לא מחכה לזקן: הכרעת הדין בתיק הולילנד - ב-31 במארס

החלטת השופט דוד רוזן מפתיעה, בעיקר לאור הפרסומים האחרונים על כך ששולה זקן מקיימת מגעים עם הפרקליטות לחתימה על הסדר עד מדינה בעניינה

הכרעת הדין במשפט פרשת הולילנד, שנחשב לתיק השחיתות הגדול בתולדות המדינה, תינתן ב-31 במארס 2014, עוד פחות מחודש - כך קבע היום (ב') שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, דוד רוזן.‏

רוזן הבהיר בחודשים האחרונים כי בכוונתו לפרסם את הכרעת הדין בסוף מארס או בתחילת אפריל, אך החלטתו היא מפתיעה במידה מסוימת לאור הפרסומים האחרונים על כך ששולה זקן, הנאשמת בקבלת שוחד, מקיימת מגעים עם הפרקליטות לחתימה על הסדר עד מדינה בעניינה.‏

זקן, שנחשבת מסובכת מאוד מבחינה משפטית בתיק הולילנד, מוכנה להעיד לטענתה על חלקו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט בפרשת הולילנד ובפרשות נוספות, בתמורה להקלות שתקבל מהמדינה; והפרקליטות צריכה להחליט האם לקבל את הצעתה בשלב כה מאוחר של הדיון במשפט הולילנד, וכאשר הדיון בפרשות האחרות, טלנסקי וראשונטורס, נדון בערעור בבית המשפט העליון. ‏

ההחלטה מחייבת כעת את הפרקליטות ואת עורכי דינה של זקן, עופר ברטל ודב גלעד-כהן, להגיע בתוך ימים אחדים להכרעה בשאלת ההסדר שמבקשת זקן להשיג. אם המגעים בין הצדדים יתקדמו, עשויה הפרקליטות לפנות לרוזן ולבקש את דחיית הכרעת הדין.‏

על רקע המגעים עם זקן, שאלו עצמם היום המעורבים בתיק הולילנד מהו, אם בכלל, המסר שמשדר רוזן בהחלטתו. האם רוזן, שניהל את תיק הולילנד עב-הכרס ברציפות ובנחישות, פשוט ממשיך לגלות יעילות רבה בעבודתו ונצמד לכללי סדר הדין הפלילי, לפיהם הכרעת דין ניתנת 30 יום לאחר הגשת הסיכומים (למרות שכמעט אף בית משפט בישראל לא עומד בכך) - או שמא השופט מעביר בהחלטתו גם מסר לפרקליטות ולסנגוריה של זקן, לפיו הוא אינו זקוק לסיוע נוסף, בדמות הסדר עם זקן, כדי להכריע בתיק.‏

לדברי גורם המעורב בתיק, רוזן הוא שופט קפריזי, וקשה לדעת מה הוא חושב. אותו גורם מעיד כי כששמע על החלטתו של רוזן לגבי מועד הכרעת הדין, הדבר הראשון שעלה לו בראש הוא שרוזן רוצה לחתוך את ה"פיאסקו" סביב המגעים עם זקן ולהעביר לפרקליטות ולסנגוריה מסר שאין בהם טעם.

לדבריו, "ההתנהלות של זקן ושל עורכי דינה היא מגוחכת, משום שהיא נראית כנקמנות אישית גרידא באהוד אולמרט. זקן הלכה לרבנים, עשו לה התרת נדרים וכל מיני קשקושים, וזה לא רציני".‏

גורם אחר המצוי בתיק סבור כי המסר שרוזן מעביר הוא אחר. לדבריו, השופט משדר לצדדים כי הוא כלל לא יודע מהפרסומים בתקשורת על המגעים להסדר עם זקן, והוא למעשה אומר לפרקליטות: אם אתם רוצים להודיע משהו - תתכבדו ותודיעו לי על כך.‏

שאלה נוספת היא האם על רקע המגעים אם זקן, בהחלטת רוזן לפרסם את הכרעת דינו בעוד פחות מחודש יש רמז לתוצאה המשפטית שאליה הגיע. לפי גורם משפטי אחר המעורב בתיק, ייתכן כי רוזן מסמן לפרקליטות שהוא לא זקוק לעדות חדשה של זקן כדי להרשיע אותה ואת אולמרט בשוחד, וכי יש לו די ראיות לשם כך.‏

שוחד של מיליונים לקידום פרויקט בנייה ‏

פרשת הולילנד החלה בעקבות "טיוטת כתב תביעה" שהכין שמואל דכנר‏, איש עסקים בתחום הנדל"ן שהועסק כיועץ ומתווך במכירת המגרשים של מתחם הולילנד. לטענתו, לא שולמו לו מלוא הוצאותיו ושכר-הטרחה המגיע לו, וכיוון שדרישותיו לא נענו, הוא הכין "טיוטת תביעה" כנגד שותפיו לשעבר, שהפכה לכתב אישום. ‏

המשפט נפתח ב-1 ביולי 2012, ובכתב האישום שהגישה מגוללת פרקלטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) מסכת שוחד חסרת תקדים לכאורה שהתנהלה סביב הקמת מיזם הנדל"ן עצום-הממדים בדרום ירושלים וסביב פרויקטים נוספים.

יזמי הולילנד, הלל צ'רני ואביגדור קלנר, מואשמים כי נתנו שוחד בסך מיליוני שקלים באמצעות דכנר לבכירים בעיריית ירושלים ובמקומות אחרים, זאת במטרה להתגבר על מכשולים ביורוקרטיים ואחרים בדרך להקמת הפרויקט. ‏

אישי הציבור שעומדים לדין באשמה של לקיחת שוחד הם ראשי עיריית ירושלים לשעבר, אולמרט ואורי לופוליאנסקי (הנאשם בלקיחת שוחד של מיליוני שקלים באמצעות תרומות לארגון "יד שרה"); זקן, שהייתה מזכירתו של אולמרט; מהנדס עיריית ירושלים לשעבר, אורי שטרית,;אליעזר שמחיוף, סגן ראש העיר לשעבר, ואברהם פנר, שהיה חבר מועצה. כן עומדים לדין מנהלים בחברת הולילנד פארק לשעבר, אמנון ספרן ושמעון גלאון; וכן מאיר רבין, ששימש עוזרו האישי של דכנר.

בפרשיית משנה עומדים לדין באשמה של מתן ולקיחת שוחד, בהתאמה, יו"ר בנק הפועלים לשעבר, דני דנקנר; ומנהל מינהל מקרקעי ישראל לשעבר, יעקב אפרתי. כמו כן עומדות לדין החברות שבנו את הפרויקטים. ‏

הנאשם שמרכז אליו את מירב תשומת-הלב הוא, מטבע הדברים, ראש הממשלה לשעבר אולמרט. הכרעת הדין צפויה לקבוע את גורלו בהיבט האישי והמשפטי, אך גם בהיבט הפוליטי.

לפי כתב האישום, אולמרט קיבל שוחד בשתי דרכים מרכזיות: האחת - באמצעות חצי מיליון שקל שהועברו לכאורה מדכנר לאחיו, יוסי אולמרט, ששקע בחובות; השנייה - באמצעות לפחות 60 אלף שקל שהעביר דכנר לאולמרט באוגוסט 2002 באמצעות מקורבו של אולמרט, עו"ד אורי מסר, לצורך כיסוי גירעונות ממסעות בחירות שצבר אולמרט.

לגרסת אולמרט בסיכומיו, במועד בו הועברו הכספים חשבון העמותה שלו כלל לא היה בגרעון. ואולם, הפרקליטות טוענת בסיכומים כי העובדה שבאוגוסט 2002 לעמותה לא היה חוב, אינה אומרת דבר.

לטענת התביעה, מדובר באחיזת עיניים שמייצר אולמרט. לדבריה, הגירעונות אכן כוסו באמצעות כספים שהעביר לאולמרט מוריס טלנסקי, אך הדבר נעשה שלא בידיעת טלנסקי, ואילו בכספים שהעביר דכנר השתמש אולמרט כדי לכסות את החוב לטלנסקי. ‏

כלומר, לדברי הפרקליטות, העובדה שבחשבון העמותה מאוגוסט 2002 לא היה חוב לא אומרת כלום, כי נוצר חוב חדש לטלנסקי. בנקודה זו טוען אולמרט כי טלנסקי מחל לו על החוב, אך הפרקליטות מציינת כי בהכרעת הדין בעניינו של אולמרט במחוזי בירושלים נקבע כי היא סכסוך גדול בין אולמרט לבין עו"ד מסר עקב התכחשותו של אולמרט לחוב, והדבר מעיד על כך שהועברו מעו"ד מסר כספים לכיסוי החוב.‏

"יש פה אמירה ברורה שהשופט כותב את הכרעת הדין, ולכן 'חושו אחים חושו'"

הודעתו של השופט רוזן על כך שייתן את הכרעת הדין בפרשת הולילנד הובילה לחרושת שמועות בקרב משפטנים בנוגע לשאלה מה המניעים שהובילו אותו להודיע על מועד מתן ההכרעה, כאשר המגעים של הפרקליטות עם שולה זקן בעיצומם.

נדמה כי ההחלטה של רוזן מאותתת לצדדים המידברים כי כדאי להם להזדרז להגיע להסדר טיעון, שכן בקרוב זה לא יהיה רלבנטי עוד.

לדברי שופט פלילי לשעבר בבית המשפט המחוזי, "אין לי ספק שרוזן קרא את הידיעות בנוגע למגעים להסדר עם שולה זקן, ובין אם הוא התכוון לשדר מסר ובין אם לאו, יש פה אמירה מאוד ברורה שהשופט כבר עושה משהו, כותב את הכרעת הדין, ולכן 'חושו אחים חושו'.

"אם הצדדים רוצים למשל להגיש הסדר טיעון ובקשה להעיד עד נוסף, הם חייבים להזדרז. אם הם מעוניינים לעצור את הכרעת הדין, הם חייבים להגיש בקשה תוך ימים ספורים. אם הם בעצם רוצים שהשופט לא ייכנס להכרעת הדין, אז הם צריכים לומר לו 'היי, רגע, תחזיק את הסוסים שלך, כי אנחנו במגעים שעלולים לשנות את התוצאה'.

"לו הייתי עורך הדין של הצדדים, ובמיוחד הצד שרוצה לעשות הסדר טיעון, הייתי אומר לעצמי שהזמן אוזל. לא ייתכן שהשופט יכתוב את הכרעת הדין ונעצור אותו לאחר הכתיבה".

עם זאת, נראה כי גם אם תוגש בקשה לעצור את כתיבת הכרעת הדין עקב המגעים עם שולה זקן, ו/או בקשה להעיד את שולה זקן שוב, במסגרת הסדר טיעון עמה, לא בטוח שהשופט רוזן ייעתר לה. אמנם על-פי חוק, בית המשפט "רשאי" להורות על הזמנת עד חדש או עד שעדותו כבר נשמעה, או על הבאת ראיות אחרות, לבקשת בעלי הדין או ביוזמתו, לאחר שמיעת הסיכומים בתיק, אולם המפתח במקרים רבים היא על המילה "רשאי".

לדברי עו"ד יהושע רזניק, "בית המשפט 'רשאי' אבל לא 'חייב'. יש לו שיקול-דעת בעניין הזה, ואם אני רשאי להיכנס למוחו של השופט, ייתכן שהוא אומר בהחלטתו לתת הכרעת דין, 'שמעתי את העדה בחקירה הראשית ובנגדית, והתרשמתי ממנה כך או אחרת, ולכן גם אם תבוא בקשה להעיד אותה שוב, אני חושב שאין בעדותה כדי להוסיף לגילוי האמת או לעשיית הצדק'".

לדברי עו"ד רזניק, שמיעת עדות נוספת של זקן מהווה פתיחת המשפט מחדש, שגם ככה היה מורכב וארוך, ונראה כי השופט מעוניין בכך. "זה למעשה פתיחת המשפט באופן די מהותי - לשמוע את זקן או עדים שקשורים בזה ותוספת סיכומים - וצריך לעשות מתישהו 'קאט'. במשפט דרעי, ב-1994, קיבל בית המשפט החלטה שחומרי חקירה שלא הועברו לצד השני עד 1 בספטמבר 1994, לא יובאו לבית המשפט, וכך הוא עשה 'קאט' מבחינת הראיות. יכול להיות שגם רוזן עושה זאת.

"פתיחת המשפט מחדש היום עשויה לגרום לסחבת מיותרת, כך שהשופט רוזן רוצה אולי להגיע לסיום ההליכים ואומר 'אני לא שומע עד מחדש'".

צרו איתנו קשר *5988