הנקראות ביותר

"לפיד נוקט צעדי ייאוש לנסות להוריד את מחירי הדירות"

ראש עיריית רעננה חזר מתוסכל מהכנסת ("70% מההחלטות אינן מבוצעות") עם בקשה צנועה מהממשלה שרק לא תפריע לעיריות לעבוד ■ "אפילו נתניהו לא מסוגל להתמודד עם הביורוקרטיה, למרות שהוא מאוד רוצה"

"בשמונה השנים האחרונות כמעט שלא נבנו פה דירות", אומר ראש עיריית רעננה זאב ביילסקי, שמודע היטב לכך שהוא עומד בראש אחת הערים היקרות בישראל. "כתוצאה מכך, הרבה רעננים עברו לשכונות החדשות בכפר סבא והוד השרון", הוא אומר בראיון ל"גלובס". "היום אני מקווה שאנחנו נמצאים סוף סוף בנקודת מפנה לאחר שהבולדוזרים עלו על הקרקע בשכונת נווה זמר בצפון העיר. מתוך 3,500 דירות שיוקמו בשכונה, הנפקנו היתרי בנייה כבר ל-700 דירות".

ביילסקי נבחר לראשונה לראשות עיריית רעננה בשנת 1989 מטעם סיעת הליכוד, וכיהן כראש העירייה במשך ארבע קדנציות רצופות. בערב יום העצמאות 2005 נענה לפניית ראש הממשלה אריאל שרון, התפטר מראשות העירייה ומונה לתפקיד יו"ר הסוכנות היהודית. ב-2009 התפטר מתפקידו, ונבחר לכנסת כח"כ מטעם סיעת "קדימה". לאחר ארבע שנים בכנסת, נבחר באוקטובר 2013 שוב לראשות עיריית רעננה, לאחר שגבר על ראש העירייה המכהן נחום חופרי וגרף 71% מהקולות.

"זה מדהים ועצוב אבל את נווה זמר התחילו לתכנן עוד בתקופה שאני הייתי ראש עיר", אומר ביילסקי. "הליכי התכנון לקחו כל כך הרבה שנים, שרק עכשיו התוכנית מתממשת. ובכלל, בשנת 1989 ביקשתי מהוועדה המחוזית אישור ל-240 דירות שיוקמו בשכונת לב הפארק, שהיא היום אחת השכונות המבוקשות בעיר. במחוזית אמרו לי שזה יותר מדי דירות, ושלחו אותי הביתה. שנה אחר כך הייתה העלייה הגדולה מברה"מ והוועדה המחוזית ביקשה ממני לאשר 3,000 דירות".

"יש חוק במדינה"

מלבד נווה זמר שמוקמת בימים אלה צפונית לציר ויצמן ברעננה ומצמצמת את השטחים החקלאיים שמפרידים בין רעננה ליישובים בצרה ובני ציון, לרשות רעננה ארסנל רציני של קרקעות מדינה בשטח 3,000 דונם בצפון מערב העיר, אשר 85% מהם שייכות מוניציפלית למועצה האזורית חוף השרון ו-15% מהן שייכות מוניציפלית לרעננה. לא מעט ביקורת נשמעה על כוונת משרד הפנים להכניס תיקונים לתמ"א 35 שיכללו בין היתר הפשרת שטחים פתוחים בשולי הערים במטרה להגדיל את היצע הדירות. ביוזמה הזו, שנמצאת במוקד הביקורת מצדם של גופים סביבתיים, יש בשורה גדולה עבור ערים כמו רעננה, שסובלת כבר שנים ארוכות מהיצע נמוך של דירות. "יש לנו עתודות קרקע של מאות דונמים לפיתוח, רובה קרקע בייעוד נופש מטרופוליני המיועד לשינוי לבנייה וכולל פוטנציאל לעוד אלפי דירות", אומר ביילסקי.

- בעלי קרקע ויזמים מתלוננים על גובה היטלי ההשבחה שהם צריכים לשלם כדי לקבל היתר.

"באמת סמוך לאישור התוכנית, היתה עלייה לרגל לעירייה מתוך ציפייה להפחתה בגובה ההיטלים. כשנכנסתי לתפקיד הבהרתי לבעלי הקרקעות שזה לא נתון למשא ומתן עם ראש העירייה, ומי שמחליט בעניין הם שמאים מכריעים ולא אני. שהקבלנים לא ישלו את עצמם לגבי היטלי ההשבחה, וזה שהם יבואו ללשכה לי זה לא יעזור להם כי יש חוק במדינה, ואת היטלי ההשבחה קובע בסוף שמאי, ובמחלוקות פוסקים בסוף שמאים מכריעים. לא מדובר בגחמה שלי או של מישהו אחר בעירייה. היטלי ההשבחה גבוהים כי הם נגזרים ממחירי הדירות ורעננה עיר מבוקשת. לא היה מצב שדירות בפרויקט חדש לא נמכרו כבר על הנייר, והקבלנים מרוויחים מזה ויודעים את זה".

לתחזק את הקיים

קבינט הדיור אישר בסוף פברואר את תוכנית שר האוצר יאיר לפיד להחזר המע"מ לרוכשי דירה ראשונה (וחדשה). התוכנית קבעה מחיר גג להטבה - 1.6 מיליון שקל, מה שאמור כמובן להותיר את רעננה, שבה מחיר דירת 4 חדרים חדשה נושק כיום ל-2 מיליון שקל, מחוץ למגרש.

ביילסקי: "שר האוצר נוקט צעדי ייאוש כדי לנסות להוריד את מחירי הדירות, ומטפל בביקוש במקום בהיצע. זאת שטות. אחרי ארבע שנים בכנסת אני יודע לומר בצער ש-70% מהחלטות הממשלה אינן מבוצעות. קחי למשל את תאגידי המים. הממשלה רצתה לייעל את הטיפול בנושא המים ברשויות המקומיות והורתה על הקמת תאגידי מים. כל ראשי הערים התנגדו לכך, ואני הגשתי הצעת חוק שלפיה הממשלה תחליט איפה צריך בכלל תאגידי מים. אין דין תל אביב כדין אום אל פאחם. אבל מקימים תאגידים בכל הארץ, מבזבזים מיליארדים. כשעזבתי את עיריית רעננה היו עובדים בודדים באגף המים בעירייה. היום יש 35 עובדים בתאגיד המים, השכר שלהם עלה, והתאגיד משלם 900 אלף שקל בשנה דמי שכירות במקום הכי יקר ברעננה, ועם כל זה, הטיפול במים היה יותר טוב קודם".

- מה הדרך הטובה ביותר להיפטר מהביורוקרטיה בוועדות התכנון?

"שנים אמרתי לממשלה שבמקום להקים עוד ועוד ועדות מיוחדות, שרק מסרבלות את ההליכים, צריך לתחזק את החוק הקיים ואת כוח האדם הקיים בוועדות, עם אנשי מקצוע מהשוק הפרטי. יזם ישלם 1% משווי פרויקט בתור אגרת פרויקט, ובכסף הזה ועדות התכנון ישלמו למתכננים ואנשי מקצוע מהשוק הפרטי, שיסיימו את העבודה בתוך ימים ולא בתוך חודשים, ובשבועות במקום בשנים. ליזמים שווה לשלם אחוז אחד כאגרה בגין פרויקט אם מאשרים אותו כמה שנים טובות קודם, כי הזמן שווה ליזם כסף. גם לעירייה, שהרבה פעמים יוזמת תוכניות בעצמה, שווה לשלם 1% מפרויקט לטובת זירוז הליכי תכנון, כי כך היא תקבל מהר יותר היטלי השבחה כשהתוכנית תאושר.

"בארבע השנים שהייתי בכנסת, ראש הממשלה נתניהו החשיב את דעתי, למרות שהייתי באופוזיציה. אפילו נתניהו לא מסוגל להתמודד עם הביורוקרטיה למרות שהוא מאוד רוצה להתמודד איתה וטועה מי שחושב שהוא לא רוצה. נפלנו לבור הביורוקרטיה של עצמנו".

"מקווה שהיזם יעמוד בזה"

במארס 2011, כשהיה ח"כ, הגיש ביילסקי ביחד עם ח"כ יריב לוין את הצעת "חוק רשויות איתנות" שאושרה לאחרונה.

"גדעון סער היה הראשון שהבין למה צריך להגדיר סמכויות לערים איתנות, כי המצב היום הוא אבסורדי", אומר ביילסקי. "כדי לכוון רמזור אני צריך אישור של משרד התחבורה. המשמעות היא חשובה כי עכשיו רשויות איתנות לא יצטרכו למשל אישור שר פנים למכירת נכס עירוני, שרק חתימת שר הפנים הייתה לוקחת לעיתים שנה ויותר. יזמנו את החוק כי למדתי בארבע שנים בכנסת שזמנו של שר הוא מאוד מוגבל כי העיסוק בפוליטיקה גוזל ממנו זמן רב. לשר כמו נפתלי בנט, שגר ברעננה, נשאר זמן מועט מאוד לטפל במשרד הכלכלה, כי צריך לטפל בנושאים כמו יהודה ושומרון ושחרור מחבלים".

אחת הבשורות של הממשלה הקודמת בנושא הדיור היתה שיווק קרקע ל-238 דירות להשכרה ארוכת טווח ברעננה (פרויקט בו זכתה חברת רובינשטיין בינואר 2013). הקריטריונים לזכאות עמדו במוקד מאבק שניהל גם ראש העיר הקודם וגם סיעת "ישראל ביתנו" כנגד שר השיכון דאז, אריאל אטיאס, שלא הכליל את קריטריון כושר ההשתכרות בקריטריונים הקובעים. "הקרקע היא של המדינה ולכן לא מתפקידי לבקר את האופן שבה בחרו לשווקה", אומר ביילסקי בזהירות. "אני רק יודע שמבחינת היתכנות כלכלית, היזם צריך לממן מכיסו את כל הפרויקט למשך 20 שנה, בלי למכור אף דירה. אני מקווה מאוד שהוא יעמוד בזה".

תוכנית המתאר של רעננה: "נגדיל את העיר מ-80 ל-120 אלף איש"

לאחרונה הופקדה להתנגדויות הציבור תוכנית מתאר לעיר רעננה שאושרה בוועדה המקומית. התכנית, שערכו האדריכלים אלי פירשט וגידו סגל, מגדירה את עקרונות התכנון ואת היעדים לפיתוח העתידי עד 2035.

"אנחנו מתכוונים להגדיל את מספר התושבים מ-80 אלף ל-120 אלף, באמצעות תוספת 20 אלף דירות", אומר ביילסקי. "נוסף לכך, אנחנו מגדילים את זכויות הבנייה בציר אחוזה ומעודדים התחדשות עירונית, עם שתי תוכניות לפינוי בינוי ועידוד תמ"א 38. הבעיה היא שאין פיקוח ממשלתי. כשקבלנים גדולים בונים פרויקט תמ"א 38 - אין בעיה, אבל כשמדובר בקבלנים קטנים, באים אליי דיירים חסרי אונים ומספרים שקבלנים אינם עומדים בהבטחות שנתנו, ואין לי כלי רגולציה להפעיל עליהם. אם המדינה רוצה לקדם תמ"א, שתקבע קריטריונים שיגנו על הדיירים".

היבט נוסף שבו עוסקת תוכנית המתאר הוא התחבורה הציבורית. "רכבת ישראל תקים שתי תחנות: בצומת רעננה ובמערב העיר, סמוך לבית האבות משען ולציר 531", מספר ביילסקי. "התחנות יהיו צמודות למתחמי תעסוקה חדשים של מאות אלפי מ"ר ואנשים יוכלו לבוא לעבודה ברעננה ברכבת".

אזור התעסוקה החדש יוקם במערב העיר, ושני אזורי תעסוקה קיימים יעובו משמעותית, מהלך שאמור לשנות את מאזן הארנונה בעיר, שנכון ל-2013 עומד על 46% מארנונה למגורים ו-44% מארנונה לא למגורים.

"התעניינות יזמים מבחוץ באזור התעסוקה הפתיעה אותנו", אומר ביילסקי. "החל ממליסרון שעומדת להקים מלון מעל בניין הולמס פלייס ועד לג'ורג' חורש שעומד להקים קרית היי-טק בשטח 180 אלף מ"ר שתכלול בנייני משרדים ומעליהם בריכת שחייה".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נדל"ן ותשתיות?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות