הסדר טיעון נוסף בפרשת חפציבה: בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע היום (ג') את רו"ח פרדי אלגמיל, ששימש כעוזרו של בועז יונה בחברת הבנייה חפציבה שקרסה ב-2007, במסגרת הסדר טיעון בתיק.
אלגמיל הודה בעבירות על חוק המכר (דירות), סיוע לרישום כוזב במסמכי תאגיד ועבירות על חוק ניירות ערך; ונידון ל-6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, ובנוסף ישלם פיצוי בסך 400 אלף שקל לקורבנות ההונאה בחברת חפציבה.
כתב האישום בפרשת חפציבה הוגש על-ידי המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה בספטמבר 2011 כנגד 8 נאשמים. כתב האישום ייחס לנאשמים עבירות של גניבה, מירמה, רישום כוזב במסמכי תאגיד, הלבנת הון ועבירות על חוק ניירות ערך.
במשך שנים הייתה קבוצת חפציבה אחד הגורמים הקבלניים הגדולים והמוכרים בישראל. הקבוצה כללה כמה חברות פרטיות וציבוריות שעסקו בייזום ובבניית פרויקטים למגורים ולמסחר. עם קריסת החברה באוגוסט 2007 נפתחה חקירה מקיפה ביאח"ה וברשות ניירות ערך.
רו"ח אלגמיל שימש כמשנה למנכ"ל של חברות חפציבה החל משנת 2000 וכן יד-ימינו של בועז יונה בניהול החברות ובמימונן. בנוסף כיהן אלגמיל כמנכ"ל חברת צמרות עד לשנת 2005 וכדירקטור בחברת חופים בין החודשים פברואר 2006 עד יולי 2006. במסגרת תפקידיו פעל אלגמיל מול הבנקים, בין היתר להשגת המימון לפעילות החברות, ובכלל זה להסדרת תנאי הליווי הבנקאי.
על-פי כתב האישום, פעלו הנאשמים, שהיו בעלי תפקידים מרכזיים בחברה, להפקדת כספים רבים ששילמו רוכשי הדירות לחשבונות שאינם חשבונות הליווי הרלוונטיים שאליהם היו אמורים להגיע הכספים על-פי הסכמי המכר הרלוונטיים. בדרך זו אף נמנעו הנאשמים ממתן ערבות או חלופה אחרת לרוכשים כנגד תמורת הדירה.
הנאשמים הואשמו כי הסתירו את דרך פעילותם מהרוכשים ומהבנקים המלַווים של הפרויקטים באמצעות מצגים ודוחות כוזבים שהמציאו לגורמים אלה. באמצעות דוחות כוזבים הוצגו לגורמים המפקחים נתונים כוזבים, בין היתר לגבי היקף מכירות הדירות והיקף התקבולים מרוכשי הדירות.
עוד גולל כתב האישום התנהלות עבריינית חמורה של מנהלים בחפציבה, בין אם נשאו תפקידים בחברות הציבוריות עצמן, חברת ג'רוזלם וחברת חופים, ובין אם היו מורשים מטעם בועז יונה לפעול בכספי ציבור המשקיעים שהשקיעו בשתי החברות הציבוריות.
על-פי כתב האישום, במהלך השנים 2006-2007, עד לקריסת החברה ביולי 2007, שלחו מנהלים בחפציבה את ידם בכספי החברות הללו, כאשר במהלך כל רבעון משכו כספים והעבירו אותם לשימושים שהוגדרו על-ידי בועז יונה, לרבות לחשבונותיו הפרטיים של בועז יונה ובעיקר לחשבונות החברות הפרטיות שבשליטתו.
על-פי כתב האישום, הנאשמים חברו יחדיו והקימו מערך מובנה ושיטתי שכל-כולו נועד להערים על מערך הבקרה החשבונאי שכל חברה ציבורית מחויבת בו, וזאת כדי להסוות את משיכות הכספים לצרכים פרטיים ולהסתירן מעיני רואי החשבון המבקרים את דוחותיה הכספיים של החברות ומעיני ציבור המשקיעים.
במאי 2008 הגיעה המדינה להסדר טיעון עם בועז יונה. בהתאם להסדר,מרצה יונה עונש של 7 שנות מאסר בפועל ומאסר על-תנאי, ובנוסף שילם לנפגעים מקרב רוכשי הדירות פיצוי בסך 4 מיליון שקל.
בחודש דצמבר 2013 גזר השופט אהרן פרקש 20 חודשי מאסר בפועל, 10 חודשי מאסר על-תנאי וכן פיצוי של 600 אלף שקל לנפגעי העבירה על זאב טננבאום, מנהל הכספים של חברת חפציבה, שהורשע בהסדר טיעון בסיוע לגניבה בידי מורשה, רישום כוזב במסמכי תאגיד ועבירות נוספות. טננבאום היה אחראי על ניתוב הכספים שהתקבלו מרוכשי הדירות מחברת חפציבה, למטרות אחרות.
5 חודשי מאסר בפועל, שירוצו בעבודות שירות, נגזרו על סמנכ"ל השיווק של חפציבה, אודי הררי, שהורשע בהסדר טיעון בסיוע לקבלת דבר במירמה. 4 חודשי מאסר בפועל, מאחורי סורג ובריח, וכן 8 חודשי מאסר על-תנאי נגזרו על עדיה בן-משה, איש הכספים של חפציבה, שהורשע בהסדר טיעון בעבירות של סיוע לגניבה בידי מורשה, רישום כוזב במסמכי תאגיד ועבירות על חוק ניירות ערך. (ת"פ 14565/09/11).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
