מנכ"ל משרד הביטחון: "כשיטה, אנחנו מתוקצבים בחסר"

סבב נוסף בקרב על תקציב הביטחון: מנכ"ל משרד הביטחון, האלוף (במיל') דן הראל, מזהיר כי היקף התקציב המתוכנן לצה"ל לשנת 2015 לא יאפשר כלל לפתוח את השנה. מנתונים שהציג אתמול (ב') במסגרת תדרוך לכתבים צבאיים ניכר כי היקף התקציב המיועד לצבא לשנה הבאה הוא 22.5 מיליארד שקל - כארבעה מיליארד שקל פחות מתקציב הצבא ב-2014. מנתונים שהוצגו אתמול, עולה כי תקציב הביטחון לשנת 2014 מסתכם בכ-51 מיליארד שקל - סכום שכולל את כספי הסיוע האמריקאי וחלקו של צה"ל בו מסתכם בכ-26.5 מיליארד שקל.

בקריה מזהירים מההשלכות של תקצוב חסר לשנת 2015 בעיצומו של קרב תקשורתי שניטש בשבועות האחרונים בין מערכת הביטחון לבין משרד האוצר על הצורך בתוספת מיידית של כ-2.9 מיליארד שקל לתקציב 2014. במערכת הביטחון מציינים, כי מדובר בתוספת שנחוצה לצה"ל למען מילוי משימותיו השוטפות במהלך החציון השני של השנה - מצב שהיה צפוי כבר בתחילת החציון הראשון. בנוסף, מציינים שם כי מדובר בהסכמים מן העבר בינו לבין משרד האוצר.

על רקע סירוב משרד האוצר להעברת תוספת של מיליארדים לביטחון, בקריה כבר נערכים למעבר ל"מציאות משברית" בתוך ימים: גרף האימונים המתוכנן של צה"ל "הולבן" ולמעשה בוטל; טיסות אימון של חיל האוויר לא יתקיימו וגם יבוטלו טיסות מבצעיות; צווי זימון לשירות מילואים שנשלחו בשבועות האחרונים - בוטלו; הזמנות של חלפים, מלאים ואמצעים מחברות ביטחוניות ומספקים נעצרו למען בחינה מחודשת של הצורך בהם ועוד.

מבחינת מערכת הביטחון, הדחק התקציבי שעליו היא מדווחת מאלץ אותה לרדת למה שהיא נוהגת לכנות "רמת קיום מינימלית" - מציאות שצפויה ללוות את היחידות השונות החל מהשבוע הבא. על רקע צמצום היקף הפעילות של מערכת הביטחון בעקבות הדחק התקציבי, בעל תפקיד ביטחוני בכיר התפתה להצביע על דמיון בין הקיצוצים שמונהגים בימים אלה מבחינת היערכות הצבא למלחמה, לאלה שהונהגו בשנת 2003. הגורם אמר כי אז התוצאה הורגשה בהיעדר המוכנות של צה"ל והפערים העמוקים בכשירות במלחמת לבנון השנייה בקיץ 2006.

"ההתקפות שערורייתיות"

קשה להתעלם מהמאמצים הרבים שהשקיע אתמול מנכ"ל משרד הביטחון כדי לשכנע אודות השחיקה המתמשכת בתקציב הביטחון, שמקורה במצב שיטתי של תקצוב בחסר. זאת, בייחוד על רקע הנתון שלפיו תקציב צה"ל לשנה הבאה יצומצם בכארבעה מיליארד שקל בזמן שתקציב הגמלאות שממנו משולמות הפנסיות ליוצאי צבא יגדל באותה שנה בלא פחות מחצי מיליארד שקל ויסתכם ב-7.9 מיליארד שקל. בשנה הבאה יחול גידול של כ-100 מיליון שקל גם בתקציב השיקום, שיסתכם ב-2015 בכ-5.1 מיליארד שקל.

הראל התייחס למתקפות התקשורתיות שכוונו בימים האחרונים ממשרד האוצר אל הקריה ואמר: "האמירה שצה"ל ומשרד הביטחון לא יודעים לנהל את תקציבם או שיש שומנים אדירים במערכת הביטחון עיוורת לעובדות". לדבריו, "חלקו של תקציב הביטחון יורד בהדרגה במשך השנים, ומנגד אנחנו רואים עלייה מבורכת של תקציבים חברתיים. האמירה שהביטחון נלחם בבריאות, ברווחה ובחינוך שערורייתית וחסרת אחיזה במציאות".

לדברי הראל, "מערכת הביטחון מתוקצבת, כשיטה, בחסר בתחילת כל שנה ובתקציב שנמוך למשימות המוטלות עליה על ידי הדרג המדיני. הדבר דורש השלמות ושיטה זו יוצרת אי ודאות ופוגעת באמינותנו לאורך זמן. כבר ארבע שנים שמערכת הביטחון מתנהלת ללא תוכנית רב-שנתית, והמשמעות לכך היא ניצול לא מיטבי של משאבי המערכת, תוך פגיעה בהתעצמות ובבניין הכוח.

התוכנית הרב-שנתית קריטית למיצוי משאבים אפקטיבי ולהתנהלות כלכלית שהיא שונה מהתנהלות תקציבית". הראל התייחס להיקף תקציב הביטחון לשנת 2015, ואמר כי "המשמעות של התקציב המסתמן לשנה הבאה היא שכלל לא נוכל להתחיל את השנה".

לצד ביטול תוכנית האימונים, גם מינהל הרכש של משרד הביטחון עצר הזמנות מהחברות הביטחוניות, למען בירור מחודש בצורך באמצעים אלה. זאת, על רקע היעדר הוודאות לגבי היכולת לשלם על המוצרים.

פיטורים המוניים בחברות הביטחוניות? תלוי את מי שואלים

במערכת הביטחון מסמנים את החברות הביטחוניות כאלה שעשויות לשלם מיידית את מחיר ה"מציאות המשברית" של הידוק החגורה בעקבות המחסור בתקציב למחצית השנייה של השנה: לדברי מנכ"ל משרד הביטחון, עצירת הזמנות מצד מינהל הרכש לתעשיות הביטחוניות תעלה למשק באלפי מפוטרים.

אלא שלפחות בחלק מהחברות הביטחוניות טענו היום (ג'), כי פיטורים המוניים לא נראים באופק. גורמים בחברות אלה אמרו ל"גלובס", כי ברוב המקרים המצוקה התקציבית של משרד הביטחון מורגשת בדחיית תשלומים על הזמנות שנעשו בעבר. דחיית תשלומים, למשך חודשים ארוכים, הייתה גם בשנה שעברה. "בסופו של דבר הכסף הזה מגיע", אמר בכיר באחת החברות.

אלא שבזמן שבחלק מהחברות הביטחוניות מתייחסים למשבר שכביכול מתהווה בענף כאל "הקצנה" במסגרת הוויכוח על תקציב הביטחון, גורמים בתעשייה אומרים כי החברות עצמן משדרות במתכוון מסרים של "עסקים כרגיל" וזאת כדי למנוע דמורליזציה בקרב עובדיהן.

בהתאחדות התעשיינים יישרו היום קו עם הדברים של הראל בהתייחס לפיטורים בתעשיות הביטחוניות. לדברי נשיא ההתאחדות, צביקה אורן, חסר בתקציב הרכש של משרד הביטחון עשוי להוביל ל-10,000 מפוטרים בחברות הביטחוניות: "יש להתייחס לחברות הביטחוניות כאל פתרון ולא כאל בעיה. על המדינה לסייע להן כמו שהיא מסייעת לאינטל באמצעות הזרמת הזמנות. רק כך ניתן יהיה להוביל למצב שבו היקפי הייצוא של החברות הביטחוניות יגדלו מכ-7 מיליארד דולר לכ-10 מיליארד דולר בשנה".

זאת לא הפעם הראשונה שמשרד הביטחון משגר צו 8 לתעשייה הביטחוניות במסגרת המלחמה שלו על תקציב הביטחון: בסבב הקרבות הקודם בין הקריה לבין משרד האוצר, שוגרו מצד מערכת הביטחון איומים על עתיד תוכנית טנק המרכבה, שרוב רכיביו מיוצרים ביותר מ-100 מפעלים בפריפריה.

ל"גלובס" נודע כי בימים האחרונים חלק מהחברות הקטנות שמעורבות בייצור רכיבים אלה קיבלו מסרים על עצירה אפשרית של הזמנות מצד מינהלת הטנק (מנת"ק) של משרד הביטחון. מנתוני התאחדות התעשיינים עולה כי קיצוץ של מיליארד שקל בתקציב הרכש השקלי של משרד הביטחון יוביל לסגירה של כ-100 מפעלים בפריפריה ולפיטורים של 5,000 עובדים.

מהתעשייה האווירית נמסר, כי "על רקע המשבר הכלכלי העולמי שגרם לירידה בפעילות האזרחית של התעשייה האווירית, אין ספק שקיצוץ נוסף בתקציב הביטחון יעמיד את החברה בפני אתגרים מהותיים בהקשר לכוח אדם המועסק בחברה כיום".

 מבנה תקציב הביטחון