דעה: הירידות בוול סטריט - משבר קטנטן שיוצר הזדמנות

המשבר הגדול של 1997 במטבעות של מזרח אסיה יצר הזדמנות גדולה למשקיעים האמיצים, וגם זה של 1998

ביולי 1997 החל משבר חמור וקשה מאוד בשווקים המתפתחים של מזרח אסיה. ההתחלה הייתה עם קריסה של הבאט התאילנדי ומהר מאוד התפתח אפקט דומינו שהפיל את המטבעות של אינדונזיה, דרום קוריאה ומדינות נוספות באיזור (דמיינו את השקל צונח משערו הנוכחי לשער של 5.2-5.5 שקלים לדולר בפרק זמן של כשבועיים-שלושה). קרן המטבע נחלצה לסייע והזרימה עשרות רבות של מיליארדים למדינות שנקלעו למצוקה קשה (כמובן במחיר של רפורמות מאוד כואבות).

המשבר הגיע כשנה לאחר ההצהרה המפורסמת של אלן גרינספאן, יו"ר הפדרל ריזרב באותה תקופה, בנוגע ל"התנפחות הבלתי רציונלית" בשוקי המניות. בספטמבר המשבר הגיע לשיאו והשפיע כמובן גם על הבורסות במדינות המפותחות כשבאחד הימים באותו חודש צנחה הבורסה של תל-אביב בקרוב ל-10% וביום המסחר הבא זינקה והחזירה כמעט את כל הנפילה (אז אנחנו היינו שוק מתפתח, אגב).

המשבר גם הביא לזרימות אדירות של כספים מהשווקים המתפתחים למדינות המפותחות המרכזיות ("מהפריפריה למרכז", כמו שג'ורג' סורוס אוהב לומר) ולעליות חדות במחירי האג"ח תוך ירידה חדה בתשואה. התוצאה: נוצרה הזדמנות קנייה ומי שניצל את הפאניקה והשקיע במניות הרוויח בגדול.

כשנה לאחר מכן, באוגוסט-ספטמבר 1998 שוב משבר גדול. הפעם המוקד היה ברוסיה וביחד עם נפילתה של קרן גידור גדולה בשם LTCM השווקים הזדעזעו. גרינספאן נחלץ כמובן לעזרת השווקים ושוב התברר שהמשבר יצר הזדמנות קניה. את המשבר של 1997 עבר ה-S&P 500 בירידה מינורית של אחוזים בודדים אבל ב-1998 נרשמה צניחה של יותר מ-10% ביולי-ספטמבר, בגלל אפקט LTCM, שיצרה הזדמנות קנייה מהותית.

ההמשך ידוע - מאוקטובר 1998 ועד לחודש מארס 2000 השווקים המשיכו לעלות כמעט ללא הפסקה עד להתפוצצות בועת ההיי-טק וההתרסקות הכואבת שבאה בעקבותיה.

מהמשברים ההם אפשר להפיק כמה לקחים פשוטים: נכון, שוקי המניות "מתוחים" והמחירים לא זולים כיום אבל שינוי כיוון לטווח בינוני וארוך לא יבוא ממשבר ב"מדינות פריפריה" דוגמת ארגנטינה, טורקיה או דרום אפריקה שהמטבעות שלהן צנחו בימים האחרונים. המשך התפשטות של המשבר למדינות פריפריה קטנות אחרות גם לא יוביל לצניחה ממושכת בשווקים (אולי מעבר למדינות גדולות וחשובות הרבה יותר כמו ברזיל או רוסיה...).

תסריט של זרימת הכסף למרכז, המתבטא בעליות חדות באגרות חוב של מדינות כמו ארה"ב או גרמניה ובמקביל ירידות חדות במניות ייצור הזדמנות קנייה לטווח קצר ובינוני. תיקון עמוק וממושך יותר יכול להגיע ממקום אחר לגמרי, כמו למשל נתוני מאקרו גרועים בארה"ב או בגוש האירו, אבל זה לא מה שקורה היום. להיפך.

במהלך המשבר, אגב, צנחה התשואה על אג"ח ממשלתי אמריקני ל-10 שנים מרמה של כ-6.5% ביוני 1997 עד ל- 5.8% באוקטובר אותה שנה ומכ-5.5% באמצע יולי 1998 עד לכ-4.2% בתחילת אוקטובר. במהלך 1999 התשואות הלכו ועלו עד לכ-6.5% בסוף השנה. מכפילי המניות באותה תקופה (מדד S&P 500) עמדו על כ-20 (תחילת 1997, תשואה של כ-5%), עלו לכ-24 בתחילת 1998 (תשואה של כ-4%) וכ-32 בתחילת 1999 (תשואה של כ-3% בלבד, כמחצית מהתשואה על אג"ח ל-10 שנים באותה תקופה!!!).

בניגוד למשברי 1997 ו-1998, היום הריבית אפסית וצפויה להישאר כך גם במהלך 2014, , התשואות על אג"ח ל-10 שנים עומדות על כ-2.7% ומכפיל המניות עומד על כ-18-19 (כלומר תשואה של כ-5.1%-5.2%).

הנהלת הפד, אגב, מתכנסת בהמשך השבוע להחלטה בנוגע למדיניות המוניטארית ותודיע ככל הנראה על הפחתה נוספת של כ-10 מיליארד דולר ברכישות האג"ח החודשיות. הודעה כזו תאותת לשחקנים בשווקים שלא צריך להתרגש מהנפילות בשווקים ו"הכל נמשך כרגיל" ועשויה להביא לעליות בשוקי המניות. מנגד, אם הירידות החדות יימשכו בימים שני-שלישי אולי תהיה עצירה זמנית בהפחתה וזה אולי יוביל להמשך התיקון.

בכל מקרה, צריך לחפש את סימני הצמיחה. אם התחזיות של קרן המטבע הבינלאומית וגופים אחרים בנוגע להאצה בצמיחה העולמית יתבררו כנכונות לגבי 2014 ו-2015 צפויה ככל הנראה עוד שנה חיובית בשוקי המניות. כנראה. יהיו זעזועים בדרך אבל הם ייצרו הזדמנויות קנייה. שוקי המניות מתוחים לאחר כמעט 5 שנים של עליות ומפולת תגיע מתישהו, אולי אפילו בהמשך השנה, אבל זה לא יקרה בגלל המטבעות של השווקים המתפתחים.