ההפחדות התבדו: הגירעון ב-2013 עמד על 3.15% מהתמ"ג

בין הסיבות לסטייה הגדולה מהתחזית: שינויים במדידת התמ"ג ע"י הלמ"ס ושיפור בהכנסות ממסים

הגירעון הממשלתי הסתכם בשנת 2013 כולה ב-3.15% תמ''ג לעומת יעד של 4.65% תמ''ג שנקבע בתקציב המקורי. מדובר על סטייה גדולה של כ-32%. במונחים שקליים עמד הגירעון על 33.2 מיליארד שקלים, לעומת יעד של 45.65 מיליארד שקלים (12.45 מיליארד שקלים מתחת ליעד).

הסטייה העצומה מיעד הגירעון נגרמה בראש ובראשונה משינוי שיטת המדידה של התמ''ג על ידי הלמ''ס. כתוצאה משינוי זה יעד הגירעון ירד אוטומטית מ-4.65% תמ''ג ל-4.3% תמ''ג. סיבה נוספת הייתה עודף בהכנסות ממס חברות בגין עסקאות גדולות במשק (מכירת ווייז לגוגול בסך 3 מיליארד שקלים) ומגביית רווחים כלואים (כ-4.4 מיליארד שקלים). סך ההכנסות ממסים עבר את הציפיות ב-6 מיליארד שקלים (כ-240 מיליארד במקום 234 מיליארד שקלים).

ההכנסות ממסים ישירים (מסי הכנסה, שוק ההון ונדל''ן) הפתיעו לטובה ב-2013: הגבייה משוק ההון הסתכמה ב-3.5 מיליארד שקל, עלייה ריאלית של 32.7%, כאשר ההכנסות ממיסוי מקרקעין עלו ריאלית ב-17.1% לעומת 2012 והסתכמו בכ-7.8 מיליארד שקל. עם זאת, העלייה הגדולה נרשמה בגביית מס הכנסה לעצמאים וחברות שהסתכם בכ-54 מיליארד שקלים לעומת תחזית של 42 מיליארד שקלים בלבד.

מנגד, הכנסות ממסים עקיפים נותרו ללא שינוי בשנת 2013, כאשר גביית מע''מ הסתכמה ב-79.6 מיליארד שקל לעומת 71 מיליארד שקל בשנת 2012; בניכוי תיקוני החקיקה, עלו ההכנסות ממע"מ בשיעור ריאלי של 2.7% בלבד, כאשר הכנסות מע"מ ביבוא ירדו ב-4%, וזאת כתוצאה מירידה של 6.3% בשער הדולר, אשר משפיע ישירות על ירידה בהכנסות, כל זאת למרות העלאות בשיעור המע"מ. מנגד, בהכנסות מע"מ ייצור מקומי חל גידול של 15%, בעיקר כתוצאה מהעלאת שיעור המע"מ.

סיבה נוספת לגירעון הנמוך היא הקיצוץ החד בהוצאה הממשלתית, שנוהל על ידי החשבת הכללית, מיכל עבאדי, בעיקר במחצית הראשונה של השנה. הממשלה פעלה בתחילת 2013 ללא מסגרת תקציבית וכמעט כל התחייבות שלה חייבה קבלת אישור מפורש של החשכ''ל. בחודשים שפעלה הממשלה ללא מסגרת, נטתה החשכ''ל להיות נוקשה במיוחד, כדי למנוע התפרצות פיסקאלית עתידית. ולראייה, ההוצאה הממשלתית בדצמבר עמדה על 38 מיליארד שקלים, 58% גבוה יותר מהוצאה הממשלתית החודשית בשאר 11 חודשי השנה.

יתרה מזו, 41% מסך הגירעון הממשלתי "נפער" בדצמבר בלבד. מקורות באוצר מסרו ל"גלובס" כי ב-72 שעות האחרונות של 2013, הסתגרה החשכ''לית עם סגניה ו"בזבזו" כ-14 מיליארד שקלים כדי ליצור גירעון ולהקטין את הסטייה.

למרות זאת, לפי נתוני האוצר, ההוצאה הייתה נמוכה ב-7 מיליארד שקלים לעומת התכנון המקורי. עם זאת, ההוצאה הממשלתית גדלה ב-6.6% לעומת 2012, לעומת תכנון של 8.8%. בהקשר הזה יצוין כי תקציב הביטחון זינק ב-2013 ל-67.5 מיליארד שקל (כולל שב''כ, מוסד), המהווים ביצוע של 118%, כאשר רק בדצמבר הגיעו הוצאות הביטחון ל-8.8 מיליארד שקל, זינוק של כ-72% לעומת ההוצאה החודשית הממוצעת בשאר חודשי השנה.

הדוח גם חושף עוד כמה "טריקים" של האוצר בניהול התקציב: ביצוע התקציב עמד על 98%, קרי ישנו 2% מתקציב ההוצאה שלא בוצע, כלומר, כ-6 מיליארד שקלים תוקצבו, אך לא בוצעו. כמו כן, תוקצבו תשלומי ריבית ב-1.4 מיליארד שקלים מעבר לתשלומי ריבית שבוצעו.

שטייניץ: הגירעון - כפי שצפיתי

שר האוצר לשעבר ושר המודיעין הנוכחי, יובל שטייניץ, הגיב היום לנתונים שהתפרסמו: כפי שהכרזתי בחודש ינואר 2013 הגירעון אכן ירד לאזור ה-3% בעיקר בזכות התוכנית להפחתת הגירעון שגובשה בזמן הממשלה הקודמת. ההפרזות חסרי האחריות של שר האוצר לפיד שהתלונן על ירושה קשה וגירעון מבהיל של קרוב ל-5% חסרי בסיס מקצועי וגרמו פאניקה מיותרת ונזק ממשי לכלכלת ישראל, כולל הורדת דירוג האשראי המקומי.

גירעון
 גירעון

הכנסות המדינה
 הכנסות המדינה

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988