אולמרט סימן קץ עידן

כבר לא נשמע יותר את ה"לא ידעתי, לא ראיתי, לא שמעתי"

בהיסטוריה הפלילית של אישי ציבור יש לאהוד אולמרט מקום מיוחד במינו בשאלת "היסוד הנפשי" - כלומר, המודעות להתרחשות עבריינית בסביבה הקשורה אל הנאשם, ההכרחית להרשעתו בפלילים. אולמרט הוא שהמציא את הפטנט של היעדר "היסוד הנפשי" ונהנה ממנו עד היום. ההתחלה הייתה בתיק החשבוניות הפיקטיביות לתורמי הליכוד ב-1988.

אולמרט היה היחידי שזוכה באותו תיק, על-פי הטענה, שהוא היה עסוק ברומו של מסע הבחירות ולא היה מודע לזוטי-דברים, כמו תורמים וחשבוניות. בתיק הזה, עם "היסוד הנפשי" של אולמרט, נולדה בבתי המשפט, כולל בבית המשפט העליון, הגישה הסלחנית כלפי אישי ציבור.

יו"ר הסוכנות היהודית לשעבר, שמחה דיניץ, שהיה עסוק מעל הראש ב"בעיות העם היהודי", לא היה מודע לכך, שספות עור מבלומינגדיילס הגיעו לביתו על-חשבון כרטיס האשראי הציבורי שלו. דיניץ, כמו אולמרט, זוכה על היעדר "היסוד הנפשי" (מעניין לקרוא בהכרעת הדין את דעת היחיד של השופטת דליה דורנר, שליגלגה על טיעון זה); גם ח"כ מאיר שטרית, שהיה גזבר הסוכנות ושר הפנים בעבר, זוכה בנסיבות דומות.

יעקב נאמן, לשעבר שר האוצר והמשפטים, היה כל-כך עסוק בענייני משרדו ובסיוע לאריה דרעי, עד שלא היה מודע לכך, שבתצהיר שהוגש בשמו לביהמ"ש העליון נאמר דבר שקר, כיוון ש"עו"ד אחר מהמשרד ניסח את התצהיר". נאמן זוכה על היעדר "היסוד הנפשי" בביצוע העבירה.

אולמרט נהנה מהטיעון של היעדר "יסוד נפשי" גם בפרשת האי היווני, כי ראש העיר ירושלים תמיד מוכן לכרות ברית ערים תאומות עם ראש עיר חשוב ביוון, ללא קשר לשאלה אם דודי אפל מבקש ממנו טובה לקידום הקזינו שלו באי היווני.

ושוב, לא הוגש נגד אולמרט כתב אישום בפרשה. אותו סיפור חזר על עצמו גם בפרשות הבית ברחוב כרמיה כשר תמ"ת, והחשד לניסיון של אולמרט כשר אוצר להטות את מכרז הפרטת בנק לאומי לטובת מקורבו, פרנק לואי.

גם בפרשת מעטפות הכסף ממשה טלנסקי היה זה היסוד הנפשי והטענה לאי-מודעות שהביאו לזיכוי אולמרט. בפרשת ראשונטורס זוכה אולמרט מחמת הספק בנימוק המופלא: "אולמרט היה בתקופה הרלוונטית עסוק ביותר ואין לשלול כי לא היה מודע". שולה זקן, אגב, הורשעה בתיק הזה.

בפרשת הולילנד זה נגמר. השופט דוד רוזן ליגלג על התיזה, כאילו אולמרט כלל לא היה מודע לכספים שהעביר שמואל דכנר לאחיו, יוסי, דמו ובשרו. השופט דחה מכל וכל את הגירסה, כאילו אולמרט לא היה מודע לתנועת הכספים שהתרחשה סביבו. כאן אולי נגמר הסיפור של "היסוד הנפשי" של אישי ציבור, דווקא עם אולמרט, האיש שהמציא את הפטנט.