לפיד צריך לגנוז את הטבות המס לפי יישובים - זה כסף לעשירים

עם ישראל נוטה לחשוב שההטבות הללו מתגלגלות לחשבון הבנק של איזו אם חד-הורית בנתיבות, שעובדת קשה כקופאית בסופר. ממש ממש לא


1.

טוב עשה יאיר לפיד שמילא אחרי הוראות בג"ץ ועיצב קריטריונים ברורים, בלתי תלויים ואובייקטיבים הקובעים את הזכאות להטבות מס לפי יישובים. המצב בו הטבות מס אלה היו מחולקות לפי כוחם של ראשי הערים במרכז, היה פסול ובלתי מתקבל על הדעת.

אבל, אם שר האוצר באמת רוצה לעשות צדק ולהיטיב עם "מעמד הביניים" ו"האדם העובד", מוטב לו לקחת את הכול המפה, הקריטריונים וההטבות המס - ולגנוז הכל. לצמיתות.

2.

מסיבה בלתי ברורה, עם ישראל נוטה לחשוב שההטבות הללו מתגלגלות לחשבון הבנק של איזו אם חד-הורית בנתיבות, שעובדת קשה כקופאית בסופר. תזכורת קצרה: כדי לזכות בהטבות מס, אתה חייב להגיע לסף המס. כ-80% מהנשים כלל אינן מגיעות לסף המס. לפי נתוני האוצר והלמ"ס, רק השכירים בעשירון ה-8, ה-9 והעליון ("העשירים") מגיעים לסף המס.

לכן, הכסף מההטבות לא יגיע לנזקקים. להיפך. ההטבות, שהן כסף לכל דבר ועניין, מיועדות ל"עשירי העיר". מדובר בהטבה רגרסיבית ביסודה (מי שמרוויח יותר, מקבל יותר), ולכן מי בעשירון העליון יקבל יותר ממי שבעשירון התשיעי וכן הלאה.

במלים אחרות, לפנינו הטבה אי-שוויונית ביסודה, שרק מגדילה את אי-שוויון. זו הבעיה העיקרית עם יוזמות דומות, כגון הכרה בהוצאות מטפלת לנשים עובדות, הטבה שלפיד דוחף ושעלולה להגיע לאמהות עשירות; או בהכרה בהוצאות משכנתא, הטבה שתגיע רק לזוגות צעירים שלחלוטין אינם נזקקים.

3.

יש הטוענים שגם אם דברים אמורים במהלך אי-שוויוני בעליל, הרי שהוא לפחות "מושך" אוכלוסייה איכותית לערים עניות, דבר שמטייב בטווח הארוך את אוכלוסיית העיר. זוהי אגדה אורבנית. בנק ישראל כבר בדק ומצא כי הטבות מס לפי יישוב לא מושכת אף אחד. אנשים מבוססים מחפשים תשתיות פיזיות טובות, גנים טובים לפעוטות, חינוך טוב לילדים - ולא עוד 1,000 שקל לנטו.


4.

משרד האוצר טוען כי הטבות המס שיגיעו השנה ל-46.6 מיליארד שקל, כ-18% מהכנסות המדינה ממסים הצפויות ל-2014 - הן הן הרעה החולה של מערכת המס הישראלית. באוצר מדברים על הצורך להרחיב את בסיס המס ולא להעלות את שיעור המס. כלומר: להגיע למצב שבו יותר אזרחים ישלמו, במקום להעלות את המסים על אלה שכבר משלמים. ואם כך, ממש לא ברור מדוע האוצר מתעקש להחיות מחדש הטבת מס אנכרוניסטית, לא צודקת ולא שוויונית.

5.

האוצר מתכוון לתקצב את סעיף הטבות המס ליישובים ב-800 מיליון עד מיליארד שקל, סכום לא מבוטל. כל זאת, אחרי שקיצץ בקצבאות הילדים, ביטל את העלאת מס ההכנסה ליחידים וחלק ממס המעסיקים. אם לאוצר יש כסף, מוטב שייתן אותו לעובדים החלשים, ללא קשר למקום מגוריהם. בכך, האוצר יטפל בבעיה מספר אחת של שוק העבודה הישראלי - השכר הנמוך.

בעיה זו באה לידי ביטוי בנתון המטריד הבא: מחצית מהשכירים הישראלים מרוויחים עד 6,541 שקל ברוטו, השכר החציוני במשק ב-2012. איך אפשר להטיב עימם? יש כלי מצוין, שזוכה לתמיכה רחבה מקיר לקיר, הן בקרב האקדמיה והן בקרב פקידי רשות המסים: מס הכנסה שלילי (מענק עבודה). לפי כלכלני בנק ישראל, העלאת סכום המענק הממוצע בכ-45% למשפחה, לצד הרחבה מסוימת של טווח ההכנסות המזכה במענק, תחלץ מעוני כ-4,700 משפחות עובדות, תפחית את תחולת העוני בקרב משפחות העובדים בכ-0.28 נקודת אחוז ותצמצם את פער העוני בכחצי נקודת אחוז. כל זאת, בעלות של כ-660 מיליון שקל, שני שלישים בלבד מהתקציב שלפיד מתכוון להקצות להטבות המס לפי יישובים.