שביתה עם קריצה: האם מחאת עובדים מגבירה את אהדת הציבור?

המחאה המקורית של נהגי חברת האוטובוסים קווים, שהחליטו שלא לגבות כסף מהנוסעים כדי לשפר את תנאי העסקתם, מעלה את המקום של אהדת הציבור בשיקולי השובתים ■ האם מחאות העובדים משנות כיוון?

צעדי המחאה של נהגי חברת האוטובוסים "קווים" לפני שבועיים, שבמסגרתם לא גבו כסף מנוסעי האוטובוסים, בוודאי העלו חיוך על פני רבים: היכולת של העובדים הקטנים לפגוע בחברה בצורה כה משמעותית - ותוך כדי כך לקרוץ לציבור, הזכירה את מעללי רובין הוד והיו אנשי מקצוע בתחום התקשורת שהגדירו אותה "גאונית".

גם החלטת דיילי אל-על מהשבוע שעבר שלא להגיש ארוחות בוקר לנוסעים עוררה תגובות דומות.

האם שביתות מסוג זה, שבהן העובדים מגיעים לעבודה, אך מחליטים להימנע מביצוע חלק ממנה, הן לגיטימיות וחוקיות? והאם בעקבות המקום הגדול של התקשורת בחיינו והרצון לגייס את אהדת הציבור נכנסנו לסוג חדש של מחאות בארגונים?

נתחיל בשאלה החוקיות: לדברי עו"ד יעקב מלישקביץ, שותף בנ. פינברג ושות', התשובה שלילית. "מבחינת החוק, שביתה צריכה להיות פסיבית ולא אקטיבית: לא לטפל בתקלות, אבל לא לגרום לתקלות. אי-אפשר לסגור בשרשראות שערי המפעל, אלא למשל להימנע מבדיקה ביטחונית בכניסה למפעל. מה שהיה בקווים זה גזל מהמעסיק. זה כמו שמוכרים בחנות יתחילו לחלק סחורה בחינם".

לעומת זאת, עו"ד אשר סלע, ראש מחלקת דיני עבודה במשרד אריאל שמר ושות', סבור כי התשובה אינה כה חד-משמעית. מצד אחד, העובדה שהעובדים אינם ממש שובתים, האוטובוסים נוסעים ורק לא נגבה כסף - היא בעייתית; מצד שני, אפשר להסתכל על אי-גביית הכסף כהימנעות מעשיית פעולה בהתאם להגדרת השביתה. "השאלה מה היה קורה לו הנהגים היו גובים את הכסף מהנוסעים - ובסוף היום לא מעבירים אותו לחברה. זה כבר נשמע צורם".

עו"ד אירית קנטונה מ"כוח לעובדים", שייצג את עובדי קווים, אומרת השביתה שננקטה היא בהחלט חוקית, והיא רואה בה שביתה חלקית, שנועדה למנוע פגיעה ממשית בחברה. "מדובר היה בשביתה ראשונה ולא היה רצון לגרום לנזק גדול מאוד לחברה ולציבור הנוסעים. הנהגים ביום יום גם נוהגים, גם אחראים על ביטחון הנוסעים, גם גובים כספים. זה פן אחד של העבודה שהם נמנעו לעשות באותו יום ולכן זו הייתה שביתה לכל דבר".

איום ללא שביתה

ומה עם ההיבט התקשורתי? יניב בר-אילן, דובר "כוח לעובדים", מודה שהחברה הביאה בחשבון את השיקול התקשורתי. "אחד הדברים המטרידים מאוד באקט של שביתות הוא שהציבור מביע שאט נפש מהאקט תוך התעלמות מהנסיבות של השביתה ומהתנאים שהובילו את העובדים לשבות. המחשבה בצעד הזה הייתה איך ליצור אקט שגם רותם את האהדה הציבורית וגם משאיר מקום להכיר את הנסיבות. נוסע שעולה בחינם ומקבל מהנהג פלייר שמסביר מדוע מתקיימת השביתה, מן הסתם יהיה הרבה יותר קשוב לנהג".

דוגמה טובה לשביתה שהייתה אפקטיבית הייתה שביתת הרופאים המתמחים לפני שנתיים וחצי, שנמשכה חמישה וחצי חודשים תמימים, אך למעשה במהלכה לא שבתו המתמחים אפילו יום אחד, ויש הטוענים כי לא פגעה בציבור כלל.

המחאה, שנוהלה באמצעות מיכל אגוזי ואבישי זוהר מאייקון תקשורת ורונן צור מצור תקשורת, התחילה ממצב של התעלמות מוחלטת מהמתמחים, שלא היה להם ארגון יציג מול הממשלה, תוך כדי חתימה של הסכם של הרופאים מול המדינה.

הקו האסטרטגי של המאבק היה להגיש מכתבי התפטרות, שהיו אמורים להיכנס לתוקף תוך 30 יום. למעשה, המתמחים המשיכו לעבוד, לא פגעו בשירות לציבור, אך הפעילו איום שבסופו גרם למדינה - באמצעות בית המשפט העליון - לחתום איתם על הסכם בעלות של 250 מיליון שקל.

לדברי גורם בתחום, "קמפיין יכול להתהפך עליך בשנייה כשדעת הקהל יוצאת נגדך, וצריך להיות מאוד יצירתי כדי שלא לפגוע בציבור".

בדרכי נועם

ואיך על המעסיקים להתייחס לסוג הזה של שביתות? לדברי מלישקביץ', קודם כול צריך לוודא שהשביתה היא חוקית, ותעמוד בקריטריונים שקבע החוק שלפיהם היא "פעולת לחץ מתואמת לשם השגת דרישות מהמעסיק". דבר נוסף, לשביתה שלא הוכרז סכסוך עבודה 15 יום לפניה (ע"י ההסתדרות או ארגון יציג אחר בלבד) - אין תוקף חוקי ולמעסיק יש אפשרות להשיג מבית הדין צו מניעה שיחייב את העובדים לשוב לעבודה.

קביעת חוקיות השביתה היא חיונית, שכן עובדים שובתים זוכים להגנה מפני אחריות בנזיקין או תביעות אישיות אם השביתה חוקית ואינה נחשבת להפרה של הסכם העבודה. אבל אם השביתה אינה חוקית, עלולים לתבוע אותם.

אין עוד קובעים האם שביתה היא חוקית? למשל אם יש הסכם קיבוצי שקובע שמירה על שקט תעשייתי במשך תקופה מסוימת, והשקט הופר - זו יכולה להיות עילה לאי-חוקיות השביתה. אם השביתה אינה מידתית: סכסוך על תוספת של רבע אחוז בשכר - מגיעה לשביתה שגורמת נזק של מיליונים - זו עילה נוספת.

האם המעסיק יכול להביא עובדים שיחליפו את העובדים השובתים? "בפסיקות אחרונות של בתי הדין לעבודה", אומר סלע, "בית הדין אומר שלא סביר שהמעביד יוכל להביא עובדים אחרים".

ואילו צעדים חוקיים בכל זאת עומדים לצדו של המעסיק? לדברי מלישקביץ', "בשביתה חלקית המעסיק יכול לפנות לכל עובד ולהגיד לו: החוזה בינינו הוא על עבודה מלאה, זכותי לסרב לחוזה החדש שאתה מציע לי, לעבודה חלקית, שב בביתך עד שתודיע שאתה חוזר לעבודה מלאה - ואז העובד לא מקבל שכר בכלל.

"דבר נוסף - אם למשל יש לו מפעל בשיטת דומינו שבו מחלקה מזינה מחלקה והראשונה בשרשרת שובתת ואין לו עבודה לתת למחלקות האחרות - יכול המעביד לנקוט השבתת מגן ולהשבית את כל העובדים בנימוק שאין לו לתת להם עבודה".

ואיך אפשר לטפל במשבר בדרכי נועם? המעסיק יכול להמשיך לנהל עם העובדים מו"מ בזמן השביתה. הרי זמן השביתה עובדים לא מקבלים שכר - ובזה גם עליהם מופעל לחץ כלכלי. השאלה מי נשבר ראשון.

דרור אטרי, חבר נשיאות הארגונים הכלכליים, אמנם סבור שהשביתה היא זכות יסוד של העובדים ומכיר בצורך בהידברות, אבל לדבריו, "הצעדים של עובדי קווים הם חמורים וגורמים נזק שעלול להוביל לקריסה של העסק. העובדים צריכים להפגין אחריות. אי-אפשר להרחיק לכת עם נשק השביתה ולהכריז על שביתה בהינף יד. מעסיקים רואים מהעובדים חלק מהמשפחה ופגיעה בעסק עלולה להשליך גם על העובדים".

צרו איתנו קשר *5988