סכנה: אישה קטלנית

ביה"ד הרבני ממליץ שלא להינשא לאשה שכבר "קברה" שני בעלים

החדשות הרעות: במאה ה-21 אנשים עדיין נדרשים להביא אישור להיתר נישואין מסיבות הלכתיות שונות ומשונות. החדשות הטובות: בית הדין הרבני מתאמץ להקל.

כולם כבר יודעים שבחור ששם משפחתו כהן אינו רשאי להנשא לבחורה גרושה במדינת ישראל, ואם יפנה לרשם הנישואין בבקשה להנשא לה, יסורב בנחרצות. אך יתכן שרבים יופתעו להיווכח שלא רק הכהנים שביננו נבלמים אצל רשם הנישואין, שכן קיימות סיבות נוספות שבעטיין מנועים אנשים להנשא בישראל, חלקן נתפסות כהזויות לגמרי עבור הציבור הרחוק מההלכה היהודית.

כך למשל סיפורה של קשישה מבאר שבע, אשר התאלמנה בשנית, וכעת בעשור השמיני לחייה מבקשת להנשא בשלישית. הקשישה הופנתה על ידי רשם הנישואין לבית הדין הרבני לצורך בירור, האם יותר לה לשאת את בעל מספר שלש, ושם גילתה כי הקושי נובע מהגדרתה ההלכתית כ"אישה קטלנית".

על פי ההלכה היהודית אישה זוכה לתואר הרשמי אך המפוקפק "קטלנית" לאחר שקברה את שני בעליה הראשונים, והאיסור להנשא לאישה זאת מפאת הסכנה, נובע מהחזקה כי היא היא הגורם המביא למותם של הבעלים. פוסקי הלכה חלוקים בדעתם מהי בדיוק אותה סכנה, יש הסבורים כי ניתן להניח שהאישה נושאת מחלה נעלמת הממיתה את בעליה, ויש הפוסקים כי היא פשוט נושאת מזל רע. כך או כך ההמלצה היא להמנע מנישואין לאישה כזאת, ומי שנפל בפח ונישא לה בתמימות ומבלי דעת, אף רשאי להתגרש ממנה בשל עילה זאת.

לא רק הקשישה מבאר שבע מצאה עצמה בסיטואציה המבישה של בירור היתר הנישואין בחודשים האחרונים. גם בחורה צעירה מאשקלון שחפצה להנשא לבחיר ליבה נבלמה אצל רשם הנישואין והופנתה עם אימה לבית הדין הרבני לבירור, היות ושם אביה אינו מופיע במשרד הפנים. התואר שניתן לבחורה זאת בהלכה הוא "שתוקי", שכן אם ישאלו אותה מי הוא אביה לא נותר לה אלא לשתוק בתשובה, ועל פי ההלכה היהודית היא אסורה בנשואין עם שאר בני ישראל הכשרים.

כמפורט בפסק הדין, בבית הדין הרבני נאלצה הבחורה לשמוע את העדות "המרנינה" הבאה מפי אימה : "הואיל והיא (האם) נבעלה תחת השפעת אלכוהול אינה זוכרת מי הבועל, מדבריה עולה שבאותם שנים הייתה מופקרת לגמרי, ונבעלה ע"י רבים, ולכן גם אם הייתה מכירה את האנשים שקיימה עמם יחסים, אי אפשר לדעת מי הוא אבי המבקשת. היא אינה זוכרת גם באיזה מקום נבעלה, פעמים על שפת הים, בגנים ציבוריים, או במועדונים למיניהם, ונראה לה שזה לא היה בבית פרטי של הבועל". איזה ילד לא היה רוצה לשמוע תיאור זה מפי אימו ערב נישואיו?

החדשות הטובות הן שעל אף שהקשיים מקוממים, ניכר מפסקי הדין שבית הדין הרבני עושה מאמצים ניכרים להביאם לסוף טוב, ולהתיר את הנישואין. בית הדין הרבני שחרר את הקשישה מהתואר "קטלנית" משקבע שהעובדה שהבעל השני הלך לעולמו בגיל תשעים, מעלה כי לא ניתן להאשים את מזלה הרע של אלמנתו במותו.

בית הדין הרבני הדגיש כי גם במקרים אחרים של נשים קטלניות יעשה את מיטב מאמציו להתיר לאלמנות אלה את הנישואין מנימוקים שונים, וזאת על אף שמכל ספרות הפסיקה מוכח שהתייחסו לדין הקטלנית כהלכה פסוקה שאין עליה עוררין, שיש בה אף סכנת נפשות גמורה, ושאין להקל בה ראש.

גם השתוקית מאשקלון קיבלה בסופו של דבר היתר נשואין מבית הדין הרבני, אשר העיר, ובצדק, שבדורנו מדובר במכשול רחב עבור אנשים רבים שזהות אביהם אינה ידועה , לרבות כל ילדי "בנק הזרע". בפסק דינו בית הדין הרבני חורג מהנסיבות של המקרה הספציפי כדי להציע כיצד ניתן להקל על מתן היתרי נישואין לכלל המוגדרים כ"שתוקים".

כל עוד כלל היהודים במדינת ישראל כפופים לחוקי ההלכה, תהא זיקתם אליה אשר תהא, ומאחר שאין כל צפי שמצב משפטי זה עומד להשתנות בעתיד הנראה לעין, בתי הדין הרבניים נוהגים בתבונה רבה כשנוהגים לצד הקולא במתן היתרי נישואין לאנשים פנויים, שמנויים הלכתית להנשא על לא עוול בכפם.

* עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מומחית לדיני משפחה וירושה, מנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס".