נכה סוג א' ונכה סוג ב'

מש' הביטחון אינו משרד הסעד, וצריך לשחרר אותו מאחריות לרווחה

הצעת החוק של הרמטכ"ל ושר הביטחון, שאמורה לעצור את ההכרה האוטומטית בחיילים שנפגעו במהלך השירות כנכי צה"ל, כך שאיש קבע שחלה או חייל שהשתכר ונפצע בתאונה, לא יזכו לטיפולו של אגף השיקום - מיותרת.

השניים היו צריכים להגיש הצעת חוק מרחיקת לכת הוצאת הטיפול בנכי צה"ל ממשרד הביטחון והעברתם לטיפולם של משרד הרווחה והביטוח הלאומי. למה? כי משרד הביטחון צריך לטפל בביטחון אזרחי ישראל. צה"ל הוא לא לשכת סעד ולא משרד הרווחה.

נכון, כמו בכל מקום עבודה מסודר, גם צה"ל צריך לפצות את אלה שנפגעו והוכרו כנכים במהלך שירותם הצבאי, בשירות חובה, קבע או מילואים, ולא משנה אם בהסתערות על יעד או בגלל רשלנותו של נכה עצמו. לתת להם פיצוי חד-פעמי ולהפנות אותם לטיפולם של משרד הרווחה והביטוח הלאומי. עילת הפציעה לא צריכה להשפיע לא על גובה הקצבה ולא על האופן שבו הנכה מטופל. נכה שאיבד את רגלו בפעילות מבצעית לא סובל יותר כאבים מנכה שאיבד את רגלו בתאונת דרכים. כאב הפנטום הוא אותו הכאב.

מכיוון שאל ה"נכים הפשוטים" מתייחסת החברה באופן נחות יותר מאשר לנכי צה"ל "הגיבורים", אולי כדאי להעניק לדווקא אותם "סתם נכים" הטבות שייתנו להם להרגיש שווים מולם. ח"כ אילן גילאון, נכה בעצמו, שעוסק רבות בנגישות, אמר לי משפט שמסכם את חוסר השוויון הזה: עגלת הנכה לא מבחינה מי יושב עליה, אם הוא גיבור ישראל או מישהו שנפל מפיגום. לא עילת הנכות היא החשובה, אלא חומרת הפציעה.

לטיפול מרוכז בנכים במקום אחד, מחוץ לצבא, יש רק יתרונות.

צה"ל יוכל להפנות את המשאבים הכספיים ואת כח האדם שלו למשימות צבאיות באמת, משרד הרווחה והביטוח הלאומי, שסובלים מתדמית ירודה יקבלו שדרוג על ידי הטיפול בנכי צה"ל, שזוכים לאהדת הציבור, והעודפים הכספיים שישארו בידי המדינה מהשוואת תנאי כל הנכים, יופנו להפיכת ישראל למקום נגיש יותר: אוטובוסים שאליהם יוכלו נכים לעלות עם עגלותיהם, מדרכות עם שיפוע, מוסדות תרבות עם מעליות מיוחדות, כל הדברים שיכולים להפוך את חייהם של כל הנכים, באשר הם, לטובים יותר. תארו לעצמכם תמונה את התמונה הבאה, שנראית היום כחזון אחרית הימים, שבה נכים בלי הבדל דרגה או עילה, משתכשכים ביחד בבריכה של בית הלוחם. למה לא בעצם?

משרד הבטחון גם לא צריך לטפל באלמנות וביתומי צה"ל. זה לא תפקידו. יש לתת להם פיצוי חד-פעמי, אבל את הקיצבאות והטיפול השוטף צריך להשאיר למי שמטפל באלמנות והיתומים האחרים. כמו שנכה הוא נכה הוא נכה, כך אלמנה היא אלמנה, ולא משנה כיצד איבדה את בעלה. כי ההתייעלות של צה"ל אינה רק בתמרונים מיותרים, קיצוץ בכ"א ובפנסיות התקציביות, אלא בהתמקדות במהות שלשמה הוא קיים: הגנה על אזרחי מדינת ישראל.

צרו איתנו קשר *5988