משרד הביטחון יקשיח הפיקוח על היצוא הביטחוני לחו"ל

יצואנים של מערכות נשק יחויבו להרחיב את הדיווח על עסקאות ותוגבר האכיפה על פעילות מול נתינים של מדינות אויב

האגף לפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון (אפ"י) פועל להקשחת הרגולציה על היצוא הביטחוני - כך נודע ל"גלובס". מדובר בהידוק של הפיקוח מצד המנגנונים השונים במשרד הביטחון על חברות ועל סוחרי נשק ישראליים וזאת, תוך מתן דגש ליצוא של רכיבים שמבוססים על טכנולוגיות דו-שימושיות - כלומר, טכנולוגיות שמיועדות לצרכים אזרחיים, אך באמצעות פעולות התאמה פשוטות יחסית ניתן להשתמש בהן לצרכים צבאיים.

ביטוי ראשון לכוונה להקשיח את הפיקוח ניתן בסוף 2013, עת הודיע בכיר באפ"י על כוונת האגף לחייב את כל העוסקים בתחום למסור לו דיווח שנתי על פעולות שיווק ויצוא ביטחוניים. עד כה, חובת הדיווח שחלה על יצואנים בתחום זה הייתה על פעולות יצוא בלבד. המשמעות של הרחבת הדיווח על פעולות שיווק היא שחברות או יחידים בתחום יידרשו לדווח למשרד הביטחון גם על תערוכות נשק שהם מקיימים בשווקי יעד ואף על פגישות שנועדו לקדם עסקאות חדשות.

במקביל, משרד הביטחון מתכוון להרחיב גם את פעולות האכיפה שלו במצבים של סחר במוצרים או בשירותים עם נתינים של מדינות שהוגדרו כמדינות אויב, גם בלי שאותם נתינים פועלים באותן מדינות או מתגוררים בהן. במצבים אלה, גם אם נעשו בתום לב, חשופים חברות ביטחוניות או מתווכים בעסקאות נשק לסיכונים משפטיים, הכוללים הליכים מנהליים ופליליים.

גורמים ביטחוניים אמרו ל"גלובס", כי התקנות החדשות ייכנסו לתוקף רק לאחר קבלת אישור של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

במשרד הביטחון אמרו היום, כי "לשם קידום מטרת חוק הפיקוח על היצוא הביטחוני וכדי לאפשר ולהגביר את היצוא הביטחוני מישראל, אפ"י פועל לשיפור האכיפה ולמילוי הוראות החוק. במסגרת זו נבחנות בימים אלה דרכים שונות, ובהן גם דיווח שנתי על פעולות מסוימות בתחום השיווק ובוחן גם שיטות לייעול התהליך ולשיפור השירות הניתן ליצואן".

בדוח מבקר המדינה מיולי 2013, נחשפו ליקויים הקשורים להפעלת סמכויות פיקוח מצד חלק מיחידות משרד הביטחון בתחום הייצוא הביטחוני. גורמים שמעורים בנושא העריכו כי התוכניות החדשות, ובמרכזן הקשחת הפיקוח, מהווים תגובה של המערכת לדוח זה.

משרד הביטחון, באמצעות האגף לייצוא ביטחוני (סיב"ט), דווקא מרבה להתפאר בהיקפי היצוא הביטחוני מישראל ובמהלכים שהוא יוזם להרחבתו. ב-2012 החברות הביטחוניות ייצאו בהיקף של כ-7.5 מיליארד דולר. במשרד מכירים בצורך של התעשיות הביטחוניות להרחיב את פעילותן בעולם, בין השאר כדי לשמר מקומות תעסוקה, הכנסת הון למימון מחקר ופיתוח של מערכות חדישות ואפשרות לחברות להרוויח על רקע הקיצוצים בתקציבי הביטחון בישראל ובמדינות שמהוות עבורן יעד ליצוא. גורמים הקשורים לנושא אמרו כי על רקע מדיניות זו, משרד הביטחון מבין כי עליו להחיל את הרגולציה הקשיחה באופן שלא יחבל בכושר הפעילות של החברות הישראליות בעולם.

סדרה של הסתבכויות

לפני כחודש וחצי נכנס לתפקיד ראש אפ"י דובי לביא, במקום מאיר שליט, שכיהן לפניו בתפקיד במשך שלוש שנים וחצי. בסוף 2013 שליט יצא לנסיעת עבודה בארה"ב ובמסגרתה הציג לגורמי ביטחון אמריקאיים ממצאי תחקיר שעשה אודות זליגה של רכיב טכנולוגי מתקדם שמיוצר בישראל לסין. מדובר ברכיב המשמש למערכות קירור של חברת ריקור ובהתאמות מסוימות ניתן לעשות בו שימוש במערכות צבאיות. החברה ייצאה אותו לצרפת, לאחר שקיבלה את אישור אפ"י. אלא שבשל טעות, אפ"י לא הגבילה את מסירתו לגורם שלישי, וכך הוא התגלגל בסופו של דבר לידיים סיניות. בעקבות אירוע זה, הודיע שליט על סיום תפקידו.

בשבועות האחרונים התפרסמה גם פרשת הסתבכותם של שני סוחרי נשק ישראליים בניסיון להעביר חלקי חילוף של מטוסי פנטום לאיראן. הפרשה נחקרת במשטרה, ומשרד הביטחון לא מפרט אודותיה. עם זאת, גורמים שמעורים בפעילות אפ"י העריכו כי למהלכים להקשחת הרגולציה אין קשר למקרים שהוזכרו.

היקף היצוא הביטחוני
 היקף היצוא הביטחוני