ללמוד מהאיחוד האירופי

גשם שחור של פרשיות שחיתות וחשדות לשחיתות זולג על ראשנו בחורף שחון זה. פרשיות השחיתות חוצות את כל תחומי החיים בחברה הישראלית. והבציר של חורף 2014 מגוון: פעם חשד לשחיתות של ניצב במשטרה אשר תפקידו להיות הלוחם מספר אחת בשחיתות; פעם חשד לשחיתות בקרב בכירי הרפואה בישראל; פעם חשד לשחיתות בשוק ההון; ופעם נוספת בתחום הנדל"ן, שתרם אף הוא את ליטרת השחיתות שלו עם פרשייה שבה מעורבים יזמי נדל"ן בולטים ופקידי עירייה; גם הכדורגל המקומי לא טמן ידו בצלחת; והרשימה השחורה עוד ארוכה ומתארכת מול עינינו הבוהות.

בבית הכלא ישב שר האוצר לשעבר בגין פרשת שחיתות; ראש ממשלת ישראל לשעבר נחשד בשחיתות; במגזר המוניציפלי רשימה ארוכה של בכירים החשודים בשחיתות, ונראה כי היד עוד נטויה.

שחיתות היא התנהגות לא ישרה, לא מוסרית ולא חוקית, בעיקר בקרב אנשים בעמדות כוח; היא יכולה להתבטא בניצול של עמדת כוח למטרה של השגת רווח כלכלי אישי; ודומה כי ישראל רוויה באנשים הפועלים ברוח זו.

שחיתות פוגעת קשות בפיתוח הכלכלי במשק, חותרת תחת יסודות הדמוקרטיה ושלטון החוק, מכרסמת בצדק החברתי ומרחיקה משקיעים זרים. במדינות רבות נתגלה קשר ישיר בין השחיתות לבין הפשע המאורגן אשר שולח זרועות לפוליטיקה ולמגזר הפרטי. מנגד, מלחמה בשחיתות מביאה עימה שיפור בתחרותיות של המשק ומושכת משקיעים ויזמים.

ראשי האיחוד האירופי, שהבינו את המחיר הכלכלי הכבד שגובה השחיתות מהכלכלה במדינות החברות, הקימו בספטמבר 2011 כוח משימה ייעודי לטיפול בנגע החמור, אשר פרסם "דוח שחיתות" מקיף ראשון מסוגו על נזקי השחיתות באיחוד האירופי.

להערכת מחברי הדוח, הנזק הכלכלי השנתי הישיר של השחיתות באיחוד האירופי מסתכם בסכום-עתק של כ-120 מיליארד אירו. כדאי לגזור מסכום זה את היקף נזקי השחיתות למשק הישראלי יחסית לגודל הכלכלה.

הכימות הכלכלי של נזקי השחיתות מאפשר להבין כי מדובר בהיקפים כספיים עצומים הנגזלים מן הציבור הרחב, דבר שמשפיע ישירות על יוקר המחיה במשק.

ביוון, שבה השחיתות הביאה לקריסת הכלכלה, משלהי 2010, גופי ציבור מחויבים לפרסם באתר אינטרנט ייעודי את ההחלטות שלהם, לרבות החלטות רכש כלכליות אשר אינן נוגעות לביטחון המדינה. יצוין כי הגוף לא יוכל ליישם את החלטותיו ללא פרסומן לעיון הציבור באתר הייעודי.

"דוח השחיתות" של האיחוד האירופי מלמד את אשר כולנו יודעים וחשים - ישנם סקטורים המועדים לנגע השחיתות יותר מסקטורים אחרים, בהם הבנייה והתשתיות, הבריאות וכן רשויות המס עצמן.

אחד הגורמים המרכזיים המעורבים בפרשיות שחיתות רבות בעולם ובארץ הוא עובדי ציבור בכירים, עובדי מפתח בשירות הציבורי ופוליטיקאים. הנגישות של גורמים אלה לתקציבי ענק ולמרכז קבלת ההחלטות, ואולי גם השכר הנמוך יחסית לחלק מעובדי השירות הציבורי, מעודד ומפתה לקבל טובות הנאה מגוונות.

אחת הדרכים להקטנת הפיתוי לשחיתות של גורמים אלה היא הגשת הצהרת הון תקופתית לגורמים הרלבנטיים, תוך הקפדה על סודיות ופרטיות שלהם, אך עם גילוי ושקיפות מלאים.

החובה להגיש הצהרת הון פרטנית מגורמי מפתח ומבכירים בעמדות כוח תאפשר להתחקות אחר עלייה חריגה בהון האישי של שכירים ולבדוק את מקורותיו. אמנם תמיד יהיו כמה שימצאו דרכים מתוחכמות להסתרת נכסים מהרשויות, ובכל זאת יש כאן גורם הרתעה של גנבים פוטנציאלים רבים. מכשול שיפגע בבלוטת החשק לשחיתות.

במדינות האיחוד האירופי מושקעים אמצעים ומאמצים רבים במלחמה בשחיתות. הן אכן מצליחות לטפל בשחיתות ביעילות ולהקטין אותה.

ממשלת ישראל צריכה ללמוד לקחים מהעולם ולהקים "רשות לאומית למלחמה בשחיתות", אחרת סרטן השחיתות יכלה כל חלקה טובה בכלכלה.

* הכותב הוא האסטרטג הראשי בקבוצת איילון.