זה קרה לפני חמש שנים, באחת הרכישות הכי גדולות שנראו אי פעם בתעשיית ההייטק הישראלית. ענקיות בינלאומיות התחרו על הרכישה של חברה ישראלית אחת מיקנעם - מלאנוקס. "זה היה תהליך מאוד מאוד תחרותי, הבנקאים אמרו שלא ראו דבר כזה", סיפר בזמנו מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג במסיבת עיתונאים שחגגה את הרכישה של מלאנוקס ע"י ענקית השבבים תמורת 6.9 מיליארד דולר. "איל (וולדמן, מייסד החברה) מנהל מו"מ מאוד קשוח. הייתי צריך להתקשר אליו כל יום להגיד לו שאני אוהב אותו".
● אכזבה למשקיעים: קוואלקום תרכוש את אוטוטוקס הישראלית בפחות מ-100 מיליון דולר
● ראיון | זה הסטארט־אפ שבחרה להקים מנהלת החדשנות הטכנולוגית במכבי
עם ייעוץ של ג'יי.פי מורגן, ו־7 רוכשות פוטנציאליות ששיפרו שוב ושוב את הצעותיהן, הצליח וולדמן לרשום את אחד האקזיטים הגדולים בישראל. בשבוע שעבר, כשפורסמו דוחות אנבידיה לרבעון שהסתיים באפריל 2025 התברר עד כמה העסקה ההיא הייתה מוצלחת עבור שני הצדדים. אם ב־2019 מלאנוקס הכניסה כ־1.3 מיליארד דולר בשנה, היום הפעילות שלה גדולה פי 10. גם מספר העובדים הוכפל. מהר מאוד עברו למרכז הפיתוח ביקנעם תחומי אחריות כבדים, כולל הפיתוח והובלה של טכנולוגיות שמהוות היום את הבסיס לכל מחשב־על של אנבידיה.
אחת החטיבות הכי מכניסות באנבידיה
הגלגול החדש של מלאנוקס באנבידיה נרשם תחת חטיבת ה"נטוורקינג". זו, הכניסה ברבעון האחרון 5 מיליארד דולר, זינוק של יותר מ־56% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הנתונים הללו הופכים את החטיבה הישראלית לאחת החטיבות הכי מכניסות וצומחות בענקית השבבים הלוהטת בעולם. בדירוג החטיבות המכניסות של אנבידיה, הנטוורקינג במקום השני, אחרי חטיבת המחשוב הכוללת את הדאטה סנטרים ושבבי ה־AI המתקדמים שהכניסה מעל 34 מיליארד דולר ברבעון. ובכל זאת, קשה להתעלם מהגאווה הישראלית שמתברגת רבעון אחרי רבעון בשלישייה הפותחת של מנועי הצמיחה הגדולים של אנבידיה.
במוקד הזינוק עומדים שני פתרונות מרכזיים שמפותחים בארץ. הראשון הוא Spectrum-X, מערכת רשת מתקדמת (רשת לתקשורת פנימית בחוות שרתים) שמסייעת למחשבים חזקים - במיוחד כאלה שמריצים בינה מלאכותית - לתקשר ביניהם במהירות וביעילות. המערכת מאפשרת חיבור מהיר בין אלפי מעבדי GPU, מה שהופך אותה לרכיב תשתיתי חשוב באימון והפעלה של מודלים מתקדמים של בינה מלאכותית, כמו ChatGPT או Claude.
הפיתוח השני הוא NVLINK, פורטל שמאפשר תקשורת מהירה וישירה בין עשרות מעבדית גרפיים (GPU) וחיבור ליחידת חישוב אחת.
שתי הטכנולוגיות הללו כבר משולבות בכמה מהפרויקטים המתקדמים בעולם, כמו מחשב העל של אנבידיה בישראל Israel-1, ומחשב העל של אילון מאסק, Colossus (של חברת xAI). הפרויקט התחיל בכלל בארצות הברית, אבל לאחר הרכישה הועבר לפיתוח וניהול בצוות הישראלי, בגלל הרמה הגבוהה של האנשים והביצועים שהם הציגו, כך מספרים גורמים.
"המצאנו פרוטוקול תקשורת חדש - NVLink", מספר לגלובס עובד אנבידיה, שעבד במלאנוקס טרם הרכישה. הוא מסביר כי "זה מאפשר ל־GPU (השבבים המתקדמים לטכנולוגיות AI) לדבר אחד עם השני בקצב משוגע בלי לאבד מידע בדרך". הוא מספר כי "באופן כללי עברנו למכור פתרונות שלמים לדאטה סנטרס במקום רכיבים בודדים".
כמה הייתה שווה היום מלאנוקס?
בשנת 2019, השנה האחרונה לפעילות מלאנוקס כחברה עצמאית, רשמה החברה הכנסות של 1.33 מיליארד דולר ורווח נקי (Non-GAAP) של 394 מיליון דולר. מכפיל ההכנסות בעסקה עמד על כ־5.5. אם ניקח את מכפיל ההכנסות בעסקה ונחשב על בסיס ההכנסות בארבעת הרבעונים הקודמים, נגיע לשווי של מעל 76 מיליארד דולר לעסקי מלאנוקס. ובכל זאת, ספק אם מלאנוקס הייתה מצליחה להגיע למימדים כאלה ללא הגב של החברה המדוברת בעולם.
"היה חשש לאבד את ה־DNA שלנו"
המיזוג עם אנבידיה אמנם הושלם ב־2020, אך מבחינת העובדים, תהליך ההשתלבות בפועל נמשך זמן רב. "לקח זמן עד שהרגשנו שמדובר באינטגרציה אמיתית, אבל היום ברור שההובלה הטכנולוגית יושבת פה", אומר העובד. עובד אחר מספר כי "חד משמעית יש הרבה יותר עבודה והרבה יותר לקוחות. אופי העבודה משתנה בהתאם להתקדמות בתפקיד, אבל אין ספק שהיקף הפעילות גדל משמעותית". לדבריו, "לקח זמן עד שקיבלנו באמת רכיב שהוא משולב מלאנוקס ואנבידיה. זה דרש מאמץ מהמון אנשים". שינוי בקנה מידה כזה לא היה רק תפעולי, אלא גם זהותי. "היה חשש לאבד את ה־DNA שלנו", אומר עובד נוסף. "וזה חשש שעוד מלווה אותנו - לאו דווקא בגלל המיזוג, אלא בגלל קצב הגדילה שלנו". בפועל החיבור התנהל בצורה אורגנית יותר משציפו. "אנבידיה הייתה אחד הלקוחות הכי גדולים שלנו גם קודם, אז היה בזה משהו כמעט טבעי", אומר אחד העובדים.
אחד הדברים המובהקים שהעובדים בישראל דווקא מציינים לטובה הוא סגנון הניהול של מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג. הוא ביקר פעמים רבות ביקנעם, דיבר עם מהנדסים, שאל שאלות ו"העביר מסר של נוכחות". באחד הביקורים אפילו הראה לעובדים תמונות של הכלבים שלו. עובד אחר אומר שהשיחה איתו הרגישה נינוחה כל כך עד ש"כמעט הזמנתי אותו לחתונה שלי".
בעולם, אגב, נראה ששיטת הניהול של ג'נסן הואנג מעט שונה. הוא מנהל בעצמו מעל 60 עובדים באופן ישיר, ביטל את הפורמט של פגישות אישיות והסביר ש"אין מידע שצריך להיאמר רק לאדם אחד". במקום זאת, הוא מעדיף דיונים פתוחים מול כל הצוות, כולל פידבקים אישיים, "הדרך הכי טובה ללמוד היא מהטעויות של אחרים".
החברה בה כמעט כל עובד הוא מיליונר
בשיחות עם עובדי החברה וגורמים שונים כולם מסכימים על דבר אחד - "תנאי העבודה השתפרו מאוד". ואכן, בתעשייה יש מי שמסמן את אנבידיה בתור המעסיקה הכי חשובה בישראל. גורמים בתעשייה מתארים שאנבידיה של היום חשובה לישראל כמו שאינטל הייתה בשנות השבעים. 13% מעובדי החברה נמצאים בארץ, כ־4,700 איש, שווה ערך לעובדי החברה בכל אירופה. אמנם עדיין מדובר במספרים רחוקים מאלו של אינטל (מעל 9,000 עובדים), אבל כשמדובר בחברה הלוהטת בעולם, אין ספק שרבים מהם הפכו למיליונרים.
בדוחותיה המורחבים לשנת הכספים שהסתיימה בינואר 2025, דיווחה החברה על הקצאת תגמולים הוניים בהיקף של 4.7 מיליארד דולר - עלייה של 33% לעומת השנה הקודמת. השווי ההוגן של המניות החסומות והמניות החסומות מבוססות היעדים (rsu/psu) עמד בשנה זו ב־15.1 מיליארד דולר. לשם השוואה, בשנת 2024 הנתון הזה עמד על 8.2 מיליארד דולר, וב־2023 עד 4.3 מיליארד. צמיחה מסחררת.
לפי הערכות, מאות עובדים בחברה, בעיקר ותיקים, הפכו למיליונרים. מה שלא בהכרח מבשר טובות לחברה. המנכ"ל הואנג הביע חשש לפני כשנה וחצי, לפי ביזנס אינסיידר, שחלק מהעובדים בחברה קרובים למעין פרישה סמויה בשל ההתעשרות המהירה שלהם לאור הזינוק במניה. בחמש השנים האחרונות, המניה זינקה ביותר מ־1,500% והפכה לאחת החברות המדוברות והגדולות בעולם, שנסחרת לפי שווי של כ־3.5 טריליון דולר.
משרדי אנבידיה ביקנעם, בהם פועלת חטיבת הנטוורקינג (מלאנוקס לשעבר) / צילום: אנבידיה
לפי יאהו פייננס, ודיווחים שונים בשנתיים האחרונות, גם עובדים בדרג ביניים בחברה מרוויחים מעל מיליון דולר בשנה הודות לאופציות ולמניות שברשותם. בעיקר עובדים ותיקים. בישראל לבדה צמח מספר העובדים ב־27% והגיע ל־4,700, כאמור. רובם בתחומי המחקר, הפיתוח והתפעול של מוצרי הנטוורקינג. "זו לא הייתה רכישה קלאסית של ענק על סטארט־אפ קטן", אומר גורם בענף. "לאנבידיה היו רק עשרות עובדים בישראל לפני הרכישה - ובמובנים מסוימים, בתרבות, בשפה, בקצב, היא זו שנבלעה לתוך מלאנוקס, לפחות בהיבט המקומי. ממנה צמחה הפעילות הישראלית".
העובדים מספרים על שדרוג ממשי ברמת החיים, אבל לא רק בגלל השכר, אלא בזכות תחושת השותפות. "כשאתה מרגיש חלק מההצלחה, אתה גם מתוגמל כמו סוג שותף", אומר אחד מהם.
בנוסף, ושלא כמו חברות הייטק רבות, אנבידיה לא פיטרה עובדים בשום שלב - לא בתקופת הקורונה ולא בגלי הפיטורים של השנים האחרונות. "היו תקופות קשות, אבל אף פעם לא נשלפה המילה פיטורים, היה ברור שזה לא על הפרק", מספר עובד ותיק. גם בנושא החזרה למשרד, לא נקבעה מדיניות גורפת. כל צוות מנהל את שגרת העבודה שלו לפי הצרכים והאיזון שהוא בוחר, "אין מדיניות קבועה, כל צוות מחליט על צורת העבודה שלו ומאיפה". עובדים מתארים חופש פעולה שכולל הרבה מאוד גמישות, גם בעידן של חזרה למשרדים בקרב ענקיות הטכנולוגיה.
מבניין ישן ביקנעם לענקית
יש לא מעט קווי דמיון בין הצמיחה של אנבידיה לזו של מלאנוקס (אם כי בקנה מידה קטן יותר). שתי חברות ותיקות בשוק הטכנולוגיה שהפכו לאט ובזהירות לענקיות בתחומן. באפריל בשנה שעברה, גלובס ראיין את מיכאל כגן, סמנכ"ל טכנולוגיות עולמי באנבידיה (CTO) ובעבר ממקימי מלאנוקס. הוא סיפר בזמנו על הדרך שעברה מלאנוקס מההקמה בשנת 1999 ועד היום. "מלאנוקס הוקמה בבניין הישן של מפעלי חברת סולתם ביקנעם, לפני שפארק ההייטק בעיר הפך למה שהוא היום", הוא שחזר. "אפילו את הכיסאות הבאנו מהבתים. דלתות החדרים הישנות, יחד עם כמה ארגזי מחשבים, שימשו לנו כשולחנות עבודה. סיפור 'הסטארט־אפ בגראז' במלוא מובן המילה. איל וולדמן, שהה אז בעיקר בארה"ב במאמצים לגייס כספים לפעילות החברה, בזמן ששותפיו, רוני אשורי ושי כהן, גייסו את המהנדסים הראשונים של החברה הצעירה. בתוך חודשים בודדים, מספר העובדים שלנו גדל ל־40".
כגן, אגב, מספר על רגשות מעורבים לגבי עסקת המכירה. "זה לא משנה מה היה, כי את זה אי־אפשר כבר לשנות. לי אישית היו רגשות מעורבים בזמן המכירה, כי מצד אחד רצינו לבנות חברה ישראלית, ומן הצד השני, בזכות העסקה, הבאנו לישראל השפעה עולמית שלא יכולנו לחלום עליה בשום דרך אחרת, מלבד חבירה לחברה משמעותית ביותר בעולם המחשוב המודרני של המאה ה־21. במבט לאחור, זו הייתה ההחלטה הנכונה ביותר שיכולנו לקבל. כיום, אחד מעמודי התווך של חברת אנבידיה זו הטכנולוגיה הישראלית.
"כך הבאנו לארץ את 'חללית הטכנולוגיה' הגדולה בעולם - והמוח הישראלי נמצא בקוקפיט. עם השלמת הרכישה, מוניתי ל־CTO של אנבידיה, והיום אנחנו חלק מהצוות שמתווה את האסטרטגיה הגלובלית של החברה".
ה"פספוס" הגדול של איל וולדמן
את תהליך המעבר ליווה איל וולדמן, ממייסדי מלאנוקס ומי שעמד בראשה כשני עשורים. חצי שנה לאחר השלמת הרכישה הודיע על עזיבתו. בריאיון לגלובס בנובמבר 2020 סיפר כי "כבר בזמן שסגרנו את העסקה ידעתי שאני עוזב. אתה בונה את החברה במשך 21 שנה, מקבל את כל ההחלטות, ואתה לא רוצה להיות מספר שתיים. זה לא עניין של אגו, זה פשוט לא שינוי קל להיות פתאום חלק מחברה גדולה." עוד באותו ריאיון סיפר כי בתחילה התנגד לעסקה: "אני חושב שמלאנוקס הייתה שווה הרבה יותר, ושהעסקה לא הייתה הדבר הכי טוב לבעלי המניות. היו חילוקי דעות. באותה תקופה היו סיכונים כמו חשש ממיתון או השפעה של סין, ולכן הבנתי למה מהפרספקטיבה הזאת זו עסקה טובה, והתיישרתי לעמדת הדירקטוריון".
רכישת מלאנוקס התעכבה במשך למעלה משנה בשל אישור רגולטורי מסין - עיכוב שיוחס למלחמת הסחר מול ארה"ב ובהמשך גם למגפת הקורונה, והושלמה באפריל 2020. ההצעה של אנבידיה, שעמדה על 6.9 מיליארד דולר (7.36 מיליארד כולל תגמולים לעובדים), כללה תשלום במזומן לפי מחיר של 125 דולר למניה, שדרוג מהצעת הפתיחה (105 דולר למניה). כשנחתמה העסקה, אנבידיה נסחרה בשווי של 179 מיליארד דולר - לעומת כ־3.5 טריליון דולר כיום.
אבל האם בעלי המניות במלאנוקס מכרו בזול? ייתכן שביצוע העסקה במזומן, ללא רכיב מנייתי, היה פספוס. לו העסקה הייתה מתבצעת במניות (ללא רכיב מזומן כלל) ובעלי המניות של מלאנוקס היו מקבלים מניות אנבידיה - הם היו נהנים מהצפת ערך מטאורית.
תיאורטית, מי שהיה מקבל מניות אנבידיה ולא מממש אותן עד היום היה נהנה מעלייה של פי 19 בתמורה. במקרה של וולדמן, שווי המניות שהחזיק במלאנוקס הניבו לו תמורה במזומן של כ־230 מיליון דולר. אם היה מקבל את התמורה במניות אנבידיה והיה מחזיק בהן עד היום, השווי היה מגיע לכ־4.4 מיליארד דולר.
כתבות
ני"ע
