שקל חזק אינו קללה אלא יתרון עצום

רכישת דולרים מאסיבית לשם החלשת השקל לא צלחה ולא תצלח

בנק ישראל צבר עד היום הפסדים של יותר מ-47 מיליארד שקל. בשנת 2013 הפסדיו של בנק ישראל הסתכמו ב-8.6 מיליארד שקל. מאז שנת 2008, החל בנק ישראל ברכישה מאסיבית של דולרים כדי להחליש את השקל ולחזק את כושר התחרות של היצוא הישראלי. ההפסדים הישירים שגרם המהלך הזה עד היום מסתכמים ב-26.4 מיליארד שקל. זהו סכום עצום. במדינת ישראל נהרגים על סכומים פחותים בהרבה מהפסדים מצטברים אלה.

בנק ישראל הוא הבנק של ממשלת ישראל, אך הוא גם הבנק של כולנו. אם הבנק מפסיד, כל תושבי המדינה מפסידים, ואסור שנשלה את עצמנו. לא מדובר בהפסדים על הנייר בלבד, כפי שטוענים מפעם לפעם, אלא בהפסדים ממשיים בנקודת-זמן נתונה. יתר על כן, אין שום ביטחון שהפסדים אלה לא יעמיקו אף יותר, עקב היחלשות הדולר, והריבית שבנק ישראל משלם על מנת לממן את הרכישות האלה.

על אף הפסדיו, בנק ישראל מצוי כל הזמן תחת לחצים בלתי-פוסקים מצד המגזר העסקי וגורמי ממשל - להמשיך ולרכוש עוד ועוד דולרים.

המהלכים לרכישת דולרים מתבצעים היום בישראל כמעט באופן אוטומטי, בעקבות שתי הנחות-יסוד: הראשונה, ששקל חזק הוא רע לכלכלת ישראל; השנייה, שהדרך הנכונה לחיזוק כושר התחרות של היצוא הישראלי היא מדיניות מוניטרית של רכישת דולרים, כל אימת שהדולר נחלש.

אבל נוכח ההפסדים האדירים חשוב לעצור רגע ולחשוב היטב - האם המשכת המדיניות לרכישת הדולרים היא אכן הדרך הנכונה לשיפור כושר התחרות של המשק.

עקרונית, שקל חזק אינו גרוע לכלכלת ישראל. בשקל חזק יש הרבה ברכה למשק. בשנת 2013 ייבאנו לארץ סחורות ושירותים בסך כולל של 91.418 מיליארד דולר. עבור יבוא זה המשק שילם פחות במטבע-חוץ. בתוך היבוא כלולים גם מוצרי אנרגיה, חומרי-גלם, מוצרי ביניים ומוצרי צריכה - שכולם עלו לנו פחות.

שקל חזק מפחית את העלויות בכל רכיב של הוצאות אלה, ומה שעוד חשוב - שקל חזק מגביר את כוח-הקנייה של העובדים, בלי לבצע העלאות שכר נוספות. כמו כן, בתנאי תחרות הולמים, של פתיחת המשק לתחרות, חוזקו גם מוזיל את שלל מוצרי הצריכה לציבור הרחב.

לפיכך, שקל חזק אינו קללה אלא יתרון עצום. כאשר הכלכלה חזקה, גם המטבע המקומי של אותה כלכלה הוא חזק. עוד לא נמצא יצור כזה, כלכלה חזקה עם מטבע חלש.

בשנת 2013 היה לישראל עודף בסחר החוץ של כ-3 מיליארד דולר. זו גם אחת הסיבות לכך שהשקל הוא מטבע חזק. אם נגדיל את העודף בסחר החוץ, השקל ימשיך ויתחזק כתהליך בלתי-נמנע. יותר מטבע-חוץ יגיע לארץ ופחות מטבע-חוץ ישולם לגורמי חוץ. גם האקזיטים המרובים של המדינה, ברמה הגבוהה בעולם יחסית לגודל האוכלוסייה, מזרימים אלינו הרבה מטבע-חוץ.

מדובר במעגל-קסמים - החלשה מלאכותית של השקל, שלא על-פי תנאי הכלכלה האמיתיים בעולם, אלא מכוח רכישת דולרים על-ידי בנק ישראל, תגרום להמשך התחזקות השקל, ואז נצטרך שוב להגדיל את היקף רכישת הדולרים.

במציאות הגלובלית של היום, עלינו להבין את מה שכבר היינו צריכים ללמוד לפני שנים: מדיניות זו של המשך רכישה מאסיבית של דולרים על מנת להחליש את השקל, לא צלחה ולא תצלח. לא בראייה אנליטית-תיאורטית וגם לא במבחן הניסיון האמפירי. חיזוק כושר התחרות שלנו אינו יכול להיות מושג באמצעות רכישות דולרים, אלא בצד ההוצאה. במקום שבו ההתמודדות היא קשה יותר.

משמעות הדבר היא - הורדת העלויות המושתות על המגזר העסקי כולו, ובעיקר בתחומים שהם בשליטת הממשלה עצמה. משרד האוצר, יחד עם משרדי הממשלה האחרים ועם תמיכה ברורה של משרד ראש הממשלה, חייבים להתמודד בנחישות וברצינות בהורדת העלויות המושתות על המגזר העסקי. במשק שלנו מוטלות עלינו שלל עלויות מופרזות ההולכות ותופחות, כתוצאה מניהול של גופים המצויים ישירות בתחום אחריות הממשלה.

עלויות על המגזר העסקי

הרגולציה המופרזת עולה הון למגזר העסקי. גם תוכנית ה-RIA (Regulatory Impact Analysis), שאותה אימצה הממשלה, תדרוש זמן ארוך מדי כדי להגיע לתוצאות, ומעוררת סימני-שאלה רבים (ה-RIA הוא הליך לבחינת ההשלכות של כל הצעת חוק ורגולציה על התעשייה, החברה והסביבה, ולבדוק חלופות להקלת הנטל. רוב מדינות ה-OECD אימצו מודלים שונים של RIA, אך בישראל אישורו תקוע בממשלה).

תעריפי החשמל גבוהים מאוד נוכח היתר המדינה לחברת החשמל לבצע עודף הפרשות מעבר לנדרש על-פי חובותיה, לזכויות הפרישה של העובדים. היסוסים, דחיות, וכן תחנות-כוח גדולות מעלים אף הם את תעריפי החשמל.

מסי הארנונה גדלים ללא הרף על מנת לממן את חוסר היעילות והבזבוזים ברשויות המקומיות; נמלי הים מציעים שירותי תשתית בתעריפים גבוהים; וכך גם באשר לשירותי הרכבת בכל הקשור להובלת מטענים; ואלה הם רק מעט דוגמאות היכן ועם מה צריכה להתמודד הממשלה כדי להפחית משמעותית את העלויות המושתות על המגזר העסקי.

זו אמנם דרך הרבה יותר קשה. זו לא הדרך הקלה של דרישה מבנק ישראל להמשיך לרכוש דולרים ולגרום הפסדים לתושבים, אבל זו הדרך הנכונה שעל פיה צריכה לצעוד הממשלה, כדי לבצע את אחריותה כלפי הציבור.

הכותב, עו"ד, הוא נשיא איגוד לשכות המסחר

צרו איתנו קשר *5988