הבנקים בישראל מתאפיינים לרוב באותה מגמה - אם יש רבעון טוב, הוא טוב לכולם, ולהפך. ואולם, ברבעון הראשון של שנת 2014 המצב שונה: בנק הפועלים ובנק לאומי פרסמו היום דוחות טובים עם צמיחה ברווחים, בעוד שאר הבנקים פרסמו דוחות חלשים יותר עם שחיקה ברווחים. בסך הכול הרוויחו חמשת הבנקים הגדולים 1.93 מיליארד שקל, עלייה של 3% לעומת הרבעון המקביל ב-2013.
מבין הבנקים בלט הפועלים עם עלייה של 21% ברווח הנקי ל-753 מיליון שקל, רווח המשקף תשואה על ההון דו ספרתית של 10.7%. על רקע התוצאות, הודיע הבנק כי יחלק דיבידנד בסך 106 מיליון שקל. גם בנק לאומי הציג עלייה ברווח, אם כי מתונה יותר של קרוב ל-10%, לסך של 625 מיליון שקל. נזכיר כי לאומי לא פרסם בדוח הנוכחי את תוצאות החברה לישראל בה הוא מחזיק, בשל הקדמת מועד פרסום הדוחות. החברה לישראל הסבה לבנק לא מעט הפסדים ברבעונים האחרונים, וייתכן שבהכללת התוצאות, שיפורסמו רק בשבוע הבא, הרווח של לאומי היה נמוך יותר.
את התשואה על ההון הגבוהה ביותר הציג דווקא הבנק הקטן ביותר - בנק ירושלים, שהפתיע עם שיעור של 12%, וזאת לאחר ששנת 2013 הייתה חלשה למדי בבנק, עם תשואה של פחות מ-3%.
הגורם המרכזי שתמך בתוצאות החיוביות בבנקים היה סעיף ההפרשות להפסדי אשראי. סך ההפרשות היה 14 מיליון שקל בלבד, לעומת 541 מיליון שקל ברבעון המקביל, כשכל הבנקים הציגו ירידה בהפרשה להפסדי אשראי, ואילו לאומי, הפועלים ומזרחי טפחות אף הציגו הכנסות בסעיף זה (ריקברי).
עלייה בעמלות ניירות ערך
הריקברי של החוב הבעייתי בבנקים מפתיע לאור העובדה שהמשק נמצא במצב של האטה. בבנקים מציינים כמה סיבות לכך: ראשית, הריבית הנמוכה במשק מקטינה את הוצאות המימון של החברות, ולכן מסייעת להן לעמוד בהוצאות. כמו כן, הריבית הנמוכה מקלה על החברות למחזר חוב. בנוסף לכך, בבנקים מציינים כי בשנים 2011-2012 בוצעו לא מעט הפרשות שמרניות להפסדי אשראי, ולכן היום הבנקים נהנים מהפירות ומכך שחלק מהחוב שהופרש נפרע בסופו של דבר. עוד נציין, כי הבנקים הקטינו משמעותית את תיק האשראי העסקי, ביותר מ-20 מיליארד שקל בתוך שנה, מה שמקטין גם כן את ההפרשות.
בבנק הפועלים נרשמו הכנסות בהפרשות להפסדי אשראי של 15 מיליון שקל, וזאת לעומת הרבעון המקביל בו הפריש הבנק 257 מיליון שקל בסעיף זה. לאומי רשם גם כן הכנסות של 51 מיליון שקל, לעומת הפרשה של 73 מיליון שקל ברבעון המקביל. מפירוט תיק האשראי של לאומי לפי סקטורים, נראה כי עיקר הריקברי ברבעון היה בתחום הנדל"ן והתעשייה.
על כל הבנקים העיבו ברבעון האחרון מדד המחירים השלילי והריבית הנמוכה ששחקה את המרווחים. כתוצאה מכך נרשמה ירידה של 3.2% בהכנסות המימון, שעמדו על 5.87 מיליארד שקל. נציין כי ברבעון האחרון העבירו הבנקים הכנסות מסעיף העמלות לסעיף הכנסות מימון, כתוצאה משינוי רגולטורי הקשור בהכרה בעמלות פירעון מוקדם וטיפול באשראי. אך גם התוספת שקיבלו הבנקים בסעיף הכנסות המימון, לא הצליחה לבלום לחלוטין את השחיקה בהן.
בהכנסות מעמלות נרשמה ירידה קלה של 0.4%, לסך של 3.63 מיליארד שקל, וזאת כאמור כתוצאה מכך שעמלות הפירעון המוקדם עברו לסעיף הכנסות המימון. שני הבנקים הגדולים והבינלאומי דווקא הציגו צמיחה בסעיף העמלות.
בנק הפועלים הצליח להגדיל קלות את ההכנסות מעמלות ל-3.35 מיליארד שקל, וזאת על אף ש-71 מיליון שקל מסעיף זה נגרעו ועברו לסעיף ההכנסות ממימון. בשורת העמלות בבנק, בלטו עמלות ני"ע עם עלייה של קרוב ל-13% ל-262 מיליון שקל, אשר נבעה מהריבית הנמוכה, שהביאה ליציאת כספים מפיקדונות וכניסתם לשוק ההון. גם בבנק לאומי נרשמה עלייה בעמלות ני"ע, אם כי מתונה יותר של 4%.
ריסון בהוצאות השכר
תוכניות ההתייעלות שהפעילו הבנקים בשנים האחרונים מתחילות לתת פירות, והדבר בולט במיוחד בבנק הפועלים, שהחל במהלך כבר לפני חמש שנים. הוצאות השכר בבנק עמדו על 1.24 מיליארד שקל, בדומה לרבעון המקביל, ובנטרול הפרשות למענקים, הוצאות השכר נטו בבנק אף רשמו ירידה של 2.3%. זאת, על אף עלייה של 1% במע"מ שדחפה את הוצאות השכר כלפי מעלה.
הפועלים הודיע על התייעלות נוספת במטה הבנק לפני מספר חודשים, שתכלול קיצוץ של מאות משרות, כך שמגמת הירידה בהוצאות השכר צפויה להימשך בעתיד. יחס היעילות של הבנק עמד על 64.3%, במקום השני אחרי מזרחי טפחות, אך בפער קטן: יחס היעילות במזרחי טפחות ברבעון האחרון היה 63.2%.
בלאומי נרשמה עלייה בהוצאות השכר, אך מתונה יותר מאשר בעבר. נזכיר כי בלאומי יש גם מנגנון טייס אוטומטי של עלייה בהוצאות השכר בסך 5%, כאשר בפועלים העלייה בשכר הרבה יותר מתונה. לאומי ביצע בשנתיים האחרונות תוכנית התייעלות לקיצוץ אלף משרות, ותוצאותיה מתחילות לקבל ביטוי.
הוצאות השכר והנלוות בבנק עלו ברבעון הראשון ב-2.3% ל-1.31 מיליארד שקל, עלייה מתונה ביחס למנגנון הטייס האוטומטי. אם מנטרלים הוצאות לפרישה מרצון והפרשות למענקים, הרי שהוצאות השכר נטו צמחו ב-1% בלבד לעומת הרבעון המקביל, ועמדו על 1.04 מיליארד שקל.
האשראי העסקי ממשיך לרדת
בשנה שעברה שוק ההון היווה מקור חשוב לרווחי הבנקים, שניצלו את הגאות בשוק ומימשו לא מעט מתיק האג"ח שלהם. ברבעון זה נרשמו רווחים ממימושי אג"ח ומניות אך לא בהיקף חריג לעומת הרבעון המקביל. בבנק הפועלים הרווח ממימושי אג"ח ומניות עמד על 164 מיליון שקל, לעומת 176 מיליון שקל ברבעון המקביל. בבנק לאומי התמונה דומה: אם ברבעון המקביל הניבו המימושים שכללו בין היתר את מניות מגדל, הכנסות של 411 מיליון שקל, הרי שברבעון האחרון, שכלל את מימוש מניות פרטנר ב-70 מיליון שקל, הם תרמו 323 מיליון שקל לשורת ההכנסות.
תיק האשראי בבנקים צמח בכ-2% לעומת הרבעון המקביל ל-816.2 מיליארד שקל. בפועלים ולאומי צמיחת האשראי נמוכה מהממוצע במערכת, ועומדת על כ-1% בלבד. עיקר הצמיחה בשני הבנקים היא במשקי בית (בעיקר משכנתאות) ועסקים קטנים. מנגד, שני הבנקים הגדולים המשיכו לצמצם את תיק האשראי העסקי גם ברבעון האחרון.
בבנק הפועלים האשראי למשקי בית עלה ב-1.1% מתחילת השנה ועד סוף מארס, ולעסקים קטנים בקרוב ל-2%. מנגד האשראי העסקי ירד ב-3.7% מתחילת השנה ל-84.9 מיליארד שקל. האשראי העסקי בלאומי ירד ברבעון האחרון מתחת לרף ה-60 מיליארד שקל (58.9 מיליארד שקל) - ירידה של 1.7 מיליארד שקל מתחילת השנה, ולעומת הרבעון המקביל מדובר בירידה של כ-8 מיליארד שקל.
עוד נציין לגבי לאומי, כי בדומה ליתר הבנקים הוא יצטרך לשערך מחדש החל מהשנה הבאה את ההתחייבויות הפנסיוניות שלו לעובדיו (השערוך ייעשה לפי ריבית האג"ח הממשלתיות, שהיא נמוכה יותר משמעותית מהריבית לפיה בוצע השערוך עד כה). בלאומי השערוך הוא המשמעותי ביותר מבין הבנקים הגדולים, וצפוי להביא לירידה בהון העצמי של הבנק. הבנק פרסם תחזית עדכנית לגבי היקף הפגיעה בהון העצמי, שצפויה להגיע ל-2.85 מיליארד שקל (בדוח השנתי התחזית הייתה לפגיעה של 2.55 מיליארד שקל). הגידול בהפרשה נובע מהשינוי בעקום תשואת האג"ח שחל ברבעון החולף. יחד עם זאת, אם יוחלט בסופו של דבר כי השערוך יבוצע לפי התשואה באג"ח הקונצרניות, הפגיעה בהון העצמי של הבנק תהיה נמוכה יותר משמעותית.
רווחי הבינלאומי נשחקו בכ-12% ברבעון הראשון
הבנק הבינלאומי פרסם היום תוצאות פושרות לרבעון הראשון של השנה. הבנק, בניהולה של סמדר ברבר צדיק, הציג ירידה של 12% ברווח הנקי לעומת הרבעון המקביל, ל-120 מיליון שקל. התשואה על ההון הסתכמה בכ-7.2%, לעומת 8.5% בתקופה המקבילה אשתקד. על רקע הירידה בהכנסות, יחס היעילות של הבנק הורע ל-77%. הלימות הון ליבה עמדה על 9.73%, לעומת 9.97% ברבעון המקביל.
השחיקה בתוצאות הבנק נבעה מירידה בהכנסות: הבנק רשם ירידה של 1% בהכנסות מריבית, שעמדו על 537 מיליון שקל, וזאת לנוכח המדד השלילי והריבית הנמוכה במשק. לעומת זאת ההכנסות שאינן מריבית נשחקו בכ-7% ל-397 מיליון שקל.
בצד החיובי, הצטמצמו הפרשות הבנק להפסדי אשראי ל-10 מיליון שקל בלבד, לעומת 32 מיליון שקל ברבעון המקביל. כמו כן, הבנק הצליח לצמוח בעמלות בכ-2% לכ-347 מיליון שקל. למעשה, בנטרול השפעת יישום תקן חשבונאי שהבינלאומי אימץ לראשונה במהלך תקופת הדוח, ושמעביר חלק מההכנסות מעמלות לשורת הכנסות המימון, ההכנסות מעמלות גדלו ב-9%. זאת, בעיקר הודות לעלייה בהכנסות מפעילות לקוחותיו בשוק ההון, שהוא תחום פעילות מרכזי בבנק.
סך כל הכנסות הבנק ירד במהלך התקופה בכ-4% לכ-934 מיליון שקל.
לצד הירידה בהוצאות בגין הפסדי אשראי, ההוצאות התפעוליות עלו בכ-2.4% והסתכמו בכ-712 מיליון שקל, בעוד שהוצאות השכר גדלו בכ-2% לכ-438 מיליון שקל.
דיסקונט יציג תוכנית התייעלות בסוף אוגוסט
בצל פרסום דוחות חלשים לרבעון הראשון, אמרה היום מנכ"לית בנק דיסקונט, לילך אשר טופילסקי, כי תציג תוכנית התייעלות לבנק. "בסוף אוגוסט נציג תוכנית אסטרטגית, שמהותה תהיה התייעלות. זו תכלול היבטים של מצבת כוח האדם, אך גם הוצאות אחרות, ותקיף גם את הסניפים והמטה", אמרה אשר טופילסקי בשיחה עם "גלובס". "הסבירות להאטה במשק גבוהה מהסבירות לצמיחה, ולכן אנחנו חייבים לטפל בהוצאות בבנק", הוסיפה.
ואכן, התוצאות החלשות של הבנק ברבעון הראשון מראות עד כמה הוא זקוק להתייעלות. דיסקונט הרוויח 165 מיליון שקל, ירידה של כ-37% לעומת הרבעון המקביל, רווח המשקף תשואה על ההון של 5.4% בלבד.
הירידה ברווח נבעה משילוב של ירידה בהכנסות ועלייה בהוצאות, כך שבשורה התחתונה יחס ההוצאות להכנסות הגיע ל-81.9%, כלומר יותר מ-80% מההכנסות נבלעו בסעיף ההוצאות. "זה רבעון שאנחנו לא מאוד אוהבים, אבל צפינו וידענו שיהיו דברים שישפיעו לרעה", אמרה המנכ"לית.
בין הגורמים שהשפיעו על הירידה בהכנסות הבנק - הריבית הנמוכה והמדד השלילי, ששחקו את הכנסות הריבית בכ-2.5% ל-1.02 מיליארד שקל. בנוסף לכך, שערוך ההחזקות של דיסקונט בבנק הבינלאומי פגע ברווחי הבנק ב-14 מיליון שקל.
דיסקונט הוא גם הבנק היחיד שנפגע בצורה משמעותית יחסית מיישום תקן חשבונאי בנושא עמלות פירעון מוקדם והקצאת אשראי, וזה גרע לבנק 14 מיליון שקל מהרווח הנקי. "תמהיל התיק שלנו, שכולל יחסית מעט משכנתאות ולעומת זאת הרבה אשראי עסקי, גרם לכך שנפגענו יותר מאחרים, ומנגד לא קיבלנו כמעט פיצוי על הפגיעה בהכנסות", אמרה אשר טופילסקי.
כאמור, בעוד שהכנסות הבנק נשחקו, ההוצאות עלו. הוצאות השכר הגיעו ל-936 מיליון שקל, עלייה חדה של 6.8% מהרבעון המקביל, שבו לא נחתם הסכם שכר, ולכן לא הופרש סכום לעלייה בשכר, מתוך הנחת עבודה שלא תהיה עלייה בשכר. מנגד, בסעיפי ההוצאות האחרים כגון בניינים וציוד נרשמה דווקא ירידה.
הדוחות שפורסמו היום חושפים כי דיסקונט הפסיק את המגעים למכירת DBLA, זרוע הפעילות שלו באורוגוואי. דיסקונט החליט למכור את הבנק, וקיים מגעים עם המיליארדר היהודי חיים גילינסקי. אך במקביל ניסה גילינסקי לרכוש בנק נוסף באורוגוואי, ולא קיבל לכך אישור מהרגולטורים. על רקע זה הופסקו גם המגעים עם דיסקונט.
בבנק לא ירדו מהכוונה למכור את הפעילות, והם מתכוונים לחפש רוכש אחר. אחד המועמדים שהתעניין בעבר ברכישת הבנק ושעודנו רלוונטי לתהליך הוא בנק BBVA הספרדי. שווי הבנק באורוגוואי מוערך בכ-80 מיליון דולר, והוא עוסק בעיקר בפעילות קמעונאית.
תוצאות הבנקים לרבעון הראשון
כתבות
ני"ע
