הבית היהודי: הכירו את התיאטרון הירושלמי אספקלריא

אספקלריא מגדיר עצמו כתיאטרון יהודי - מעבר לכך שהתיאטרון כמובן שאינו פעיל בשבת, גברים ונשים לא יופיעו יחדיו על הבמה ■ "אנחנו לא תיאטרון דתי, אבל אנחנו לא חושבים שתרבות יהודית צריכה להשתמש במילים גסות"

מהחאן הוותיק והטוב דרך תיאטרון הבובות הקרון ועד לאזורי הפרינג' של האינקובטור, פסיק, מיקרו וקבוצת התיאטרון הירושלמי - לא מעט איים תיאטרליים של תרבות אפשר למצוא בירושלים. לכל אחד קול ייחודי משלו, שספק אם יימצא כזה הדומה לו בתוך גבולות הסצנה התל-אביבית. ועדיין, רק לתיאטרון אחד בעיר יש גם כיפה על הראש: אספקלריא, שמגדיר עצמו כתיאטרון יהודי. מה זה אומר? מעבר לכך שהתיאטרון כמובן שאינו פעיל בשבת, גברים ונשים לא יופיעו יחדיו על הבמה: "הבחירה שלנו בהצגות, לרבות הנראות והשפה, תהיה כזאת שמאפשרת גם לקהל חרדי להרגיש בנוח", מסביר מנהל השיווק חנוך גנן. "אנחנו לא תיאטרון דתי, אבל אנחנו לא חושבים שתרבות יהודית צריכה להשתמש במילים גסות".

את אספקלריא (מראה או נקודת ראות), ייסד ב-1999 הרב והשחקן חגי לובר שמשמש כמנהל התיאטרון. תקציבו השנתי עומד על כשני מיליון שקל, כאשר בדצמבר 2012 הוא הוכר לראשונה כתיאטרון רפרטוארי על-ידי מינהל התרבות. "כמעט מימנו להם את המונית בשביל שיגיעו", אומר גנן על אנשי ועדת הרפרטואר וחושף משהו מן הקשיים של מוסד תרבות המרוחק מתל-אביב. "שש שנים רדפנו אחריהם בשביל שיבואו לראות אותנו בירושלים, ועד שלא היה לחץ של שרת התרבות לימור לבנת, זה לא קרה".

ברפרטואר התיאטרון, יותר מ-30 הצגות, לרבות לילדים ולנוער, וב-2013 הוא רשם יותר מ-400 הרצות ברחבי הארץ - כ-20% מהן בירושלים. אולם הבית של התיאטרון בגבעת שאול מכיל כ-70 מקומות, כאשר במקביל מפעיל אספקלריא בית ספר למשחק וללימודי תיאטרון, מדרשה ליצירה יהודית ובאופן כללי מכוון להיות אבן שואבת ליוצרים, שחקנים ומה שביניהם, מתוך הציבור הדתי. "אנשים דתיים צורכים תיאטרון", מדגיש גנן, "אבל במקרה של לימודי משחק ושל מחזאות, בנות בעיקר אבל גם בנים, שרוצים להופיע כמקצועניים ולפתח את הכישרון שלהם, לא יכולים לעשות את זה בתיאטראות הרפרטואריים האחרים ועדיין להישאר דתיים".

- מבחינה מסחרית הבידול משתלם?

"מבחינה מסחרית כן, כי אנחנו מכירים קהל יעד שבוודאות יצרוך אותנו ולא אחרים. קח לדוגמה את החינוך הממלכתי דתי, שכמו החינוך הממלכתי הרגיל גם כן קובע נושא שנתי. השנה, למשל, הם בחרו את חיים דוד הלוי, שהיה הרב של תל-אביב-יפו בשנים עברו. "עכשיו לך תמחיז הצגה. אף תיאטרון לא יודע עליו שום דבר, אבל אנחנו כן, וממילא כל בתי הספר של החינוך הממלכתי דתי שירצו להציג, ייקחו אותנו".

- הבידול מקבל גם ביטוי פוליטי? קונטרה ימנית ל"דוחקי הקץ" של החאן?

"האמנות היא חופשית ואנחנו משתדלים לא להיות פוליטיים. אבל אם מציעים לנו הצגה שהתכנים שלה הם פוליטיים אנחנו נדרשים אליה. "אחת כזאת שאנחנו שוקלים היא 'מעורבות', שעוסקת בנישואי תערובת בין יהודים לערבים, בהתבוללות. "אז ברור שזו הצגה שתעשה המון רעש, אבל אנחנו לא עושים את זה בשביל לתת קונטרה לחאן, אלא משום שזה נושא יהודי ושחשוב לנו להעלות את המודעות אליו".