוסף שפירא: "אני צופה גל חדש של שחיתות ציבורית"

שפירא בכנס איגוד המבקרים הפנימיים: "יש להשקיע יותר משאבים ולאתר גם את איי השחיתות הקטנים" ■ היועמ"ש לשעבר מני מזוז: "לחברי הכנסת והשרים אין עניין שיהיה להם מנגנון אתיקה אפקטיבי; בשלטון המקומי המצב גרוע יותר"

"בל נשלה את עצמנו כי פסה שחיתות מישראל. אני צופה כי אנו לפני גל חדש של שחיתות ציבורית, וצפויה לנו פגיעה בטוהר המידות" - כך אמר היום (ה') מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, במכתב מטעמו שהוקרא בכנס איגוד המבקרים הפנימיים שהתקיים באיירפורט סיטי.

לדברי שפירא, "אסור להרים ידיים ולהימנע ממאבק בשחיתות. להיפך - יש להשקיע יותר משאבים ולאתר גם את איי השחיתות הקטנים, על מנת שתופעה זו לא תשוב להרים את ראשה".

המבקר הוסיף כי "לא אחת נאמר בשמי כי בשנים האחרונות השחיתות לבשה מאפיינים חדשים, ואם בעבר מעשה השחיתות היה נעשה בריש-גלי, או לכל הפחות היה משאיר אחריו שובל גס של עקבות ברורים, הרי שלאור ההצלחות שהיו במלחמה בשחיתות, כיום קבלת טובת ההנאה נעשית במחשכים ובדרך-כלל ללא מעורבים רבים.

"אני סבור כי כל מי שעוסק בתחום זה יצביע על אותה תופעה. גם אם מעשי השחיתות במגזר הממשלתי הארצי פחתו, עדיין יש תופעות שחיתות רבות גם בשלטון המקומי. יוצא כי המאבק בשחיתות הציבורית הוא סיזיפי ומחייב עבודה מתמשכת של הרשויות השונות, ובכללן רשויות האכיפה השונות, וגם משרדנו נוטל חלק בכך".

שפירא ציין עוד כי "עם כניסתי לתפקיד בחרתי גם להרחיב את המשמעות הניתנת לתופעת השחיתות, כך שגם ריבוי חסמים וקשיות עורף של עובדי ציבור נחשבת בעיני כשחיתות שלטונית. ברור שתופעות אלה מעודדות שחיתות שלטונית, מאחר שכאשר האזרח נדרש לעמוד בפני חומות אלה הוא עלול לבחור בדרך עקלקלה על מנת להתגבר עליהן, אולם גם תופעות אלה עצמן מהוות פן של שחיתות שלטונית. פקידי השלטון צריכים להתייחס אל האזרחים כאל לקוחות ולא כאל נתינים".

מזוז: כללי אתיקה לכאורה

היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, מני מזוז, שהשתתף גם הוא בכנס, אמר כי "לחברי הכנסת אין עניין שיהיה להם מנגנון אתיקה אפקטיבי. אצל השרים המצב עוד פחות מניח את הדעת. ראשי השלטון המקומי אינם מעוניינים בקוד אתי שיטפל בהתנהגות שלהם".

"בנוגע לנבחרי הציבור, שרים, חברי כנסת ונבחרים בשלטון המקומי - אין כיום הסדרים מניחים את הדעת בתחום האתי המשמעתי שיאפשרו טיפול", הוסיף מזוז. "לחברי הכנסת יש לכאורה כללי אתיקה וועדת אתיקה. הבעיה היא שהכללים חלקיים והסמכויות של ועדת האתיקה מוגבלות במיוחד בכל מה שנוגע לסנקציות.

"ועדה בראשות השופט בדימוס יצחק זמיר ביצעה עבודה יסודית מאוד והגישה ב-2006 דוח מפורט שהציע קובץ חדש וכולל של מנגנוני האתיקה. מאז חלפו 7 שנים, והדוח טרם יושם, והוא מעלה אבק על מדפי ספריית יו"ר הכנסת. לחברי הכנסת אין עניין שיהיה להם מנגנון אתיקה אפקטיבי".

לדברי היועץ לשעבר, "אצל השרים המצב עוד פחות מניח את הדעת. יש רק אוסף חלקי אקראי של נורמות חלקיות שעוסקות במגוון מוגבל של נושאים. גם כאן, לאחר השתדלות, הוקמה ועדה בראשות השופט בדימוס מאיר שמגר, שעשתה עבודה יסודית והציעה קוד אתי ומנגנון לטיפול בעבירות אתיקה של שרים. הממשלה עד היום לא טרחה לקדם את הנושא או לאשר אותו".

לדבריו, "המצב גרוע יותר בשלטון המקומי. מדובר על אלפי נבחרי ציבור במאות רשויות מקומיות שיש להם סמכויות ביצועיות, ראשי עיר וסגניהם - וכאן אין שום הסדר. התחום היחיד שלגביו יש הסדר מסוים זה תחום ניגוד העניינים שהוסדר. נעשו ניסיונות לקדם את הנושא, אך הם לא התקדמו. ראשי השלטון המקומי לא מעוניינים בקוד אתי שיטפל בהתנהגות שלהם. בהיעדר כלים כאלה, הציבור הישראלי ממשיך לחיות עם אנשים שסרחו".