הזיכיון של לוויתן - איך פוספסה הזדמנות לקידום התעשייה

בסוף השבוע האחרון הודיע חבר מועצת הנפט יונתן פרידמן על התפטרותו מהמועצה לאחר שנוכח לגלות כי מדובר בגוף חסר שיניים שאינו שותף בהחלטות המהותיות ביותר שמתקבלות במשרד. פרידמן, יועצו לשעבר של שר התשתיות הקודם ד"ר עוזי לנדאו, זעם על כך שהמועצה לא עודכנה ולא שותפה להליך ניסוח שטר הזיכיון ליזמי לוויתן. חוק הנפט מחייב לקבל את אישור מועצת הנפט לעל העברה של שבריר אחוז בתמלוג או ברישיון חסר ערך.

אבל על המסמך המגדיר את הזכויות והחובות של בעלי מאגר הגז העיקרי של ישראל ל-30 השנים הקרובות - לומדים חברי המועצה מקריאת העיתונים. במשרד התשתיות, בראשות שר התשתיות סילבן שלום, הפנו את פרידמן לחוק הנפט הקובע כי מועצת הנפט אינה אלא גוף המייעץ לשר. אבל לביקורת על חוק הנפט אפשר למצוא תמיכה גם בקרב הגורמים המקצועיים במשרד התשתיות. גם הם סבורים כי ללא חוק מעודכן ותקנות ברורות הפך משרד התשתיות הלאומיות לגוף פסיבי וחלש, שאינו מקדם תוכנית או חזון ברורים לפיתוח עתיד משק הגז והנפט של המדינה.

קייטרינג ישראלי

שטר החזקה נמסר ליזמי לוויתן בתום דיונים מרתוניים שנמשכו עד לשעות הבוקר המוקדמות ביום מסירת השטר. הדיונים התנהלו תחת דד-ליין: ב-27 במארס התכוונו יזמי לוויתן לחתום על הסכם למכירת רבע מהזכויות במאגר לחברת וודסייד האוסטרלית. ההסכם כידוע לא נחתם בסופו של דבר. הרבה פחות ידועה העובדה שהדד-ליין היה מאולץ - גם אם ההסכם היה נחתם, החוק מעניק לממונה על הנפט אפשרות לחכות שנתיים תמימות מיום ההכרזה על תגלית הגז ועד להענקת השטר. אבל הממונה, אלכסנדר ורשבסקי, העדיף "לחתוך" ולסגור עניין. במהלך ישיבת המו"מ המכרעת, נקט ורשבסקי עמדה פרגמטית ולעתים אף כנגד עמדות היועצים המשפטיים של משרדו - כשאלה התעקשו על דרישות שהיו לדעתו לא מהותיות.

שטר החזקה שפורסם זכה למחמאות גם מצד מבקרי המשרד. מצד שני מודים גם השותפים לניסוח השטר כי המדינה נאלצה לוותר ליזמים בכמה נושאים מהותיים משום שלא הייתה בידה הסמכות החוקית לכפות עליהם את רצונה. אחד החידושים נגע לפיתוח התעשייה המקומית. בפיתוח מאגר תמר הושקעו 3.5 מיליארד דולר אך העבודות ההנדסיות נמסרו לחברות זרות במקום ליצור כאן תעשייה מקומית של שירותי נפט וגז. במעין גרסה מודרנית של "חוטבי העצים ושואבי המים", סיפקו הישראלים לתמר בעיקר שירותי קייטרינג, אבטחה והטסה במסוקים.

בפיתוח מאגר לוויתן יושקעו 5 מיליארד דולר, רק בשלב הראשון. בדיקה מקיפה שערך משרד התשתיות, בסיוע חברת ייעוץ זרה, הראתה כי בכל העולם מקובל לדרוש מהיזמים להעניק עדיפות כלשהי לתעשייה המקומית. התוצאה הייתה פרק בטיוטת שטר הזיכיון שהוקדש לעידוד התעשייה המקומית. התוכנית התבססה על שלוש דרכי פעולה: הבטחת שוויון ואף עדיפות לחברות ישראליות בהתמודדות במכרזים, התחייבות של היזמים לרכוש ולקדם ידע ישראלי וקידום תעסוקת עובדים ישראלים במתקני התשתית שיוקמו.

כצפוי, הפרק עורר התנגדות מצד יזמי לוויתן שטענו כי עידוד התעשייה המקומית הוא אינטרס שלהם-עצמם ומשום כך מדובר בדרישות מיותרות. סמכות לחייב יזמים ברכישת תוכן מקומי (Local content) מופיעה בחוק משק הגז אך לרוע המזל לא בחוק הנפט שנחקק ב-1952. משום כך סברו היועצים המשפטיים של המשרד כי דווקא בנושא מהותי כמו עידוד התעשייה אין לממונה סמכות חוקית לאכוף את תוכניתו. היועצים המשפטיים של משרד התשתיות העדיפו להתמקד במאבק על הוצאת ערבות בנקאית בגובה 100 מיליון דולר מהיזמים והשאירו את הממונה רק עם התחייבות לקדם תעסוקת ישראלים. במשרד התשתיות מקווים עכשיו שהשוק הישראלי היצירתי והנמרץ "יסגור את הפ ער" ויצליח לחדור לפיתוח מאגרי הגז של ישראל ללא עזרה מצד הממשלה.

ממועצת הנפט נמסר בתגובה כי "מועצת הנפט היא מועצה מייעצת הפועלת על פי חוק הנפט, ממלאת את התפקידים המוטלים עליה בחוק ומייעצת לשר ולממונה על ענייני הנפט בנושאים שהוגדרו בחוק. מתן חזקה אינו אחד מהנושאים שהוגדרו בחוק. המועצה מתכנסת בתדירות מספקת, בהתאם לבקשות שמוגשות לה. גב' יוכלמן הודיעה על סיום כהונתה עקב קוצר זמן ואנו מודים לה על פעילותה וכן אנו מודים למר פרידמן על פעילותו, ומאחלים לו הצלחה רבה בדרכו החדשה בתחומי הגז הטבעי".