עיתונאים זרים בישראל: "החיים כאן מאוד יקרים"

עיתונאי סיני ועיתונאית צרפתייה סוגרים כבר תקופה בישראל, ולצד התלונות שלו על האוכל, ושלה על יוקר המחיה, הם דווקא מאוד מרוצים מהאווירה התומכת באנשי תקשורת בישראל ■ ומה הכי ישראלי בעיניהם? "אנשים פה אוהבים לצעוק"

להיות עיתונאי זר בישראל, זו משימה מרתקת. עיניים עיתונאיות יכולות לראות לא מעט דברים שאנשים אחרים מפספסים, ואת זה מרגיש על בשרו גם פנג ז'יוואן, כתב העיתון "China's Science & Technology Daily" בישראל.

לדבריו, "בהתחלה חשבתי שישראלים אינם קלים, וגם לי היה קשה להבין הרבה דברים, אבל נחשפתי לכך שהם מוכנים להתמיד ולהסביר ולהקדיש לי המון תשומת-לב, עד שאני אבין לפרטי-פרטים.

"הישראלים פתוחים ומעניינים. אני מודה שלפעמים השפה שלי מקשה על התקשורת, וגם האנגלית שלי הרי לא מושלמת, ולכן זה מקשה. אבל אנשים בישראל יודעים ליצור אווירה טובה, במיוחד עבור עיתונאים".

- מה הכי מעניין אותך מבחינת ביצוע עבודתך?

"אני מכסה את הנושאים הטכנולוגיים והמדעיים ומחפש להציג לא רק את שיתופי-הפעולה עם סין, אלא את הנושאים שהם בקדמת הטכנולוגיה ופיתוחים מדעיים. אני עוקב אחרי כל הטרנדים הישראליים וכל הסיפורים הטובים ומנסה להעביר לפחות 3 כתבות גדולות בשבוע. יש תקופות שיש הרבה יותר חדשות, ואז אני מדווח אפילו באופן יומיומי".

- מה ישראלי בעיניך?

"כשאני בדרכים, ואני עוצר כדי לשאול מישהו איך מגיעים למקום מסוים, אדם זר ברכב אחר לא רק שמסביר לי ומפרט, הוא אפילו צועק לי מהרכב שלו 'סע אחריי' ולוקח אותי באמצעות מעקב אחרי הרכב שלו ממש עד המקום. פעם אחת מישהו אפשר לי לנסוע אחריו 5 קילומטרים".

- מה הדבר הבעייתי בישראל מבחינתך?

"אני לא מאוד נהנה מהאוכל הישראלי. זו קצת בעיה עבורי, כי אני מגיע מבייג'ינג, ושם יש אוכל הרבה יותר מגוון. אני לא יודע אם הישראלים יודעים, אבל סינים מאוד אוהבים לאכול והרבה. וכאן, למרבה הצער, אין מגוון גדול. אצלנו בסין, לכל איזור ומחוז יש סוגי אוכל משלו, ובבייג'ינג אפשר להשיג מכל הסוגים.

"בהתחלה, בישראל, התנסיתי בכל מיני דברים, אבל אז שמתי לב שבסופו של דבר מגישים כמעט את אותו הדבר בכל המסעדות, בלי הרבה גיוון. אז כדי לפתור את הבעיה הזו, אני פשוט מבשל יותר בבית. חומוס הוא נחמד מבחינתי, אבל חוץ מזה כל המסעדות הן די אותו הדבר, בלי הפתעות".

"קיבלנו הזדמנות גדולה"

לעומת ז'יוואן, עבור דבורה בנון, מפיקת חדשות בערוץ i24news, ההגעה לישראל הייתה מושלמת: "אני מאוד אוהבת את המדינה. זה היה כמו חלום להגיע לכאן למטרה מקצועית. נהגנו לבקר בישראל מדי פעם בחופשות, אבל להשיג כאן עבודה ולעבור לגור כאן, זה התגשמות של משהו שיכולנו רק לחלום עליו".

לדבריה, "לא פשוט להיות כאן ולהסתדר בישראל, כי זה מקום מורכב, ולכן ברגע שהציעו לי את העבודה, ועוד בשפה הצרפתית ועוד לחיות בתל-אביב, זה ממש היה בלתי נתפס מבחינתנו".

- לא היתה התלבטות לגבי המעבר לכאן?

"החלטנו באופן מיידי, ותוך חודש היינו כבר פה. ארזנו מיד את החפצים ובאנו. דיברנו על זה מעט, כי בכל זאת קצת קשה להשאיר מאחור את המשפחה והחברים. אני נולדתי בפריז, וכל החיים שלי שם, אבל הרגשנו משהו מבפנים, שקשה להסבירו. פשוט קיבלנו הזדמנות גדולה לבוא לחיות כאן. זה דבר שהרגשתי אצלי באופן פנימי, וברגע שהגיעה ההצעה, ידענו שזה זה. חשבנו שאם יהיה לנו כאן קשה מדי ולא נהיה מאושרים, אז מיד נחזור לצרפת".

- מה במיוחד קשה לכם כאן?

"המצב הכלכלי. המחירים והחיים כאן מאוד יקרים. לפעמים אני לא מצליחה להבין איך הישראלים מסתדרים, אנשים שנולדו כאן וגדלו כאן כל חייהם, איך הם חיים ככה? כאשר אתה נולד בישראל וגדל פה, איך אנשים מצליחים לחסוך כסף? לשים בצד?

"אנחנו מוציאים פה הרבה פחות כסף מאשר הוצאנו בצרפת על כל מיני דברים כמו מסעדות או אקסטרות. קשה מאוד לקנות פה דברים, ואפילו רק בשביל לשכור דירה בתל-אביב צריך המון כסף, זו הבעיה האמיתית פה".

- מה הכי ישראלי בעיניך?

"אנשים אוהבים לצעוק. לדבר בקול רם. בעבר חשבתי שאנשים פשוט קשים, אבל הם הרבה יותר רכים מבפנים, צריך רק לדעת איך להתמודד עם זה. לפעמים אני פשוט צועקת או פותחת פה בחזרה, ואנשים מופתעים שגם אני, עם מראה אחר או צעיר כזה, יודעת לצעוק. אבל זה עובד, צועקים בחזרה - ואנשים מתרככים ומקשיבים".

- מה הפתיע אותך אצל הישראלים?

"שאם אני מחייכת לאנשים, לפעמים אחרי שאני צועקת, אבל תוך כדי זה שאני נותנת כבוד לצד השני - זה משנה את הגישה שלהם. זה קורה גם במקומות העבודה וגם בכלל. הישראלים טובים בפנים. בעבר ידעתי שהם ישירים, אבל למדתי להכיר את הדרך להסתדר".

- מה מוזר בעיניך?

"לפעמים דברים קטנים הם מעט שונים. היחס מנהגי מוניות לדוגמה או הבלגן במקומות שאמורים להיות הכי מסודרים כמו בנקים או דואר. כל שיטת האשראי הבנקאי נראית לי מאוד מוזרה, כאשר הבנק מאפשר להוציא יותר כסף ממה שיש בחשבון ולמעשה מכניס אותי למצב שבו איני יודעת כמה כסף יש לי וכמה עוד מותר לי להוציא. זה מקשה על התכנון הכספי של המשפחה, וזה מאוד שונה מכל שיטת אשראי שהכרתי.

"גם גני הילדים שונים ממה שהורגלתי בצרפת, אני שמחה שלא מוציאים לילדים את הנשמה בגיל צעיר ולא דורשים מהם לדעת לקרוא ולהכיר את כל האותיות בגיל צעיר מדי, אלא נותנים להם להיות ילדים".

צרו איתנו קשר *5988