יום לאחר שנחקר ברשות ני"ע: התאבד חשוד בתרמית בבורסה

המנוח נחשד כי ביצע עסקאות עצמיות ומתואמות בבורסה לצורך קבלת פטור ממס ■ סנגורים: "נחקרים הם לרוב מהמעמד הגבוה; כשמגדפים אותם ומאיימים עליהם שהקריירה שלהם תסתיים - זה יכול להיות טראומטי"

תושב אור-יהודה שנחקר ברשות ניירות ערך בחשד לביצוע תרמית מתוחכמת בבורסה, שם קץ לחייו יום לאחר חקירתו ושחרורו ממעצר.

המנוח נחקר יחד עם שניים אחרים, בחשד לביצוע עסקאות עצמיות ומתואמות במסחר בבורסה, למטרת ניוד רווחים מחשבונות פרטיים לטובת חשבונות קופת גמל בניהול אישי. זאת, כדי לזכות בפטור ממס על רווח הון המוקנה לחשבונות קופת גמל בניהול אישי, וכן כדי ליצור "מגן מס" עתידי, שישרת את החשודים בחשבונותיהם הפרטיים.

מדובר בחקירה משותפת של רשות ניירות ערך ורשות המסים, במסגרתה עלה החשד כי 3 תושבי אור-יהודה ביצעו את התרמית, שבאמצעותה התחמקו מתשלום מס על רווחים בהיקף כ-1.26 מיליון שקל.

לחשודים - רן ולדמן, עובד בחברת אלאופ, חברה-בת של אלביט; אחיו, מיכה ולדמן, בעליה של חברת ו.מ.ל.ת תוכנה בע"מ, חברה פרטית העוסקת בייצור תוכנות מחשב; והמנוח, עובד בחברת ו.מ.ל.ת תוכנה בע"מ - יוחסו עבירות של השפעה בדרכי תרמית בניירות ערך, קבלת דבר במירמה ועבירות מס.

החקירה נגד האחים ולדמן האחרים נמשכת. רשות ניירות ערך מסרה בתגובה כי היא אינה מתייחסת לנושאי חקירה.

שיטות לשבירת הנחקר

לחוקרי רשות ניירות ערך לא מיוחסים מעשים שהובילו להתאבדות. ואולם, הצצה אל מאחורי דלתות חדרי החקירות של הרשות מגלה את הקשיים עמם מתמודדים הנחקרים וההשפעה שיש לחקירות על מצבם הנפשי.

עו"ד גלית רוטנברג, סנגורית בתחום עבירות הצווארון הלבן ושותפה במשרד דחוח ושות', מסבירה כי "צריך לזכור שהנחקרים ברשות ניירות ערך הם נורמטיביים, לרוב אנשים ממעמד החברתי והכלכלי הגבוה, שהמעמד הזה של חקירה תחת אזהרה הוא זר ומלחיץ מאוד בשבילם. נחקרים כאלה - כשצועקים עליהם, מגדפים אותם, משפילים אותם ומאיימים עליהם שהקריירה שלהם תסתיים והמעמד החברתי שהם עמלו עליו כל חייהם ייעלם, שהמשפחה שלהם תתבייש בהם והחברה תתנכר להם - זה יכול להיות הרבה יותר טראומטי מאיום באלימות פיזית נגדם".

לדבריה, "לוקחים להם את הארנק ואת הטלפון הנייד, בכל רגע נתון עומד מולם שומר, 'מייבשים' אותם שעות בחדר החקירות, גם בלי לחקור אותם, והם צריכים לבקש רשות אפילו כדי לשתות כוס מים. מלווים אותם אפילו לשירותים במהלך החקירה. מה מרגיש אדם כמו נוחי דנקנר שמלווים אותו לשירותים, ושהוא בכלל צריך לבקש רשות ללכת לשירותים וצריך ללוות אותו שומר?".

רוטנברג מסבירה כי "זה חלק מהפסיכולוגיה שמפעילים עליהם. החוקרים מיומנים בשיטות הפסיכולוגיות לשבור נחקרים נורמטיביים, הם עוברים הכשרה כיצד להתמודד עם סוג כזה של אנשים, כשהבטן הרכה שלהם היא בדרך-כלל המעמד שלהם והמקצוע שלהם, אז הם אומרים להם דברים כמו: 'נחסל לך את הקריירה', 'אתה לא תחזור להיות עורך דין/רואה חשבון', 'נדאג להוריד אותך לשפל המדרגה', 'אתה רמאי', 'אתה זבל'. הדברים שאומרים להם הרבה יותר מפחידים את הנחקרים האלה מאשר אם ירביצו להם. מסטירה מתאוששים מהר; לחיסול של הקריירה והמעמד יש השלכות ארוכות-טווח".

פוסט-טראומה

סנגורים בכירים אומרים היום (ג') ל"גלובס" כי רבים מלקוחותיהם סובלים מפוסט-טראומה לאחר חקירתם אף ושקלו לשים קץ לחייהם. לדבריהם, חלק מהאמירות הקבועות של לקוחותיהם לאחר "חווית החקירה" הן: "רציתי למות" ו"עדיף לי למות".

סנגור בכיר בשוק, המייצג גורמים רבים שנחקרו במחלקת החקירות ברשות ניירות ערך, אומר כי "מדובר בסיטואציה מאוד מלחיצה. חקירה באופן כללי, גם אם החוקרים מתנהגים בצורה הכי מנומסת, היא אירוע קשה וטראומתי, וכל אדם שנחקר, זה דבר שנופל עליו פתאום כרעם ביום בהיר, ויכול לערער את כל מה שהכרת עד אותו רגע, בלי קשר לשאלה אם עשית או לא עשית את המעשים המיוחסים לך. אתה פתאום לא שולט בשום דבר ממשה שקורה לך.

"חוקרי רשות ניירות ערך, בטח ביחס לחקירות משטרה אחרות, הם מאוד זהירים; מצד שני, באים אליך ב-6 בבוקר, אתה לא יודע אפילו מה קורה, חיפוש בבית, לוקחים אותך, אתה לא יודע מה לעשות, התקשורת כבר מסביבך, ואתה יודע שזה יפורסם תוך כמה שעות, אומרים לך 'תקום, תשב, תלך, תבוא', לשירותים אתה לא יכול ללכת בלי ליווי, 'מייבשים אותך', אתה יושב כמה שעות ומחכה על הספסל בלי שום יחס, לקחו לך את הטלפון, אין לך שום קשר לעולם - אז אתה יוצא בטראומה מאוד קשה, ועל חלק מהנחקרים זה משפיע באופן טרגי".

גורם המקורב לנושאי החקירות אמר היום ל"גלובס" כי "צריך לזכור כי ישנו אחוז מסוים באוכלוסייה שנחשב ל'גולגולת רכה' ועלול להתאבד בתנאי לחץ ובמצבי קיצון שונים. זה יכול לקרות בחקירה ברשות ניירות ערך או בטירונות גולני. חקירה זה מצב קיצון אנושי. זה מצער, וזה לא פוטר את הרשות מבדיקה, כאשר אדם מביע כוונות אובדניות, והחוקרים זהירים מאוד ורגישים למצבים הללו, אבל אין לרשות שליטה על המצבים הללו".

נחקרים תחת לחץ: "כל מה שנשאר זה להכניס לעצמי כדור לראש"

המקרה של המנוח, שהתאבד יום לאחר חקירתו ברשות ניירות ערך, נגמר באורח טרגי, ואולם איומים בהתאבדות, שאינם מסתיימים במותו של הנחקר, נשמעים מעת לעת בין חדרי החקירות - וחלקם אף נחשפים בהמשך בבית המשפט.

כך, למשל, בעניינו של שותף בכיר בפירמת רואי החשבון ברייטמן-אלמגור, שניסה להתאבד במהלך חקירתו על-ידי בליעת כדורי שינה. באפריל 2004 זומן השותף הבכיר למשרדי רשות ניירות ערך ונחקר בחשד לדיווח מטעה בתשקיף, למירמה ולהפרת אמונים. זו הייתה חקירתו השנייה בנוגע לדוחות הכספיים שערך עבור קבוצת החברות הבורסאיות של משפחת בולוס, שבעליה, לפי החשד, ביצעו עבירות גניבה וזיוף וכן עבירות של ניירות ערך.

בתוך זמן לא רב הצליחו החוקרים להוציא מהנחקר הודאות שונות, אך במהלך החקירה, הוא גם אמר לחוקרים כי הוא רוצה עורך דין, כי הוא לא מרגיש טוב, וכי "כל מה שנשאר לי עכשיו זה ללכת להכניס לעצמי כדור בראש". מאוחר יותר אמר לחוקרים: "אמרתי את מה שיש לי להגיד. אני מבטיח לך שאני לא אחיה עד בית המשפט. אני אולי לא מתאים להיות רואה חשבון".

כחודש לאחר החקירה אושפז רואה החשבון בבית-החולים, לאחר שבלע 10 כדורים שונים. פרקליטיו טענו כי זה היה ניסיון התאבדות. פסיכיאטרית שבדקה אותו ציינה כי הבליעה בוצעה "כנראה ללא מטרה אובדנית".

תלונות רפואיות ואיומים בהתאבדות עלו גם בפרשת אופמת, מהחקירות הבולטות של הרשות לפני מספר שנים. גולן כהן ורונן רשף, שהיו מנהלי אופמת מקבוצת אקסלנס, הואשמו בהשפעה בדרכי תרמית על שער מניית פרטנר, אך לבסוף זוכו מחמת הספק. לשניים היו טענות חריפות בנוגע לאופן ניהול החקירה נגדם. כהן טען בבית המשפט כי כשנאמר לו שאם ימשיך לשתוק בחקירה הרשות תיאלץ לזמן את אשתו לחקירה, הוא השיב: "אם תזמינו את אשתי לחקירה, אני אתאבד".

צרו איתנו קשר *5988