"הנכון ביותר לגוף": שמעתם כבר על אימון כושר פונקציונלי?

חסידי שיטת האימון הפונקציונלי מאמינים שזה כנראה האימון הנכון ביותר לגוף, כי הוא נשען על פעולות אינסטינקטיביות שטבועות בנו, ומעצים תנועות שבאות לנו באופן טבעי. אורלי גנוסר יצאה להתנסות, וחזרה מתנשפת

אימונים בסטודיו סנאץ / צילום: אורלי גנוסר
אימונים בסטודיו סנאץ / צילום: אורלי גנוסר

כשמסתכלים על ילדים מתנועעים ומשחקים תענוג לראות אותם זזים, מניעים את הגוף בזרימה, תוך כדי התנועה עצמה, בלי לעצור ולחשוב. כשמביטים במבוגרים מתאמנים, הזרימה כבר נתקלת בהרבה סחף, מעצורים, ולפעמים אפילו הופכת לקילוח מגומגם.

עידן ודרריו, מאמן וממובילי האימון הפונקציונלי בארץ, מאמין שאת שבע התנוחות היסודיות שעומדות בבסיסו של האימון הפונקציונלי, כל ילד מכיר ויודע. זהו כנראה האימון הנכון למכונה האנושית, שנשען על פעולות אינסטינקטיביות שטבועות בנו מגיל אפס, ומעצים תנועות שבאות לנו באופן טבעי.

ודרריו מאמין שהאימון הזה מחזיר לגוף מיומנויות עתיקות. במונחים מודרניים, הכוונה למיומנויות שפועלות על כל מישורי התנועה, ומשלבות שרירי ליבה המשפרים תפקוד יומיומי ומקצועי. לפי חסידי השיטה, האימון הפונקציונלי הוא כנראה הדור הבא באימונים, לא כי הוא חדשני, מהפכני או שובר מוסכמות, אלא דווקא משום שהוא מחזיר קצת את הגלגל לאחור, וחוזר לפעילויות טבעיות של פעם.

שרשראות התנועה של הגוף

אז מה זה, בעצם, אימון פונקציונלי? אמנם הוא אימון בתנועה, שמבוסס כאמור על תנועות-אב מוטוריות, אבל הוא לא היחיד שמפעיל אותן. גם היוגה, הפילטיס והפלדנקרייז מתבססות על התנועות הללו, אבל בניגוד להן, האימון הפונקציונלי מתחבר גם למרכיבי כושר גופני: כוח, מהירות, סיבולת, גמישות ועוד. והתרגול מדמה פעולות של יומיום (קפיצה, הדיפה, כריעה וכדומה). השילוב בין תנועה וכושר יוצר נוסחת אימון ראשונית.

עוד יתרון של השיטה, מסביר ודרריו, הוא שכדי לעבוד בתנועה, נדרשת פעילות של קבוצת שרירים, ולא אחד, כמו במכשירי חדר כושר למשל. שרירי הגוף מחוברים זה לזה באופן שיוצר שרשראות, רצף שרירים קשורים ומתחברים זה לזה. שרשרות קדמית ואחורית, שמאזנות זו את זו, ושתי אלכסוניות, המאפשרות תנועות נגדיות (לשחייה, לטיפוס ועוד).

הרעיון התחיל להיות מיושם עם ספורטאים מתחומים שונים, במטרה לשפר להם את התנועות האופייניות לתחומם - ריצה, שחייה או ניתור. לדברי ודרריו, כשמגיע לסטודיו שלו ספורטאי, הוא צופה בו מבצע את תנועות הבסיס, ומאבחן איזו תנועה אינה מדויקת. משם הוא מתחיל לתקן ולבנות בסיס יציב יותר, "כמו לוגריתם כשמרכיבים נוסחה". כל תרגול מתחיל בבסיס התנועה, ומשפר דפוסי התנהגות שמתאימים לאותו ספורטאי. גם מתאמנים מהשורה, שרוצים להעניק לגוף שלהם בסיס עבודה מדויק, עוברים לאימון פונקציונלי. גם הם "מאובחנים" באותן תנועות בסיסיות, ומקבלים הנחיות לשיפור.

החלק התיאורטי הרשים אותי, אבל לא פחות מכך עשה החלק המעשי. כשהגענו לסטודיו של ודרריו היו פזורים בו המוני מתקנים ושלל אביזרים מעניינים, שלכל אחד מהם היסטוריה שלמה משלו. הקטלבל - משקולת רוסית שנראית כמו כדור תותח עם ידית (ולהן הוקדש כאן מדור בפני עצמו לפני חודשים אחדים) שמגיע מימאים רוסים; כדור כוח המכונה Mad Ball, שאיתו אפשר לעשות פשוט הכול; קלאבל - מקל קרקס כבד שמקורו בקרבות הסמוראים והוא מדמה הנפת חרבות; שקי חול; חבלי עגינה של אוניות, רצועות ועוד.

עוד בטרם התחלנו, היה ברור שלודרריו יש הבנה מרשימה בפיזיולוגיה של הגוף. הוא מכיר כל שריר בשמו הפרטי, את ההקשרים שלו ואת יכולותיו. כשעברנו להתנסות, הוא התגלה כמאבחן מוכשר לא פחות. התחלנו בעמידה בסיסית שלנו, והוא הסביר על שרשראות התנועה ועל היציבות. כל פעולה שעשינו - הוא תיקן ואיזן, ובאופן מפתיע זה עבד. אני, למשל, שסבלתי מדלקת במרפק ונמנעתי ממשקולות אפילו באימון השגרתי שלי, התבקשתי להניף קאטלבל. ודרריו הסביר לי כיצד לעשות את התנועה נכון, מאיפה "להוציא" אותה ואילו שרירים להפעיל, ובאורח פלא הכדורים האלה הונפו אל על.

עבודה עם מאמן אישי

לאימון סחבתי איתי את בני, מתאמן כבד כשלעצמו, כדי שישמש כקבוצת ביקורת נוספת. הוא עבד על קפיצות ועל הנפות חבלים, וגם אצלו ההדרכה של ודרריו הולידה שיפור מיידי והבנה של הדרך הנכונה להוציא את התנועה אל הפועל. שלא תטעו - התוצאה המיידית אינה פיזית, אלא קשורה ללמידה נכונה של כל פעולה. מכאן והלאה מדובר באימון די קשה! ודרריו מדגיש שבשל העבודה על קבוצות שרירים רבות, יש באימון שריפת קלוריות גבוהה יותר (תאמינו לו, היטב הרגשתי את הבעירה!) והוא דורש פחות זמן, כי בזמן קצוב מפעילים כאמור הרבה שרירים.

את זה הרגשנו בשלב הבא, כשהצטרפנו לאימון קבוצתי, והתחלנו בחימום שכלל סט של שלוש פעילויות שונות, שחזר על עצמו שלוש פעמים. דילגנו בחבל, הנפנו כדורי כוח ומתחנו רצועות TRX (רצועות חזקות במיוחד, שאורכן שני מטרים וחצי. באמצעותן מבצעים תרגילים לקבוצות שרירים שונות תוך חיזוק השרירים).

מרכיב הכושר היה מדהים: בתוך כמה רגעים התנשמתי והתנשפתי כאילו רצתי מרתון. המאמץ היה לא מבוטל; עבדתי על קבוצת שרירים שחלקם לא זכרתי שקיימים אצלי בגוף, אבל למדתי לתפעל אותם נכון ומדויק יותר. זה לוקח זמן, אבל כאמור כל אחד עובד בדרגת הקושי והמהירות המתאימים לו, ולכן אפשר לשלב גם מאמץ חשיבתי כדי שכל פעולה תהיה מדויקת. האלמנט של חזרות רבות נועד לפתח יכולות שריריות גבוהות, והשרירים שלי בהחלט הרגישו את זה.

זו אחת הסיבות לכך שהחבר'ה שהגיעו (ומגיעים) להתאמן, זנחו ברובם את חדרי הכושר הקלאסיים, מתוך העדפה לפעילות רחבה יותר. אגב, באירופה התחילו לשלב בין השיטות והכניסו מרכיבים פונקציונליים רבים לחדרי כושר, כדי לשנות את שיטת האימון ולהרחיב את טווח הפעילויות. חלק מזה כרוך בכך שהמתאמנים עוזבים את האולמות ויוצאים לפעילות במרחב.

את עניין המרחב בחנתי גם עם מאמן אישי בתחום האימון הפונקציונלי. את ארז קראוס פגשנו בפארק, באותו הרכב, אם ובן. התחלנו בחימום עם מקל ועם משקולות בסטים שמחזקים את שרשראות התנועה. קראוס דוגל ברעיון חיזוק הגוף. גם אם אנחנו לא ספורטאים, אבל יש תנועות קבועות שאנחנו עושים כחלק משגרת העבודה (לא כולל הקשה על מקלדת), מדובר באימון טוב ובריא, לומדים לעבוד נכון עם הגוף, והתנועות טבעיות - בלי עיוותים. התנועות והתרגילים זהים, אבל האינטנסיביות שונה מאדם לאדם. באופן הזה מצליחים להתאים אימון לקבוצה הטרוגנית, כאשר כל משתתף פועל כפי יכולתו, על כל הגוף.

גם עם קראוס עבדנו בפרך. האימון הזה מוציא מכל אחד את המיטב (ואת המיץ), ובשלבים הראשונים הוא כלל אינו קל. הפעלנו את שרשראות השרירים וחיזקנו אותם בתרגילים שונים עם מקל מטאטא, עם כדור כוח (שאגב מגיע בשלל משקלים, ניתן לבחור בהתאמה אישית) ועם רצועות שהוכיחו לי שהדרך עוד ארוכה.

למרות הפשטות של התרגילים יש מאמץ גדול, שנראה לא פרופורציונלי ונובע מהרגלים לא נכונים. אף שאני שורדת אימון יוגה לא קל של שעה, כאן הרגשתי מפורקת כבר אחרי חצי מהזמן, אבל בתחושה שדייקתי עם כל שריר. אנחנו התנסינו בסטים, אבל קראוס אומר שאפשר לעבוד בהמשך גם על זמן - דהיינו לדחוס יותר סטים בזמן קצוב, ואז מרוויחים מהמהירות ומהאינטנסיביות של התנועה.

אבל זו המלצה למתקדמים בלבד, ואנחנו, צמד טירונים בתחום, נאלצנו בין לבין לעצור כדי להסדיר את הנשימה. לקראוס יש גם סטודיו בהוד השרון, שם הוא מאמן קבוצות. לדבריו, בקבוצה יש יותר מוטיבציה בגלל התחרותיות, ובכל מקרה האימונים מגוונים ואינם חוזרים על עצמם; התנועות והאלמנטים דווקא כן, מה ששומר על סקרנות ועל להט עד המפגש הבא.

עידן ודרריו - סטודיו סנאץ', אימון אישי - 200-300 שקלים, שיעור ניסיון - 35 שקלים, אימון קבוצתי - 30-70 שקלים; טל' 03-5610500, www.snatch.co.il

ארז קראוס - אימון אישי - 180 שקלים, אימון בקבוצה החל ב-50 שקלים; טל' 054-2057010

צרו איתנו קשר *5988