בנק ישראל ממליץ ליישם חובת דיווח כללית במשק

נגידת בנק ישראל קרנית פלוג ממליצה להטיל חובת דיווח כללית במשק "ככלי להעמקת הציות לחוקי המס", ומביעה העדפה לשיטת דיווח כללית "בשיטה ההצהרתית". כך עולה מהודעה מקדמית שפרסם היום (ד') בנק ישראל לקראת פרסום הדוח המלא לשנת 2013.

חובת דיווח כללית משמעותה הרחבת חובת ההגשה של דוח שנתי הכולל את כלל ההכנסות וגם את ההוצאות, לכל התושבים ובכלל זה כל השכירים במשק, ולא עוד דוחות שנתיים המוגשים היום רק על ידי חברות ועצמאיים. החלה של חובת דיווח לכל מיועדת להביא לצמצום ההכנסות ה"שחורות" הבלתי מדווחות ולהגדלת ההכנסות ממסים, ומצד שני, תאפשר גם לשכירים למצות כראוי את חבות המס האמיתית שלהם תוך התחשבות בהוצאות ובסוגי הזיכויים המוכרים על ידי שלטונות המס.

המהלך הזה גם יאפשר בעתיד שינוי מדיניות המס באופן של הכרה בהוצאות נוספות, כמו למשל, בריבית ממשכנתאות הנהוגה בכמה מדינות בעולם, וגם הכרה לצרכי מס של הוצאות טיפול בילדים להורים עובדים.

בישראל כיום המעסיק הוא המדווח על הכנסות השכירים, והוא גם מנכה במקור את המסים המוטלים על השכיר ומעביר אותן לרשויות המס. שיטה דומה לזו הנהוגה היום בישראל מתקיימת בכמחצית ממדינות ה-OECD, כאשר בשאר המדינות, ביניהן ארה"ב, קנדה, צרפת, דנמרק ויוון, החוק מטיל על השכיר את האחריות להגיש בכל שנה דוח לרשות המסים. אותו דוח, מרכז מצד אחד את כלל הכנסותיו של השכיר ממקורות שונים במהלך השנה, ומצד שני, גם את כלל ההוצאות שהוציא, כל עוד הן מוכרות על ידי מערכת המס כמייצרות או קשורות לעבודה, בגינן הוא מקבל פטור ממס.

בישראל, ההטבות בגין הוצאות הקשורות לעבודה מוענקות לשכירים דרך המעסיק, באמצעות מערכת נקודות זיכוי המקנות הטבות מסוימות ללא צורך בהגשת מסמכים על הוצאות. "הרחבת חובת הדיווח לשכירים", כותב בנק ישראל, "תאפשר לשנות את מערכת המס הקיימת. בין השינויים האפשריים: שינוי הפרוגרסיביות של מערכת המס על ידי הנהגת מס משולב; הרחבת מדיניות התמיכה בהורים עובדים על ידי הכרה בהוצאות טיפול בילדים ששולמו בפועל; הגברת יעילותו של מענק העבודה על ידי התאמת סכום המענק להכנסה המשפחתית; והגברת עידוד ההתפתחות המקצועית על ידי הכרה בסכום המדויק של עלויות הלימודים האקדמיים והמקצועיים".

צדדים חיוביים אלה יבואו ממול החובה הנוספת והעלות הנוספת שתוטל למעשה על השכירים שיהיו מחויבים בהגשת דוח שנתי, בין אם באופן אישי או על ידי איש מקצוע שמייצג אותם. רשויות המס בארה"ב חישבו ומצאו כי משך הזמן הנדרש מכל נישום למילוי הדוח נאמד בכ-14 שעות. אולם, בארצות הברית יש מיומנות נרכשת ורב-שנתית בהגשת הדוחות הללו. סביר להניח, שבארץ זה ייקח יותר שעות, בוודאי שבשנים הראשונות.

עם זאת, התמורה האפשרית שתתקבל, אם להכנסות המשק וגם לפרט בהכרה הוגנת יותר בהוצאות - תחזיר את העלות. כדי לצמצם את הזמן והמשאבים, אולי גם את החשש מהשינוי שיוטל על הפרט, ממליץ בנק ישראל לאמץ את שיטת הדוח ההצהרתי שלפיה רשויות המס מכינות בעצמן את הדוח השנתי על פי הנתונים המצויים במערכת המידע המרכזית שלהם האמורה לכלול את כלל נתוני ההכנסה השנתית שהתקבלו מגופים שונים במשק, מקומות עבודה, בנקים, חברות ביטוח, בתי השקעות, אפשר גם הכנסות נוספות כמו שכר דירה.

על סמך מכלול הנתונים רשות המס עורכת חישוב אוטומטי של חבות המס, והדוח נשלח לאישור וחתימת הנישום. שיטה זו נהוגה באופן מלא או חלקי בכ-13 ממדינות ה-OECD שבהן מוטלת חובת הדיווח הכללי.

משלמים יותר מס

חובת דיווח כללית - מדברים על זה כבר הרבה שנים. אחד הראשונים היה רואה חשבון יעקב ורקר, שכבר ב-1998 עתר לבג"ץ נגד שר האוצר יעקב נאמן, בבקשה להורות על חובת דיווח כללית למס הכנסה בטענה כי אי-החלת חובה זו פוגעת בו ובכלל אזרחי המדינה.

לימים, גם נאמן עצמו החל לדבר על חובת דיווח כללית, והציע את ההצעה לממשלה שהיה חבר בה ב-2009, תוך שהוא דורש לפתח פתרונות טכנולוגיים ופישוט מערכת המס. גם דורון ארבלי, ראש רשות המסים הקודם, הציע את זה כחלק מהמלחמה בהון השחור.

במשך כל השנים הייתה התנגדות נחרצת של ראשי שלטונות המס בארץ. הטענות היו שונות ומשונות, החל מציון העובדה שמערכת ניכויי המס במקור מפותחת היטב, ועד ל"אי-רצון להטריד את הציבור" או אי-רצון ל"יצירת חיכוך חריף מדי עם ציבור הנישומים". ההתנגדות הייתה למעשה בחשש למעמס יתר של עבודה על אנשי השומה. רק שמשנה לשנה הולך ומסתבר שלא רק שהפעילות "השחורה" בארץ מתרחבת, מעמיקה ומאיימת על עתיד הכנסות המדינה, הרי מול זה יש דווקא התגברות של אי-שביעות רצון של הציבור מהמיסוי המוטל עליו, ועל אי-הכרה לצרכי מס בהוצאות המייצרות עבודה.

יותר מזה, בשנים האחרונות הולך וגדל מספר השכירים המועסקים בשני מקומות עבודה. שכיר כזה בדרך כלל לא נוהג לבצע תיאום מס לעצמו בדוח שנתי יזום, וכך בפועל במרבית המקרים הוא משלם יותר מס ממה שהיה אמור.

לא מעטים חוששים מחובת דיווח לכל. עברייני מס ששלטונות המס כלל לא יודעים על קיומם, חוששים להיכנס לתוך רשימות פקידי השומה שכן זה עלול לחשוף אותם ולחייב אותם בגילויים ובמסים שהם לא נוהגים לשלם. אבל אלה בדיוק אנשי הכלכלה השחורה שהגיע הזמן לצמצם אותה. מצד שני, אפשר שהעול הנוסף הזה שיוטל על האזרחים יאפשר גם להיטיב עימם ויאפשר להם תשלומי מס צודקים יותר.