כך הפך ביה"ד של ההתאחדות לכדורגל לגוף שמכניס מיליונים

מדיניות הקנסות המחמירה של בתי הדין גרמה לאיסוף של 2.3 מיליון ש' ממועדוני הכדורגל בישראל ב-2013; מה עושים בהתאחדות עם הכסף?

למקרה ששאלתם את עצמכם לא אחת בשבועות האחרונים, אתם לא טועים: סך כל הכסף שנכנס להתאחדות לכדורגל דרך בית הדין המשמעתי גדל משמעותית מעונה לעונה, ועושה רושם שהשנה ישבור את כל השיאים. עד כה פסק בית הדין לקבוצות ליגת העל, בששת החודשים הראשונים של העונה, כ-530 אלף שקל קנסות (לא כולל גזרי דין מנהלתיים שנגזרים בפגרת הקיץ) כאשר השלל בעונה שעברה עמד על 825.5 אלף שקל. הקצב העונה, אם יימשך ככה, עומד על קרוב למיליון שקל - רק מקבוצות ליגת העל.

אז כמה באמת מכניסה מסחטת הכספים של בתי הדין להתאחדות? סך הקנסות שהוטלו על כל הקבוצות בכדורגל הישראלי ועל שחקנים ובעלי תפקידים (שמקבלים קנסות הרבה יותר נמוכים), עמד בשנה הקלנדרית 2013 על 2.3 מיליון שקל. רק לשם השוואה, בעונת 2009/10 עמד סך הקנסות על 282.75 אלף שקל בליגת העל.

***

ייאמר מיד שאין שום מדיניות מוצהרת בנושא, ולפחות על הנייר קיימת הפרדת הרשויות הנדרשת. כלומר, ההתאחדות לכדורגל לא מתנהלת מול בית הדין המשמעתי. האיש היחיד שעומד מולם מטעם ההתאחדות, הוא מנהל המחלקה המשפטית, עו"ד אמיר נבון, אבל למעט העברת התיקים לבית הדין והודעה לדיינים מתי מתקיימים הדיונים - נבון לא מורשה או אמור להתנהל מול הדיינים, ובוודאי לא התובע, עו"ד ניר רשף, שמכריע בתיקים גדולים. למעשה, מי שקובע מי יגיע לבית הדין הם בסופו של דבר השופטים או המשקיפים. המשקיפים, ללא ספק, באים מטעם ההתאחדות לכדורגל, אבל רוב ההעמדות לדין מבוצעות בהתאם לדוחות השיפוט.

הקבוצות שספגו את הקנסות הכי גבוהים
 הקבוצות שספגו את הקנסות הכי גבוהים

כאן כבר אפשר להבחין במדיניות ברורה: יותר העמדות לדין על איחור בעלייה למגרש ויותר העמדות לדין על סעיף "הופעה בניגוד לכללים", וכאן אפשר אפילו לחדד: הופעה בגרביים חתוכים. שחקני כדורגל, מטעמי נוחות, נוטים לעלות עם גרבי ספורט אלסטיים קצרים ולהלביש עליהם גרבי כדורגל חתוכים כדי לכלוא בהם את מגן העצם. זו הופעה בניגוד לכללים. פעם הקפידו על זה פחות, היום מקפידים על זה יותר. כל עבירה בעניין הזה עולה לקבוצה בליגת העל 3,000 שקל, שיקול דעת בלעדי של הדיין. בהתאחדות טוענים כי אלה הוראות פיפ"א.

בעונה שעברה נפסקו 39.5 אלף שקל קנסות על איחור בעלייה למגרש. העונה, ב-21 המחזורים הראשונים, נפסקו כבר 53 אלף שקל. מכבי ת"א לבדה שילמה העונה 21 אלף בגין הסעיף הזה, לעומת 24 אלף בכל העונה שעברה. כאן אין מקום לשיקול דעת: תקנון המשמעת קובע בבירור כי בכל מקרה של איחור בעלייה למגרש יהיה הקנס 3,000 שקל. במקרה שני יוכפל הסכום, וכך הלאה. למה מקפידים? ההסבר הוא זכייני השידור, שרוצים שהמשחקים יחלו בדיוק בשעה שנקבעו.

מכבי ת"א, אגב, משלמת מחיר יקר על עבירות משמעת, לאו דווקא בקו מקביל לכמות העבירות. העונה שילמה כבר 81 אלף שקל (ר' גרף), יותר מכל קבוצה אחרת בליגת העל. בעונה שעברה הפער שלה היה גדול יותר - אז היא שילמה 213.5 אלף שקל. בית הדין העליון, שברוב המקרים מקטין את גובה הקנס, לא הקטין את גובה הקנס שנפסק לה בעקבות ההתפרעות במשחק הגביע באשדוד והשאיר אותו על 50 אלף שקל. אגב, תקנון המשמעת בסעיף 21, מאפשר לבית הדין להטיל קנסות עד לגובה של 380 אלף שקל.

העונה מתחלקים 81 אלף השקלים של מכבי ת"א על שישה תיקים שונים - 13.5 אלף שקל בממוצע לתיק. בני סכנין שעמדה לדין על שבעה תיקים, כולל איחור בעלייה למגרש (עליו נקנסה רק ב-2,000 שקלים, בהתאם לשיקול הדעת הרחמני של הדיין עמנואל סלע, אבל בניגוד לתקנון המשמעת), שילמה רק 54.5 אלף שקל, ממוצע של 7,800 שקלים בקירוב לתיק. בעונה שעברה שילמה מכבי ת"א בממוצע על תיק (כולל קנס שהוטל על המאמן אוסקר גרסיה) 21.3 אלף שקל, וסכנין 12.1 אלף. אפליה מתקנת? אולי.

אגב, יש גם יוצאות דופן. עירוני קריית שמונה למשל לא עמדה העונה לדין, למעט שני מקרים בקיץ בה עמדה על עבירות מנהליות. מכבי פ"ת שילמה העונה קנסות בגובה של 5,000 שקל בלבד, ממוצע של 1,666 שקלים לתיק, לעומת ממוצע של אפס שקלים בעונה שעברה.

לאן הולך הכסף, והאם הוא מסייע להתאחדות לצמצום הגירעון? על-פי גורמים בהתאחדות, קיימת מדיניות מוצהרת לפיה שלל הקנסות הולך לביעור נגע האלימות והשחיתות. כך למשל מועברים חלק מהכספים למשרדי חקירות לצרכי פיקוח על משחקים רגישים, כך למשל מתקיימים כנסים להורים וילדים בנושא האלימות. גורמים בהתאחדות טוענים כי ב-2013 הוקצו 2 מיליון מסך 2.3 מיליון השקלים (87%) שנאספו מקנסות לצרכים הללו - כך שלא מדובר במכבסת כספים, נוכח הגירעון.

***

מההתאחדות לכדורגל נמסר בתגובה: "אין הנחיה לשופטים ו/או למשקיפים לדווח על כל דבר, אלא רק על מה שמוגדר כחריגה מהכללים. מיותר לציין, ובכל זאת, כי אין שום קשר בין המצב הכלכלי של ההתאחדות לבין סך הקנסות. ההתאחדות לא בונה על הכנסות מהקנסות, כך שהטענה הלא ראויה, שמקורה בגורמים אינטרסנטים, אינה רלוונטית.

"הכסף שנגבה מהקנסות המושתים על קבוצות הכדורגל מיועד למטרות שונות, שעיקרן קידום ושיפור הענף. בשנה האחרונה, למשל, החלק הארי שלו הופנה לתקציב חינוך והסברה (כ-500 אלף שקל), פעילות נגד אלימות וגזענות' פעילות עם הקהילה ועוד. סך הקנסות היווה בעונת 2012/13 כ-2 מיליון שקל, והיווה כ-2% מתקציב ההתאחדות לכדורגל".