לראשונה: הצעת חוק תסדיר את זכויות האזרח במגעיו עם הרשויות

‎‎תזכיר החוק של משרד המשפטים מרכז את הוראות המשפט המינהלי בקודקס מקיף ■ בין היתר כולל הקודקס חובה על אזרח הפונה לרשות לנהוג בתום-לב

‎‎‏"קודקס המשפט המינהלי" כולל גם הטלת חובה על אזרח הפונה לרשות לנהוג ב"תום-לב"; עוד נקבע כי ככלל, פנייתו של אזרח לרשות תהיה בכתב - כולל אפשרות של פנייה בדואר אלקטרוני, אלא אם קיימות נסיבות המצדיקות פנייה בעל-פה - כך עולה מהצעת חוק "סדרי מינהל - הסדרת עבודת הרשות המינהלית וזכויות הפונה לרשות", שפירסם היום (א') משרד המשפטים, לבקשת שרת המשפטים ציפי לבני.

הצעת החוק מסדירה לראשונה בחקיקה את כלל זכויות האזרח במגעיו עם רשויות השלטון ואת אופן עבודתן של הרשויות.

חלק מהנושאים הוסדרו עד היום באופן חלקי בחקיקה ובתקנות, חלקם בהנחיות של היועץ המשפטי לממשלה ובפסיקת בתי המשפט. בין הנושאים שלא הוסדרו עד עתה בחקיקה - זכות הטיעון; אופן קבלת החלטות ואופן החזרה מהן; חובות פרסום; איסור הימצאות במצב של ניגוד עניינים ועוד.

הצעת החוק החדשה איננה נכנסת לתחומים שהוסדרו בעבר בחקיקה מלאה, ובהם: חוק חופש המידע; חוק חובת המכרזים; חוק בתי דין לעניינים מינהליים; חוק בתי משפט לעניינים מינהליים ועוד.

בנוסף, הצעת החוק אינה עוסקת בכמה סוגיות מתחום המשפט המינהלי, ובהן: עילות הביקורת השיפוטית על מעשי מינהל, התיישנות של זכויות והחלטות מינהליות וסוגיית הסעדים המשפטיים.

‏תזכיר החוק, שאושר על-ידי היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, מהווה חידוש משמעותי במשפט הישראלי, והוא מרכז לראשונה את הוראות המשפט המינהלי בקודיפיקציה סדורה ומקיפה.

החוק מציע להסדיר את עבודת הרשות המינהלית וזכויות הפונה אליה, במטרה להנגיש את הפרט לזכויותיו אל מול רשויות המינהל, באינטראקציה הענפה והבלתי נמנעת שהוא נדרש לקיים איתן בכל תחומי חייו.

‎‎ודאות, אחידות ושוויון

‏במשרד המשפטים מציינים כי "נוכח התרחבות המנגנון הביורוקרטי וההשפעה הגוברת והולכת של המדינה המודרנית על חייו של הפרט, יש לעיגונה בחוק של קודיפיקציה מינהלית המסדירה את פעולת השלטון חשיבות רבה ליצירת מינהל תקין ויעיל ולשמירתן של זכויות האדם. היזקקות הפרט להחלטת הרשויות המינהליות שכיחה בהרבה מהיזקקותו לבתי המשפט.

"עיגון המשפט המינהלי בחוק יביא להגברת המודעות של הרשויות ושל הציבור לעקרונות המינהל התקין, דבר שיתרום לוודאות, להגברת השוויון והאחידות בהחלטות, לשמירה על זכויות הפרט, לתקינות פעולות השלטון ולנגישות טובה יותר של האזרח לרשויות".

‏כאמור, הצעת החוק קובעת כי אדם הפונה לרשות מינהלית ינהג בתום-לב. זהו חידוש משמעותי בהצעת החוק, שכן באופן חריג מוצע להטיל כאן חובת תום-לב לא על הרשות המינהלית, אלא על אדם הפונה לרשות המינהלית.

מטרתו של חיוב זה להביא את האזרחים הפונים לרשות לנהוג באופן, שאינו רק הגון, אלא גם יקל על הרשות לקבל את החלטותיה, שכן האזרח הפונה אליה יחויב למעשה, בין היתר, לפרט את מלוא המידע הנוגע לעניין, ולא להסתיר מידע רלוונטי לבקשתו המצוי בידיעתו.

בית המשפט העליון קבע בעבר בפסקי דין חובת הגינות על אדם הפונה לרשות המינהלית, ואולם מלבד עיגון חובת תום-הלב בחוק החוזים, לא זכתה חובה זו לעיגון שלם בחקיקה.

‎‎שיפור באיכות החיים

‏בניגוד לרוב תחומי המשפט בישראל, כגון המשפט הפלילי המוסדר בחוק העונשין, המשפט המינהלי לא זכה להסדרה כוללת בחוק עד היום. גיבוש קודיפיקציה של המשפט המינהלי אינו רעיון חדש: בשנת 1982 ניסח פרופ' יצחק-הנס קלינגהופר הצעת חוק בעניין, לפי הזמנת משרד המשפטים ובסיועו.

גם בכתיבה האקדמית הייתה התייחסות לנושא הקודיפיקציה במאמריהם של פרופ' יצחק זמיר, "לקראת חוק סדרי המינהל - הצורך והמצב בישראל ובמדינות אחרות", ושל פרופ' אריאל בנדור, "בעיות בקודיפיקציה של החלק הכללי של המשפט המינהלי".

‏בין התחומים הנכללים בתזכיר - הסדרת תחולת המשפט המינהלי (לרבות על גופים דו-מהותיים); עיגון האיסור על אפליה; החובה לפעול בהגינות ובתום-לב; החובה לפעול במידתיות; הצורך בתשתית עובדתית מספקת בטרם קבלת החלטה; חובת הפעלת שיקול-דעת; החלת חובת תום-לב גם על הפונה לרשות; איסור על ניגוד עניינים; סמכות הרשות לקבוע הנחיות מינהליות; הסדרה ועדכון של סעיפים העוסקים בסמכות הרשות; אופן הפנייה לרשות; הראיות המינהליות עליהן רשאית הרשות המינהלית להסתמך בטרם קבלת החלטה; חובת ההתייעצות; חובת השמיעה ומתן זכות העיון; אופן קבלת החלטות וחובת ההנמקה; חובת פרסום תקנות והנחיות מינהליות, לרבות חובת פרסום הצעת תקנות והצעת הנחיות מסוימות לעיון הציבור; הסדרת האפשרות לתיקון ולביטול החלטות מינהליות; זכות העיון החוזר בהחלטת המינהל; הסדרת ההוראות העוסקות בפגם בהחלטה המינהלית ותוצאתו, ועוד.

‏לדברי שרת המשפטים, ציפי לבני, "זהו צעד חשוב וחיוני, שקשה להאמין שנעשה רק עכשיו. זוהי הצעה שלא רק תגביר את מודעות רשויות השלטון לחובותיהן כלפי האזרחים, אלא גם תגביר את האחידות בפסיקת בתי המשפט. הדבר יוביל לקבלת החלטות באופן שוויוני ובלתי שרירותי, ומשכך - להגברת אמון הציבור במערכת".

ואילו היועץ וינשטיין מציין כי "יוזמה זו תביא לשיפור משמעותי באיכות חיי האזרח בהתנהלותו מול רשויות המינהל, בכך שהיא תאפשר לכל אדם לדעת מהן הזכויות המגיעות לו, בצורה ברורה ונגישה, וכן תביא להגברת השקיפות ושיפור השירות הניתן לציבור. בכך יתרום החוק המוצע הן לזכויות האדם בישראל והן להתנהלות הרשויות והשמירה על מינהל תקין". ‏‎

צרו איתנו קשר *5988