הנקראות ביותר

ארדן: אגרת הטלוויזיה תבוטל בתוך שנה, תוקם רשות שידור חדשה

(עדכון) - הוועדה שמינה ארדן הגישה המלצות דרמטיות: רשות השידור תפסיק להיות גוף גובה ותהיה גוף שכל-כולו יצירת תוכן ■ אגף הגבייה ברשות השידור ייסגר ■ להורדת ההמלצות המלאות - לחצו כאן

ועדת לנדס לבחינת המתווה החדש לשידור הציבורי ממליצה לבטל את אגרת הטלוויזיה בתוך שנה, ב-31 במארס 2015, ולסגור את אגף הגבייה של רשות השידור. כמו כן ממליצה הוועדה להקטין את תקציב רשות השידור בכשליש ולהקים גוף חדש שיחליף את הרשות במתכונתה הנוכחית.

"הוועדה עומדת על כך", נכתב בהמלצות הדרמטיות של ועדת לנדס שהוגשו לשר התקשורת גלעד ארדן, "שיש לראות את המלצותיה כמקשה אחת, בבחינת הוצאת אבן אחת שעלולה להפיל את המבנה כולו".

ההמלצות הדרמטיות: הסוף לאגרת הטלוויזיה ולרשות השידור

loading

להורדת הדוח המלא של ועדת לנדס - לחצו כאן

בתום 4.5 חודשים הגישה הוועדה שמונתה על-ידי ארדן, בראשה העמיד את איש התקשורת רם לנדס, את המלצותיה למתווה חדש לרשות השידור. "אין לבטל את האגרה ללא יישום המסקנות בכללותן", כתבו חברי הצוות, "אין למזג את הטלוויזיה החינוכית עם רשות השידור, אלא רק במקרה שבו מתקבלות ומיושמות ההמלצות על הקמת משדר ציבורי חדש לחלוטין".

היום מתחיל המסע של ההמלצות עד ליישומן המלא, מסע שיעבור בוועדות הכנסת, במסדרונות ההסתדרות ובלשכת ראש הממשלה. האם בסופו אכן יקום שידור ציבורי יעיל ואפקטיבי בישראל?

670-720 מיליון שקל. זו תהיה עלות התקציב השנתי של גוף השידור הציבורי החדש, על המתווה שלו ממליצה היום ועדת לנדס לארדן. מדובר בחיסכון של כשליש מעלויות רשות השידור, כפי שהיא היום, וקיצוץ נוסף של כ-100 מיליון שקל מתקציב הטלוויזיה החינוכית שתמוזג לתוך רשות השידור החדשה.

רשות השידור החדשה תכלול את 8 רשתות קול ישראל ו-3 ערוצי טלוויזיה - ערוץ 1 שיהיה הערוץ המרכזי של השידור הציבורי; ערוץ 33 בערבית; וערוץ לילדים בני 6-15 - ערוץ 23. כמו כן תוקם חטיבת חדשות מאוחדת שתכלול את חדשות הטלוויזיה והרדיו בעברית והחדשות בטלוויזיה וברדיו בערבית.

בערוץ המרכזי החדש יושקעו לפחות 200 מיליון שקל בשנה בתוכן, לא כולל חדשות. בחטיבת החדשות הגדולה והמאוחדת יושקעו 160 מיליון שקל, בערוץ בערבית יושקעו בין 20-30 מיליון שקל, ובערוץ הילדים הציבורי החדש יושקעו 40 מיליון שקל בשנה. יחסיו עם משרד החינוך יהיו יחסי ספק-לקוח.

35 מיליון שקל. סכום זה יחסך בשנה, על-פי המלצות לנדס, בזכות ביטול אגף הגבייה של רשות השידור. אכן כך - רשות השידור תפסיק להיות גוף גובה ותתחיל להיות גוף שכל כולו יצירת תוכן.

ההערכה הכלכלית של ועדת לנדס - שלקחו בה גם אנשי האוצר לצד אנשי משרד התקשורת - היא כי ההכנסות הקיימות לרשות מאגרת רדיו, פרסום וחסויות עשויות להגיע במקרה האופטימלי ל-120 מיליון שקל. שר התקשורת ארדן ושר האוצר לפיד נחושים - הציבור לא צריך לממן באמצעות אגרה את היתר.

כעת נותר לחפש את המודל העיקרי בכדי לאפשר זאת. החשש העיקרי מהאגרה הוא לא רק אי-שביעות-הרצון המופגנת של הציבור הישראלי, אלא גם חוסר היציבות הפיננסית שהתלות בה מחייבת. לכן, המודל המסתמן הוא העברה כספית מהמדינה, קבועה בחוק נפרד מחוק רשות השידור, ובה סכום העברה קבוע ולא משתנה מדי שנה, שיגיע מקופת האוצר. הסיבה לקביעה בחוק כי התמיכה תהיה קבועה, היא למניעת תלות של הרשות באוצר ומניעת משא-ומתן כל שנה מחדש על התקציב.

350 מיליון שקל. מינהלת חדשה תקום בתקציב זה, והיא אמורה להחליף את רשות השידור הקיימת ואט-אט ליטול לעצמה את סמכויותיה, עד להחלפה מלאה של כל תפקודיה.

המימון להקמת המינהלת שתכלול אולפנים ומשרדים חדשים לחלוטין יהיה ממכירת הנדל"ן של הרשות, שמוערך ביותר ממיליארד שקל. הרשות החדשה תתכנס בשני מוקדים - האחד בירושלים והאחר תל-אביב. עדיין לא ברור אם נכון להעביר את רשות השידור בתל-אביב למקום בו יושבת היום הטלוויזיה החינוכית, ברחוב קלאוזנר ברמת-אביב, שכן לא ברור לחלוטין למי שייכת הקרקע במקום.

600-700 עובדים. המינהלת החדשה שתקום היא שאמורה להחליט סופית בתהליך הבנייה כמה עובדים ישארו ברשות השידור. אולם מספר של כ-700 עובדים, הוא כמות העובדים המסתמנת. הרפורמה החדשה - אומרת ועדת לנדס - צריכה להיגנז לחלוטין. על-פי הערכת הצוות, היא לא הייתה יכולה להביא אופק אמיתי לרשות השידור. אלא שהרפורמה הכילה בתוכה את הסכמי הפרישה העובדים שאמורים היו לצאת עם כמיליון שקל כל אחד.

כעת ייאלצו עובדי הרשות המאוגדים באגודות העיתונאים ובהסתדרות לשבת מחדש עם אנשי האוצר ולנסח הסכמי פרישה חדשים לחלוטין למספר עובדים גדול הרבה יותר - למעלה מ-1,000. גם פיצויי הפרישה שלהם, ימומנו ממכירת הנדל"ן.

"הוועדה רואה חשיבות מיוחדת בכך שעובדי רשות השידור והטלוויזיה החינוכית שמקום עבודתם יסגר, יקבלו פיצוי באופן ההולם וההגון ביותר", נכתב בהמלצות, "הוועדה ממליצה גם להתחשב בעובדי רשות השידור שפרשו לפנסיה מוקדמת מתוך הבטחה לתגמול מיוחד לאחר החלת הרפורמה".

39. זה סעיף קריטי בהמלצה של וועדת לנדס - "הוועדה חוששת כי עם אימוץ המלצתה להחליף את גוף השידור הנוכחי בגוף שידור חדש, יעשו מהלכים בלתי הפיכים ברשות השידור, אשר יקשו על ההקמה של גוף השידור הציבורי החדש ופירוק הגוף הקיים. הוועדה ממליצה לשקול האם יש מקום למנות 'ועדה קרואה' זמנית לרשות השידור, שתחליף את גורמי הניהול הקיימים".

במילים אחרות, לנדס, וכנראה גם יתר הרשויות הרלוונטיות, לא מאמינים בהנהלה הנוכחית של רשות השידור וחוששים כי תנסה לטרפד את הרפורמה המקיפה המתוכננת.

על מנת להקים את המינהלת, כמו גם לקבל החלטות גורליות באשר לאגרה, יש צורך בחוקים חדשים. לנדס וחבריו ממליצים לפתוח מיד בעבודת הקמת המינהלת - עוד לפני החוק. המינהלת תצור תשתית ראשונית לשידור הציבורי החדש, והחוק יכלול גם את ההתייחסות למימון, מינוי מפרק לנכסי הנדל"ן של הרשות והעברת הארכיונים של רשות השידור והחינוכית לגוף החדש.

35%. עלות השכר הכוללת בשידור הציבורי החדש לא תעלה על 35% מתקציבו השנתי. ההמלצה המדויקת היא כי שיעור עלות השכר הכולל במשדר הציבורי, עם הקמתו, לא תעלה על רבע מהתקציב השנתי. היום רשות השידור קורסת תחת הסכמי העבודה והשכר של המגזרים השונים, בעיקר אלה שאינם עיתונאיים, ואלה עולים על ההוצאות לתוכן. בשיחות שונות אמר לא פעם ארדן כי הוא רוצה רשות שידור של עיתונאים, ולא של טכנאים.

9. הוא מספר חברי הדירקטוריון החדש והמצומצם של הרשות, על-פי ההמלצות. מבנה הדירקטוריון החדש אמור להיות המפתח הכללי לבעיה הגדולה ביותר של רשות השידור כיום - התלות בפוליטיקאים. על-פי ההמלצה, ועדת איתור מתוך הדירקטוריון תמנה את המנכ"ל, ולא הממשלה, המצב כיום. עם זאת, השר יהיה זה שימנה את חברי הדירקטוריון, אך בתום הליך ציבורי.

הדירקטוריון ייבחר בידי ועדת איתור בראשות שופט עליון או מחוזי בדימוס שימונה על-ידי השר הממונה על רשות השידור, בהסכמת שר המשפטים. השופט ימנה עוד שני חברים מקצועיים לוועדה. הוועדה תמליץ על חברי הדירקטוריון לשר, ובהם על שם של יו"ר אחד בלבד. הוועדה תפתח לציבור את דיוניה. כל חברי הדירקטוריון - ובו לפחות 4 נשים - יהיו אנשי מקצוע בתחומים הרלוונטיים השונים, והם ימונו ל-4 שנים בלבד.

הדירקטוריון יקבע יעדים שנתיים לרשות השידור, ומנהלי הרשות יהיו רשאים להעניק בונוסים למנהלים, אם יצטיינו. כך גם המנהלים יוכלו להעניק בונוסים לעובדים מצטיינים. כמו כן, ייערכו בדיקות תקופתיות של יעילות והצלחת העובדים, והם יתבקשו לעמוד ביעדים מוגדרים.

לדירקטוריון - וזו נקודה דרמטית ומעניינת - לא יהיו סמכויות רגולטוריות כפי שקיימות היום למליאה. רשות השידור החדשה תהיה תחת פיקוח הרשות השנייה - וזאת עד שיוקם הגוף הרגולטורי הממוזג שיהיה אחראי על כל השידור בישראל.

10%. רק 10% מהתוכן של הערוצים החדשים יוכל להיות תוכן לא ישראלי - כל היתר מקור. ערוץ 1 החדש יפיק בעצמו חדשות ואקטואליה ושידורי ספורט, כל יתר התוכן שלו ירכש משוק ההפקה הישראלי. בחירת התכנים בשוק ההפקה תעשה בהליך שקוף ופתוח לציבור - תוך שימוש בלקטורים, שיתחלפו מדי שנה. "המגוון, הפלורליזם, והשקיפות ינחו את השידור הציבורי", נכתב בהמלצות הדוח. היקף ההתקשרות בין המשדר הציבורי לבין חברת הפקה בודדת לא יעלה 15% מתקציב הפקות המקור.

50/50. המשדר הציבורי, נכתב בהמלצות, "יהווה מופת למערכת יחסים הגונה בין גוף משדר לבין גופי ההפקה והיוצרים". לאור הדברים, המפיקים יתחלקו שווה בשווה בדיוק עם ערוץ השידור בזכויות המסחריות והבעלות על היצירות. לרשות השידור תהיה בלעדיות של 5 שנים ראשונות לשידור היצירה - ואחר-כך יוכל המפיק למכור אותה לכל דורש. מדובר בהסכם חריג בשוק הטלוויזיה המקומי. הרשות תוכל להמשיך לשדר את היצירה, אך לא תמנע מהמפיק את האפשרות לשווק אותה בחו"ל בעצמו.

אחת הבשורות המעניינות שבדוח היא קידום "מחקר ופיתוח במסגרת הארגונית של המשדר הציבורי, במודל של מעין חממה תחת כנפי המדען הראשי במשרד הכלכלה". מדובר במעיין חממה לפיתוח פורמטים בתחום התוכן, תוך אפשרות להתקשר עם גורמים פרטיים לצורך השקעה משותפת במחקר ופיתוח, תוך השתתפות המדען הראשי במימון. ההכנסות מהחממה ישמשו בידי המשדר הציבורי לפיתוח ושיפור המשדר הציבורי.

לסיכום. "המשדר הציבורי החדש יפעל לפי פרמטרים מקצועיים, ערכיים וכלכליים של מצוינות, חדשנות, יעילות, עצמאות, רלוונטיות והוגנות", נכתב בהמלצות.

ארדן: "אזרחי ישראל לא מוכנים לשלם על טלוויזיה מיושנת ולא רלוונטית"

"אעשה כל שביכולתי להתגבר על הקשיים שיעמדו ביישום ההמלצות, והן יעברו להערכתי", אמר ארדן, והודה לראש הממשלה נתניהו שלדבריו הוא תומך במהלך ויגבה אותו. "המסירות של עובדי רשות השידור הפכו אותה לגוף מפואר, אלא שהמציאות השתנתה, והם נקלעו לסופה שלא באשמתם. אין זו אשמתם במצבו של השידור הציבורי. אני רואה חשיבות מיוחדת שהעובדים של הרשות יקבלו פיצוי הולם", אמר השר.

עוד הוסיף ארדן כי "אנחנו המצאנו את ווייז, איך יכול להיות שהשידור ציבורי נראה כמו חצר אחורית מוזנחת. העידן הזה נגמר - ב-31 במארס 2015 אגרת הטלוויזיה תבוטל, רשות השידור תיסגר, ואנחנו נקים גוף שידור חזק ומוביל. תם זמנם של הטיפולים הקוסמטיים - גוף חדש יקום, בתוך שבועות ספורים תוגש הצעת חוק.

"אני בטוח שאזרחי ישראל וחברי הכנסת מבינים היטב את חשיבות המהפכה, ואני מקווה שהצעת החוק תאושר במהירות בכנסת ישראל, אני מבקש להבהיר שהליך היעד מותנה בעיקר בסיום הליך החקיקה בכנסת. ללא החוק החדש, לא ניתן יהיה להקים גוף חדש יעיל. גוף השידור החדש שהחינוכית תיכנס לתוכו יהווה חיסכון אדיר של 300 מיליון שקל ויהיה גוף איכותי. נקים מערך ניו-מדיה שינגיש את העידן הנוכחי לשידור הציבורי".

לדברי ארדן, "אזרחי ישראל הם פטריוטים שמשרתים את המדינה, אבל הם לא מוכנים שיגבו מהם, לא אחת בדרכים מפוקפקות, תשלום שנתי על טלוויזיה, שהם מבינים היטב, כמה היא מיושנת ולא רלוונטית. זה מבחינתם - לנצל את כספם, כדי לממן הוצאות ובזבוזים של ארגון כושל! הדבר הזה לא יכול להימשך! מדינה לא יכולה לגבות מאזרחיה כסף עבוד שידור ציבורי, כשהיא והציבור יודעים היטב, שהכסף לא הולך לשידור אלא נבלע ונעלם בתוך חור שחור של שעות נוספות, הסכמי עבודה מופרכים וארכיון שמתפורר. בין רשות השידור במצבה הנוכחי לבין השידור הציבורי ראוי, פעורה תהום שאין דרך לגשר אליה".

ארדן אמר כי "רהמ מכיר את המתווה, הצגתי לו אותו אישית, הוא מגבה אותו. באשר לוועדים שר האוצר התייחס לכך ינוהל משא-ומתן ינתן פיצוי הוגן למי שלא ייקלט. הכוונה לעשות את זה במהלך מהיר בחקיקה ראשית בכנסת, וחלק ניכר תלוי בחברי הכנסת וזה יעזור להצליח היסטורית במקום בו נכשלו אחרים בעבר".

לפיד אמר כי חלק מהמימון לשידור הציבורי יהיה מתקציב המדינה. "רשות השידור צריכה להיות ממלכתית ולא ממשלתית, צריך היות ניתוק פוליטי", אמר לפיד. "צריך שההנהלה תמונה אובייקטיבית חיצונית ללא מגע יד פוליטיקאי חלק מהשיקום לתת להם לא להתערב, החוק יאמר שהמנכ"ל לא ימונה על-ידי הממשלה".

לפיד הוסיף: "הפעם נצליח, כי לא היה עד היום מצב ששר אוצר ושר תקשורת באים ביחד בגיבוי ראש הממשלה".

רם לנדס אמר כי זה מאורע היסטורי והודה לשר ארדן ולחברי הוועדה.

ארדן התייחס גם להפרדה בין הרדיו לטלוויזיה הציבורית, ואמר כי זו המשימה של מינהלת ההקמה לבסס את המודל המקצועי והיעיל לפיו יש לפעול.

יו"ר ועד ההנדסה בערוץ הראשון: אין כל בשורה

משה שגב, יו"ר ועד ההנדסה בערוץ הראשון, מסר: "אמרנו אז וגם היום כי ועדת לנדס נולדה בחטא. משנת 1974 קמו להן ועדות שחזרו על אותה מנטרה שחוקה. אין כל בשורה בוועדת לנדס. נהפוך בוא - נראה כי ישנה כוונה להפריט את השידור הציבורי ולהעבירו לידיים של טייקוני תקשורת.

"אנחנו רוצים שידור ציבורי חזק, אבל אם הפוליטיקאים החליטו אחרת, אסור לעשות זאת על הגב של העובדים העושים לילות כימים למען פרנסתם ומקום עבודתם. אנחנו עדיין עומדים על כך שהרפורמה היא הפתרון המושלם וגם החוקי למשבר שנוצר. משבר שעיקרו בתרבות ניהולית כושלת של הפוליטיקאים שעשו ברשות השידור כבשלהם, והיום הם מגלגלים את האחריות על העובדים המסורים. ההסתדרות כולה עומדת מאחורינו במאבק הצודק של העובדים. לא ניתן שיפגעו בהתארגנות העובדת בישראל".

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), קרא "לסגור לאלתר את רשות השידור ולמנוע את ההפקרות המשתוללת בניהול מיליארדי שקלים מכספי הציבור, שאיש אינו יודע מה קורה איתם. יש לחקור לעומק כיצד התנהלה הרשות במשך כל השנים, מה נעשה בכספים הרבים שהוצאו מהציבור בנוסף לתקציבי-עתק מהמדינה, לחקור התקשרויות עם משרדי עורכי דין פרטיים וספקים. נראה כי התנהלות הרשות על גבול הפלילים וחייבים למצות את הדין עם מי שסרח. במקביל, מתוך אמונה בנחיצות השידור הציבורי, יש להקים גוף יעיל שיפעל בשקיפות ויספק שידור ציבורי ראוי".

מאגודת העיתונאים בירושלים נמסר בתגובה: "האגודה תומכת בהבראה וחידוש פני השידור הציבורי בישראל תוך שימור עצמאותו ויכולתו לפעול ללא תכתיבים פוליטיים. עם פרסום מסקנות ועדת לנדס אומרת האגודה כן לבדיקת דרכים לשינוי והתחדשות אך לא מוחלט לפגיעה סיטונית בזכויות העיתונאים".

יו"ר האגודה, אחיה גינוסר, מסר כי "פרסומו של הדוח אינו מבטיח את יישומו. בשעת מבחן קריטית זו לקיומה של רשות השידור, תרכז האגודה את מאמציה למזער את הפגיעה בשידור הציבורי ובעיתונאי רשות השידור - במקרה שיוחלט ליישם את הדוח".

גינוסר מדגיש כי האגודה סבורה כי הדרך הנכונה להבראה היא יישום הסכם הרפורמה.

ועד עיתונאי קול ישראל בתל-אביב מסר בתגובה: "עיתונאי קול ישראל ילמדו את מסקנות הוועדה בימים הקרובים ויגיבו במפורט בהמשך. ברגע הזה אנו מבקשים להזכיר שעובדי הרדיו לדורותיהם אחראים ליצירת ושימור המותג קול ישראל ולהצלחתו ב-80 השנים האחרונות. אין הם אלה שצריכים לשלם את מחיר הכישלונות הניהוליים שליוו את רשות השידור ב-41 שנות קיומה.

"על המחוקק להבטיח הסכמי פרישה הולמים למי שיבחר בדרך זו וקליטה מלאה של עיתונאי קול ישראל לגוף החדש בהסכמים קיבוציים, תוך שמירה על זכויות עבר. לעמדתנו, כלל רשתות הרדיו צריכות להיקלט לתוך הגוף הציבורי ולא באמצעות חברות הפקה חיצוניות והעסקה קבלנית.

"אנו מחבקים את חברינו ועמיתינו הנפלאים בערוץ 1. יש לדאוג גם להם בהקמת גוף תקשורת חדש. יש בהם עיתונאים טובים שעובדים כבר שנים בתנאים קשים ובלתי אפשריים.

"נעשה הכול כדי להבטיח שהשינוי שהוועדה שמה לה למטרה - בראש ובראשונה ניתוק הפוליטיקאים מהשידור הציבורי ויצירת שידור ציבורי אמיתי ועצמאי - אכן יתרחש, אך לא נוותר לרגע על זכויותינו ועל הזכויות המגיעות לשאר העובדים ברשות. לשם כך אנו מצפים לניהול משא-ומתן איתנו בעניין זה".

ועד עיתונאי קול ישראל בירושלים מסר בתגובה: "הוועד מתנגד נחרצות למסקנות ועדת לנדס כפי שהוצגו, ומציין כי משמעותם המיידית היא סגירת רשות השידור ופיטורי 2,000 עובדים שתרמו ותורמים לשידור הציבורי משך עשרות שנים.

"המלצות ועדת לנדס הם גזר דין מוות לשידור הציבורי. עיתונאי קול ישראל בירושלים מדגשים כי הפתרון היחיד להבראת רשות השידור הוא יישום הסכם הרפורמה שנחתם ואושר בין הממשלה לעיתונאי הרשות והנהלתה. עיתונאי קול ישראל אומרים כי יפעלו בכל הדרכים האפשריות כדי למנוע המכה הזו לשידור הציבורי ולעיתונאים המשדרים בו".

עמדה / דורון אביגד: ביטול אגרת רשות השידור מבורך - אך לגמרי לא מספיק

מה צריכה המדינה לעשות בסוגיית רשות השידור ואגרת הטלוויזיה?
סה"כ השתתפו בסקר: 5347
1% 5%
62% 5%
9% 5%
5% 5%
22% 5%
1% 5%
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נתח שוק וצרכנות?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות