במשרדי הבריאות והאוצר מדברים בימים האחרונים על שינוי מהותי שיש לבצע במודל הפיקוח על בתי החולים על רקע המשבר בהדסה, כך שכל בתי החולים ללא קשר לאופי הבעלות שלהם יהיו כפופים לכללים אחידים - לא רק בהיבט הרפואי כפי שנהוג כיום, אלא גם בהיבט הפיננסי והארגוני.
אלא שהליכי החקיקה, אם בכלל יהיו כאלה, עשויים להימשך שנים. בינתיים, המדינה מתכוונת להעביר להדסה 500 מיליון שקל מבלי להכפיף את בית החולים לממונה על השכר באוצר ומבלי למנות חשב מלווה מטעמה. על פי הסכם המימון שנחתם כחלק מהבקשה להקפאת הליכים, המדינה תשגיח מקרוב על ניהול בית החולים רק במסגרת תקופת ההקפאה, כך שאחרי 3 חודשים יחזור בית החולים לניהולו העצמאי והמוחלט של אביגדור קפלן המנכ"ל, הדירקטוריון בראשות אסתר דומיניסיני וארגון נשות הדסה בראשות מרסי נתן.
"מה שהיה לא יהיה", כתב השבוע שופט בית המשפט המחוזי בירושלים דוד מינץ, במסגרת החלטתו לאשר את הבקשה להקפאת הליכים. אבל תרשו לנו להטיל מעט ספק באמירה הזאת, לא רק לנוכח היעדר הכוונה לשנות כבר כעת את מודל הפיקוח על הדסה, אלא בעיקר לנוכח ההיסטוריה: מתברר כי גם ב-1998 חתמה המדינה על הסכם הבראה מול הנהלת הדסה, שבמסגרתו הסכימה להזרמה של עשרות מיליוני שקלים כדי לחלץ אותה מגירעונותיה. גם אז, כמו היום, ההזרמה הכספית לא עמדה נגד שינוי בעלות או הידוק הפיקוח, אלא נגד "התייעלות". כך למשל, הרופאים בהדסה נאלצו לוותר על 5 ימי חופשה ולקצץ 4% משכרם למשך שנתיים. הקיצוץ הזה נעשה משכר הבסיס בלבד ולא מהשכר המשולב או מפעילות השר"פ (שירותי רפואה פרטיים), כאשר ב-2005 כל מה שקוצץ אז הוחזר בתוספת הצמדה למדד. הפעם אנשי האוצר מתעקשים כי הקיצוץ יהיה קיצוץ ולא "הלוואה", ושהוא יחול על כל מרכיבי השכר לרבות השר"פ, שכידוע מכניס הרבה יותר ממשכורת הבסיס. ולמרות זאת, ועל אף שתוכנית ההבראה הנוכחית כוללת פגיעה קשה יותר כמעט בכל העובדים לרבות פיטורים של 250 עובדי מינהל ומשק נוסף על 250 שכבר פוטרו - ספק אם התייעלות בטווח הקצר היא ערובה לאיתנות ולניהול מ וצלח יותר בטווח הארוך.
השבוע חשפנו כאן כי עוד לפני שהמשבר בהדסה הגיע לכותרות, לפני כשנתיים, מדינת ישראל העניקה להדסה סכום דמיוני של 200 מיליון שקל בעבור הקמת מגדל האשפוז על שם דוידסון. מדובר במגדל גרנדיוזי של 19 קומות, שעלה להדסה 364 מיליון דולר (בעיקר מתרומות). "בנו מגדל אשפוז מגלומני שעלה מיליונים על גבי מיליונים, שלא צריך", אמר במוצאי שבת האחרונה שר האוצר יאיר לפיד ב"פגוש את העיתונות" בערוץ 2. הפרסום מאתמול הצליח לעורר סערה במערכת הבריאות, ובעקבות הסערה הגיעו לאוזנינו עוד כמה פרטים: למשל, שגם המענק המוזר הזה ניתן להדסה מבלי שבית החולים נדרש לספק נתונים שבמשרד הבריאות ביקשו זמן רב, כמו בסוגיית השר"פ. למשל, שאנשי האוצר היו יצירתיים במיוחד ביכולת לנמק איך הגיעו לסכום של 200 מיליון שקל, והסבירו כי מדובר בהחזרת שיעור המע"מ ששילמה הדסה בגין ההשקעה במגדל. "אפשר לחשוב שאנחנו לא משלמים מע"מ", אמר על כך ל"גלובס" מנהל של אחד מבתי החולים הממשלתיים.
כדי לסבר את האוזן, הסכום שהעמידה המדינה לטובת המגדל "המגלומני" של הדסה כדברי לפיד בעצמו, זהה לסך כל ההכנסה השנתית של בית החולים הממשלתי פוריה שליד טבריה. עם הסכום הזה אפשר לרכוש 20 מאיצים קוויים לטיפול קרינתי בסרטן, או 30 מכשירי MRI שהיו יכולים להכפיל את מספר המכשירים המגוחך שקיים כיום בישראל. הסכום הזה, אנחנו למדים היום, גבוה פי כמה-וכמה מהסכומים שמעמידה המדינה לטובת תוכניות פיתוח ובינוי בבית חולים ממשלתי. כך למשל, בעבור בניין הלב ע"ש סמי עופר בבית החולים איכילוב בת"א, בניין המשמש גם בי"ח ממוגן לשעת חירום, העמידה המדינה 10 מיליון דולר מתוך עלות כוללת של 45 מיליון דולר.
מי צריך מיגון
אבל את הכעס הגדול ביותר משמיע בשיחה עם "גלובס" ד"ר שמעון שרף, לשעבר מנהל בית החולים הממשלתי ברזילי באשקלון. "אני עברתי 'ויה דולורוזה' עד שהאוצר העביר את הכסף לבניית חדר מיון ממוגן. מדובר על סכום הרבה יותר נמוך מזה של הדסה, אבל עדיין אכלו לי את הכבד", הוא אומר. "כבר ב-2005 צעקתי שאנחנו נמצאים בחזית ושהרקטות מעזה עוד יגיעו אלינו בשעה שאין לנו שום מיגון, אבל רק ב-2008 הצלחנו להתחיל להתניע את העניין. גם אז אנשי האוצר מיררו לי את החיים. העלות של כל הפרויקט עמדה על 160 מיליון שקל והאוצר הסכים להעמיד 40% בלבד כשאת היתר היינו צריכים להביא מתרומות. בינתיים המשיכו בסחבת בצורה שערורייתית ואני הייתי צריך להפעיל פוליטיקאים כדי שילחצו על האוצר באמצעות ועדת הכספים. ב-2009 כבר הגיעו אלינו הטילים ב'עופרת יצוקה' ועד היום הבנייה שם לא הסתיימה", הוא מספר.
אם שואלים את ד"ר שרף, המדינה צריכה להכניס את כל בתי החולים תחת רשות מיוחדת אחת, ולנתק אותם מהבעלויות הקודמות - הן של משרד הבריאות, הן של קופת חולים כללית והן של עמותות וארגונים כמו נשות הדסה או העמותה שמנהלת את שערי צדק. גם על המשבר בהדסה יש לו מה לומר, ואפילו על המנכ"ל החדש אביגדור קפלן: "שלא יספרו עכשיו סיפורים שלא ידעו על המצב שם. שנים אני שאלתי איך זה שאף אחד לא רואה את הגירעון שהצטבר אצלם. אז לקחו עכשיו מנהל דגול שהביא את האנשים שלו מהתקופה אצל נוחי דנקנר והוא משוויץ בזה שהוא מנהל גדול".
ממשרד האוצר ומביה"ח הדסה לא נמסרו תגובות עד סגירת הגיליון.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
