שי ודרור חושפים את מוצאם העדתי בכתב ההגנה מול אייל גולן

מגישי תוכנית הבוקר ברדיו ללא הפסקה: "העולה מכתב התביעה הוא שגם התובע, כמו מעריציו, סבור כי יש למחול לו על כל משגה, שאסור לבקר אותו או לצחוק עליו. לשיטתו של התובע, אסור בעיקר למי שאינו מזרחי לצחוק עליו"

בתחילת דצמבר 2013 הגיש הזמר אייל גולן לבית משפט השלום בתל-אביב תביעת דיבה בסך מיליון שקל נגד שי גולדשטיין ודרור רפאל, מנחי תוכנית הבוקר הנושאת את שמם ברדיו ללא הפסקה (103FM)

גולן טען כי שי ודרור ניהלו נגדו "מסע השמצות פוגעני וחמור מאין כמותו, במטרה להטיל בו רפש וזוהמה". עוד טען הזמר כי ה"שניים השתמשו בביטוים גזעניים, ביטויי נאצה, השמצות, ביטויים זדוניים ומרושעים, עובדות לא נכונות בלשון המעטה, וכל זאת על-מנת להעליב, לפגוע ולהזיק לו, לכאורה במסווה של תוכנית סאטירה".

בתביעה נאמר כי שי ודרור כינו את פעילותו האמנותית של גולן "ייצור זבל", ואף יעצו לו לרשום חברה בשוק האירופי כ"חברה שמייצרת חרא". בנוסף, לטענת התביעה, שי ודרור אמרו כי "רק זמר ממוצא ספרדי יכול להסתבך בשערוריות פליליות חמורות שכאלה".

בכתב ההגנה, שהוגש בידי משרד עורכי הדין מושקט (גילוי נאות: משרד זה מייצג בין השאר גם את "גלובס"), מצטיירת תמונה שונה לחלוטין. בהגנתם טוענים שי ודרור ל"פגמים מוסריים קשים בהתנהלות של התובע".

עוד טוענים השניים כי "גולן מתנהל במציאות וירטואלית של ממש, בה הוא נישא על כתפי מעריציו - ומנותק לחלוטין מעניינים ארציים וחשדות קשים מאוד שיוחסו לו במהלך החודשים אוקטובר-נובמבר 2013, הכוללים הגשת כתב אישום חמור כנגדו בגין העלמות מס, חקירתו הארוכה ומעצר-בית בגין תלונה וחשד לבעילת קטינה, כל זאת במועדים נשוא הפרסומים".

עוד נטען בכתב ההגנה כי "מדובר בתביעת 'SLAPP' טהורה (strategic lawsuit against public participation), בה התובע, שהינו בעל אמצעים כלכליים, מנסה לעשות שימוש בהליכי משפט על מנת להשתיק את הדיון בעניינו, למנוע ביקורת וסאטירה - וזאת תוך ניסיון לפגיעה בחופש הביטוי ובשיח הדמוקרטי".

בהקשר זה מזכירים שי ודרור את תביעת הדיבה שהגיש גולן כנגד הבלוגר עומרי חיון, כמו גם "מכתבי התראה אל כלי תקשורת רבים נוספים, אל עיתונאים (ערוץ 10 - אורלי וילנאי וגיא מרוז, ערוץ 1 - דוד ניסים, חדשות 2 - אילן לוקאץ', טל ברמן ואביעד קיסוס), חברי כנסת וגם אל איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית, והיד עוד נטויה".

בכתב ההגנה נטען כי שי ודרור "שדרני רדיו סאטיריקנים מושחזים, אשר צוחקים ודנים על ענייני היום כפי שפורסמו קודם לכן במהדורות החדשות. תוכניות סאטירה מסוג זה מקובלות ומשודרות בעולם כולו, ומובן שהאמור בהן הינו הבעת דעה מובהקת המותרת בדין... איש ממאזיניהם של הנתבעים לא סבר כי הם מפרסמים עובדות, כאלה שידועות רק להם, או כי יש בידיעתם פרטי חקירה מוכמנים, או שבמקרה זה הם השתתפו ממש במסיבות החשק שיוחסו לתובע ודיווחו ישירות מסלון התובע... הנתבעים יטענו כי סאטירה - גם אם היא בוטה ומתגרה - מטרתה לעורר דיון, והדיון במקרה זה בעניינו של התובע והחשדות כנגדו - היה ונמצא גם היום במרכזו של פולמוס ציבורי".

גם אני מזרחי

בנוגע לטענותיו של גולן על התבטאויות גזעניות נגדו, עקב מוצאו המזרחי, חושפים שי ודרור את מוצאם שלהם: שי גולדשטיין - חצי מצרי וחצי רומני, דרור רפאל - חצי עיראקי וחצי מצרי.

הם מוסיפים: "תיק זה הוא המקרה הראשון בחייהם המקצועיים של הנתבעים, שבו הם נדרשו לחשוף את מוצאם האתני המשפחתי, ואולי יש בכך יותר כדי להצביע על גישה או התבוננות גזענית מצד התובע, מאשר מצד הנתבעים".

בנוגע לטענותיו של גולן כי שי ודרור כינו את אמנותו "ייצור זבל", טוענים השניים כי זו "הבעת דעה מובהקת", ומזכירים בהקשר זה את דבריו של הזמר יהורם גאון, שאמר כי "מוזיקה מזרחית זה זבל שהשטן לא ברא", בראיון לעיתון הסטודנטים של המרכז האוניברסיטאי באריאל.

בנוגע ללגלוג בתוכניתם על הקעקוע של גולן, טוענים שי ודרור: "אין ולא יכולה להיות מחלוקת על כך שהתובע קיעקע לעצמו קעקוע ייחודי של עיניים בעורף, דבר המקנה לו לכאורה יכולת על-טבעית, שלא לומר אלוהית - של צפייה גם לאחור!! העובדה שהמדובר בקעקוע כה ייחודי הינה עניין ראוי לסאטירה, כאשר מדובר בתובע, 'זמר לאומי' כה מיתמם, וזאת גם במסגרת חקירת פרשת העלמות המס וגם במסגרת בפרשיית 'משחקי חברה', אשר התפוצצה חודש לאחר מכן. האבסורד שבמצב הדברים ברור".

עוד טוענים השניים כי הגשת כתבי אישום בגין העלמות מס כנגד זמריים מזרחיים היא "עובדה הידועה בציבור", ומזכירים בהקשר זה את משה פרץ, קובי פרץ, מושיק עפיה ואחרים. לעומת זאת, הם מציינים, "כנגד הזמרות חווה אלברשטין, יהודית רביץ או אילנית לא הועלו עד היום טענות בקשר עם העלמת מס".

בשורה התחתונה, טוענים שי ודרור, "העולה מכתב התביעה הוא שגם התובע, כמו מעריציו, סבור כי יש למחול לו על כל משגה, שאסור לבקר אותו או לצחוק עליו. לשיטתו של התובע, אסור בעיקר למי שאינו מזרחי לצחוק עליו... התובע חי בהכחשה מוחלטת, ורק זו איפשרה לו, או למנהליו, להגיש את התביעה בשמו".

עוד נטען כי "אדם שתלוי נגדו כתב אישום ביחס לעבירות מס חמורות - אינו יכול לטעון לשם טוב... גם העובדה ששמו של התובע נקשר במסיבות בהן נכחו קטינות, והעובדה כי נכח בעצמו בסיטואציות של מין מרובה משתתפים - אינה מוזכרת לזכותו".

צרו איתנו קשר *5988