הישיבות לא נפגעו מפסיקת בג"ץ: קוצצו רק 700 אלף שקל

ככל שהמצב הנוכחי יישאר עד לחקיקת חוק גיוס חדש או עד להכרעה בבג"ץ, צפוי לגדול מספר תלמידי הישיבות שצו הביניים חל עליהם ■ בינואר ובפברואר נדחה גיוסם של 1,257 תלמידי ישיבות נוספים, שהיו אמורים להתגייס במארס

סך התקציבים שהמדינה גרעה מהתמיכות הכספיות המועברות לתלמידי ישיבות, בעקבות צו הביניים שהוציא בג"ץ לפני כשבועיים, עומד על 700 אלף שקל, שהם 2.5% מתוך 41 מיליון השקלים המועברים מדי חודש כתמיכות לתלמידי הישיבות - כך עולה מהודעה שהגישה אתמול (ב') פרקליטות המדינה לבג"ץ, במסגרת בקשתם של ארגונים המייצגים ישיבות חרדיות וישיבות הסדר לבטל את הצו.

על-פי החלטת בג"ץ מלפני שבועיים, שהתקבלה ברוב של 8 שופטים כנגד דעת המיעוט של השופט ניל הנדל, תיעצר העברת התמיכות לתלמידי ישיבות שהיו אמורים להתגייס בהתאם לחוק שירות הביטחון הנוכחי, ושגיוסם נדחה בהחלטה שנויה במחלוקת של צה"ל ומשרד הביטחון, עד לחקיקת חוק הגיוס החדש.

מדובר על כ-2,000 תלמידי ישיבות ילידי שנתונים 1994, 1995 וחציו הראשון של 1996, שקיבלו צו גיוס למועדים שונים בשנת 2013. תלמידי ישיבות אלה לא התייצבו לגיוס בשל החלטת דחייה כללית של שר הביטחון משה יעלון או של פוקד מטעם הצבא. השופטים קבעו כי שאלת הסמכות לגבי אותן החלטות כלליות - להבדיל מהחלטות ספציפיות לדחות את גיוסו של תלמידי ישיבה מסוים - "מוטלת בספק".

בעקבות זאת הודיעה הממשלה על עצירת העברת כלל כספי התמיכות.

בהודעת הפרקליטות צוין כי בשלב הראשון נעצר תשלום כלל התמיכות לכלל תלמידי הישיבות, עד שניתן היה לבדוק ידנית ולהגדיר את רשימת אותם תלמידי ישיבות הנכנסים לגדרו של צו הביניים, ושרק כספי התמיכות הנוגעים להם נעצרו בשלב זה.

לדברי הפרקליטות, כלל כספי התמיכות לתלמידי הישיבות עומדים על 41 מיליון שקל לחודש פברואר.

לאחר שרשויות הצבא עיבדו את המידע הרלוונטי, הם העבירו למשרד החינוך, המשלם את כספי התמיכות, נתונים על 2,271 תלמידי ישיבות שצו הביניים חל עליהם, ואולם במשרד החינוך בדקו וגילו כי כספי תמיכה משולמים רק ל-2,029 מתוכם, ולפיכך נגרעו מתקציב הישיבות רק 700 אלף שקל.

ככל שהמצב הנוכחי יישאר עד לחקיקת חוק גיוס חדש או עד להכרעה בבג"ץ, צפוי לגדול מספר תלמידי הישיבות שצו הביניים חל עליהם. כך, בינואר ובפברואר נדחה גיוסם של 1,257 תלמידי ישיבות נוספים, שהיו אמורים להתגייס בחודש מארס. 22 מתוכם הם תלמידי ישיבות שגיוסם כבר נדחה בעבר.

הפרקליטות הודיעה עוד כי איננה מתנגדת לצירופם של איגוד הישיבות הגבוהות הציוניות, איגוד מנהלי הישיבות והמוסדות התורניים ואיגוד ישיבות ההסדר כמשיבים לעתירה, כמי שמייצגים את הגופים שעשויים להיפגע כתוצאה מהחלטות שיתקבלו על-ידי בג"ץ.

גופים אלה פנו לבג"ץ לאחר שזה החליט על צו הביניים בעל המשמעות התקציבית, ובפרקליטות מציינים כי "ניתן לתמוה מדוע הם לא מצאו לפנות בבקשה זו בשלב דיוני מוקדם יותר".

העתירות, שהוגשו על-ידי עמותת חדו"ש, ישראל חופשית, הפורום לשוויון בנטל, התנועה לאיכות השלטון, עו"ד יהודה רסלר ואחרים, נדונות בבג"ץ בהרכב מורחב של 9 שופטים.

בעתירות מבקשים העותרים להורות לצה"ל לגייס, בהתאם לחוק שירות הביטחון הנוכחי, את כל תלמידי הישיבות שגיוסם מתחייב בהתאם לחוק, לאחר שחוק טל פקע באוגוסט 2012. כן מבקשים העותרים מהמדינה להימנע מלתקצב את תלמידי הישיבות שגיוסם מתחייב בהתאם לחוק, והם אינם מתגייסים.

לדברי עו"ד גלעד ברנע, המייצג את עמותת חדו"ש בעתירה לבג"ץ, אין לצרף בשלב זה את איגודי הישיבות כמשיבים לעתירות, וזאת מאחר ש"תשלומי תמיכה אינם זכות מוקנית, כי אם הענקה שבשיקול-דעת, שהמדינה רשאית בכל עת להפסיקה מטעמים שונים, כמו גירעון בתקציב".

בתגובה להודעת המדינה הבג"ץ כי שר הביטחון החליט לדחות את גיוסם של 1,257 תלמידי ישיבות חרדים נוספים, סמנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, שחר אילן, מסר כי "מספר צווי הגיוס של תלמידי הישיבות גדל במהירות מדהימה ונסק עד ל-3,500. שר הביטחון נוהג בציניות חסרת מעצורים. הוא מוכיח שוב ושוב כי משרדו הוציא בעצם אלפי צווי גיוס פיקטיביים לתלמידי ישיבות, שלא הייתה לו כל כוונה ליישם. זאת, במטרה לאחז את עיני בג"ץ כאילו יש כוונה אמיתית לגייס תלמידי ישיבות".

לדברי אילן, "לא רק שהממשלה משטה עכשיו בציבור ובבית המשפט והופכת את שלטון החוק לבדיחה, יש עתיד מובילה עכשיו הצעת חוק שעשה אותו דבר בדיוק. מדובר בחוק שאינו חוק שוויון בנטל ואינו חוק גיוס אלא חוק פטור. מאבק השיוויון בנטל הוא דוגמה קלאסית לסוג הפרשות שגורמות לאובדן אמון הציבור בפוליטיקה ובפוליטיקאים".

זהרה ברגר-צור מהפורום לשיוויון בנטל מסרה בתגובה כי "דחיית השירות הנוספת שניתנת לחרדים מחזקת את הטענות שלנו בדבר התגבשות של חוק טל מספר 2. למה לגייס אותם עכשיו אם ממילא בחוק החדש שנרקם בוועדת שקד יקבלו 50 אלף תלמידי ישיבות פטור גורף? יותר טוב להפיק תועלת פוליטית, לשמור על הכיסא. והמשרתים? לא נורא, לא צריך להתחשב בהם, הם הרי ממילא מתגייסים, נכון? בשביל זה יש חוק".

צרו איתנו קשר *5988