יהודי נודד

נדב איל, עורך חדשות החוץ של ערוץ 10, יצא למסע בעקבות האנטישמיות החדשה באירופה

"שנאה", חדשות 10, א'-ה' 20:00, ערוץ 10

כבר התוודיתי בעבר על חיבתי לפרויקטים החדשותיים של חדשות 10 (שהיטיבו גם עם המתחרים הבכירים מערוץ 2 שנאלצו לחשוב מחוץ לקופסה), אך לעיתים יש פרויקט כזה שהוא יותר מסדרת כתבות "רגילה".

נדב איל, עורך חדשות החוץ של הערוץ, יצא למסע בעקבות האנטישמיות החדשה באירופה וחזר עם כמה מפגשים מתועדים מרשימים ביותר.

אני מודה שניאו-נאצים כבר לא עושים לי את זה - תמיד יהיה קומץ אנשים שישמור אמונים למורשתו המחליאה של היטלר, עניינו אותי יותר כאלה שמתעבים יהודים אבל מעריצים את מדיניותה של ממשלת ישראל (מה זה אומר עלינו?) או לחלופין, האנטישמים השקטים, אלה שלא יודו בכך לעולם (ולכן נעדרים מהכתבות, למרבה הצער ולמרות הקושי המובן).

רוצה לומר: תקריות אנטישמיות ראויות לתיעוד וגינוי, אבל האמת על האנטישמיות לא נמצאת בקרב מחולליה, אלא דווקא בקרב מי שיבליעו חיוך קטן וימשיכו הלאה או יגיפו את התריס.

לפיכך אסור לשכוח: "גיבורי" הסדרה של אייל הם דווקא אלה שלא נראה בה.

השיר שלנו

"מלך היהודים", יום א' 22:00, ערוץ 8

בואו ונלך, ברשותכם, ישר לשורה התחתונה: מדובר באחד הסרטים התיעודיים הטובים והחשובים של השנה. נכון, הוא לא מביא אל המצלמה ראשי שב"כ שהפכו לקשישי-פרחים, הוא גם לא מציב מצלמה בקרב מהגרי-עבודה, עולים חדשים או קיבוצניקים ותיקים (ושלא אובן לא נכון, איני מזלזל בכל אלה, להיפך), אבל היוצר יאיר קדר צולל לנבכי הארכיון כדי להביא משם דמות שלא הכרנו, אם כי שמה שגור בפי כל: חיים נחמן ביאליק. אז נכון, אין ילד בישראל (לפחות בזמני לא היה כזה), שלא יודע לדקלם את "שלום רב שובך" או את שירי הילדים של ביאליק, המתקדמים יותר מכירים גם את שירי האהבה שלו, בעיקר את אלו שזכו ללחן מודרני כמו "עטור מצחך" או "בשל תפוח", ועדיין, ההגדרה "המשורר הלאומי" עוטפת אותו כמו שמיכת פוך חמה בחום הקיץ הישראלי.

הסרט הזה שונה, הוא מציג את ביאליק כמי ששבוי בחלומנו: חלומם של האזרחים בתל-אביב הקטנה שמתדפקים על דלתו וטורדים את מנוחתו, או חלומם של ראשי הציונות שמיהרו להחיש אותו לקישינב (בסרט יש תיעוד מחריד של הפוגרום, מניין הרוגיו לא עולה על פיגוע גדול, אבל חשיבותו ההיסטורית - אדירה), כדי שיניב משהו כמו "בגיא ההריגה" שיהפוך לשמן על גלגלי המכונה הציונית. ויש גם את העיירה היהודית שביאליק נמשך אליה, אך בה בעת גם סולד מהווייתה הלא יצרנית.

ההישג הגדול של הסרט הזה, לפיכך, הוא בהוצאת ביאליק מאותה תיבת אתרוג בה נשמר עד כדי כך שהפך ממשורר יצרי ויצירתי למשהו ש"קן לציפור" היא פסגת יצירתו.

* ציון: 9