גל משקיעי נדל"ן מתקרב אלינו

מספר משקיעי הנדל"ן הוא אחד הנעלמים הכי גדולים בשוק המגורים הישראלי.

איש לא יודע מה כמות האנשים שרוכשים דירה המיועדת להשכרה, ולא נועדה להיות קורת הגג להם ולמשפחתם.

משרד השיכון, בנק ישראל ואנשי האוצר מציגים אמנם מדי תקופה, כל גוף וסיבותיו, את שיעור המשקיעים. על פי נתונים אחרונים שהציג משרד השיכון, 7.9% מכלל משקי בית מחזיקים שתי דירות לפחות (לעומת 3.2% בלבד לפני עשור).

בנוסף, קשה שלא להבחין שאותם משקיעים/מחזיקי דירה נוספת הפכו בשנים האחרונות לטרף הכי בולט וקל שמצא הרגולטור בנסיונותיו לצנן את השוק. מס הרכישה שלהם גבוה יותר (5%-10%), החל משנת 2014 הם נדרשים לשלם שבח בעת המכירה (25% מהפער בין מחיר הקנייה למכירה), והם צריכים להביא מהבית הון עצמי בגובה 50% לפחות מערך הדירה. ויחד עם זאת, ברור לגמרי שאותן 190-200 אלף משפחות מאושרות (עם יותר מדירה אחת בבעלותן) מהוות רק פלח קטן מאוכלוסיית המשקיעים.

זה הצד המואר של הירח.

בשנים האחרונות, כשמחירי הנדל"ן התרחקו מהישג היד של רבים, לא כולם ויתרו על החלום הנדל"ני. נתח גדל והולך של "רוכשי דירה ראשונה" במקומות כמו ערד, באר שבע, חריש, לוד, הם לא יותר ממשקיעים. הם אפילו לא מהרהרים באפשרות לגור במקומות אלה, אבל זה מה שההון העצמי שהם גירדו מההורים איפשר להם להגיע אליו במרוץ אחר הדירה.

רק שכל אלה עשויים להיות זניחים מול הגל הגדול באמת של משקיעים העומד להתפרץ בקרוב אל שוק המגורים המקומי. ישראלים רבים שתכננו וחלמו לקנות את דירתם הראשונה כבר לא עורכים מבחן התאמה לבחירת מקום המגורים העתידי.

והם צודקים - משרד האוצר החליט לחלק צ'ק לרוכשי דירה ראשונה בתנאים מאוד מסוימים, והם אמורים לנסות למקסם את הסכום. אף אחד לא אמור לוותר על החזר מרשות המסים שיכול להגיע עד 243 אלף שקל.

ואם ב"מדינת תל אביב", בה הם יגורו ויעבדו, אין דירות שנכנסות למסלול ההחזר (עד 1.6 מיליון שקל), אז הם יקנו דירה בראש העין, ביקנעם, בבאר שבע וכיוצא בזה.

לא בשביל לגור שם חלילה, אלא בשביל לקחת חלק במשחק החדש שסידר להם לפיד. ובמקום שיחלמו על דירה לגור בה (ושתהיה רגישה הרבה פחות לתנודתיות מחירים), הפכנו את צעירי ישראל למשקיעים ספקולנטים.