דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

מקלט המס החדש: הון ישראלי לא מדווח נודד מאירופה לדובאי

מדיניות המס המטיבה והסודיות הבנקאית בדובאי מביאות ישראלים רבים לרוקן חשבונות סודיים באירופה ולהעבירם אליה ■ בכיר לשעבר ברשות המסים מזהיר: "משחק המחבואים בבנקים ברחבי העולם נגמר"

אמירות דובאי שלחופי המפרץ הפרסי / צילום: רויטרס
אמירות דובאי שלחופי המפרץ הפרסי / צילום: רויטרס

מדינת אויב? על רקע תום עידן הסודיות הבנקאית, ישראלים רבים בורחים היום מזרועותיה הארוכות של רשות המסים הישראלית ישירות אל זרועותיה נטולות המס ונטולות הדיווח הבנקאי של אמירות דובאי.

הצעדים הרגולטוריים החריפים של רשויות המס במדינות שונות, ובראשן ארה"ב - אשר דורשות מהבנקים גילוי לגבי לקוחותיהם, ולא - יינקטו סנקציות נגד הבנקים עצמם - מובילים את בעלי ההון השחור, המולבן, הלא מוסבר, לחפש בנקאים חביבים יותר - ואם לדייק: סודיים יותר.

הצעד החריף ביותר הוא ההוראה האמריקאית המכונה FATCA (ראשי-תיבות של "ציות למס של חשבון זר"), שאמורה להיכנס לתוקף בקרוב, ושבמסגרתה נדרשים הבנקים בעולם לזהות את הלקוחות האמריקאים שלהם ולדווח עליהם לארה"ב.

בהתאם לדרישות הבינלאומיות, דורשים הבנקים השונים ברחבי העולם הסברים מלקוחותיהם למקור הכספים שלהם. זאת על מנת שיוכלו לספק את ההסברים, בבוא העת, למדינה הדורשת התורנית. ואולם, לא לכל הלקוחות יש הסברים מספקים את הדעת. לא כולם יכולים להסביר את מיליוני הדולרים ששכבו בשלווה בחשבון בנק שווייצרי או אחר במשך שנים ללא מפריע.

בין אותם בעלי הון שהונם, המסתובב בבנקים ברחבי העולם, אינו בהכרח כשר, נמצאים גם ישראלים רבים, שטרם ניצלו את הזמנת רשות המסים להשתמש במסלול הגילוי מרצון, המאפשר להם לדווח על כל כספם תוך תשלום מס מלא וקבלת פטור מנקיטת הליכים פליליים נגדם. ההפתעה האמיתית היא לגלות לאן נוהרים אותם ישראלים היום - אל דובאי.

הקסם של דובאי - שהינה חלק מאיחוד האמירויות הערביות, הנמצא לחוף המפרץ הפרסי - טמון בשני גורמים: מדיניות מס מיטיבה ואף אפסית; וסודיות בנקאית מלאה.

לדברי רו"ח (משפטן) גידי בר-זכאי, לשעבר בכיר ברשות המסים, "דובאי נחשבת אטרקטיבית לאנשי עסקים מכל העולם, בין היתר בשל יתרונות מס מסוימים הקיימים במערכת המס הייחודית שבה, אשר נועדה למשוך משקיעי חוץ. כל אלה יתרונות לגיטימיים ומקובלים. לא הרבה יודעים, אבל לאיחוד האמירויות הערביות, אליו שייכת דובאי, ישנן אמנות למניעת כפל מס עם כ-70 ארצות, ובהן סין, בלגיה, גרמניה, איטליה, קנדה, מרוקו, יפן, ירדן, לבנון, סוריה, סינגפור, הולנד, יוון, ספרד, צרפת ועוד".

ניתוק הזהות הישראלית

עוד מוסיף בר-זכאי כי "בדובאי קיימות מספר הוראות חוק המאפשרות לה לתפקד במובנים רבים כמקלט מס, ובכך מסייעות במשיכת השקעות של תושבי החוץ. כך, למשל, בכפוף לתנאים מסוימים, ניתן לקבל פטור מלא ממס הכנסה, וכן ממס חברות לתקופות של עד 15 שנים. כמו כן, ישנם פטורים מניכוי מס במקור וממסי יבוא".

העובדה שדובאי הנה מקלט מס אינה חדשה לישראלים, וגם לא ליהודים ברחבי העולם, שחלקם כבר מסתירים את כספם במדינה הערבית שלחופי המפרץ, מזה שנים. ואולם, הדרישה של הבנקים לגילוי מקורות הכספים שלהם הצליחה לגרום גם לחלק מהציונים שבקרב הישראלים לבנות מבני חברות מורכבים המטשטשים את העקבות הישראליים שלהם ומאפשרים להם להעביר את כל כספם לדובאי.

כך עובדת השיטה: ישראלי המעוניין להעביר את כספו מבנק באירופה לבנק "שומר הסוד" בדובאי בונה מבני חברות מורכבים, היוצרים מערכת המנתקת את זהות כספו מזהותו הישראלית. בהמשך הוא מעביר את הכסף לדובאי וסוגר את החשבון בבנק האירופי, שכבר לא מתחייב לו לסודיות מלאה.

ואולם, לפני שמישהו ממהר לקחת את הטיפ ולהעביר את כספו לדובאי, מסביר בר-זכאי, יש כשל בסיסי בשיטה. "אולי מי שמשקיע הון בדובאי בונה על כך שישראל אינה נמנית עם המדינות שחתמו אמנה עם דובאי, אבל לא הייתי מייחס ל'יתרון' הזה חשיבות רבה בעולם שבו אנו חיים. אנשים צריכים להבין שהיה עולם ישן, והוא מפנה את מקומו לעולם החדש. יש 'אולד סקול' ו'ניו סקול'. וזה הולך ומתפתח. עסקי ההסתרה פשטו את הרגל, ומי שלא מבין זאת, מפספס הזדמנות לגמור את הסיפור בצורה אסתטית".

לדברי בר-זכאי, "עד לא מזמן אנשים סגרו חשבונות וברחו לסינגפור, ואז סינגפור נפתחה לחילופי מידע. אחר כך ברחו להונג-קונג, וגם הונג-קונג נפתחה. אז עכשיו דובאי - וזה כבר רעיון ממש לא טוב.

"ראשית, מכיוון שזה רק דוחה את הבעיה ולא פותר אותה. אולי זה גם מחמיר אותה, כי העברת הכספים לדובאי מצביעה על כוונה פלילית של הסתרה; שנית, יש אפשרות אמיתית שאנשים לא יראו את הכסף שלהם חזרה; ושלישית, כל מי שסוגר חשבון, מסמן לעצמו מטרה קטנה על הגב. קטנה, אבל עקשנית. סגירת החשבון זו הדרך הכי טובה לוודא שרשויות המס ברחבי העולם יתחילו להתעניין בכם".

"נתיב מסוכן"

לבר-זכאי הגיעו בעת האחרונה ישראלים רבים המחזיקים כספים לא מדווחים בחו"ל, עם הרעיון של העברת הכסף לדובאי. ואולם, הוא מייעץ להם שלא ללכת בנתיב "המסוכן הזה".

"אני נתקל, כמעט יום ביומו, באנשים מכל העולם - גם ישראלים וגם זרים - שהבינו שהמערכת הבנקאית מסרבת להחזיק בהם, כל עוד הם לא דיווחו על החשבונות לרשות המס הרלבנטית. גם מי שנדמה לו שהוא נמצא במקום שלא שואלים בו את השאלה הזאת, צפוי להיות מופתע בקרוב", מבהיר בר-זכאי. "במערכת הבנקאית החליטו עקרונית בעולם כולו לוודא שהלקוחות הם צייתנים לצרכי המס במדינות המקור שלהם - וזה לא יפסח גם על מקומות כמו דובאי, ולא יעזור למי שסגר חשבון או משך סכומים משמעותיים ממנו כדי לעבור לדובאי".

לדבריו, "בניסיון לפתור בעיה קטנה, אנשים שנוהגים כך יוצרים לעצמם בעיה הרבה יותר גדולה, שמהווה מעשה פלילי חמור".

הפתרון, לדבריו, הוא לפנות כמה שיותר מהר למסלולי הגילוי מרצון לרשות המסים. "אפשר לעשות גילוי מרצון ולהפסיק להיות נרדף. הרבה בעלי הון מגיעים למסקנה שהם צריכים לעשות גילוי, במיוחד כשהם חושבים על הדור הבא שלהם. הם שואלים את עצמם אם הם נותנים ליורשים מתנה או צרה, כי גם 'מוות' זה לא תכנון מס".

רוני בלסון, הבעלים של חברת ניהול הנכסים השווייצרית "gm פייננס" ובעבר בעל תפקידים בכירים בבנק ספרא ובבנק קרדיט סוויס בשווייץ, מצטרף לאזהרות של בר-זכאי. לדבריו, "מה שקרה בשנים האחרונות, במיוחד לאור האביב הערבי, זה שדובאי פשוט התחילה לפרוח כתוצאה מחוסר היציבות של מדינות אחרות. הרבה כסף עבר לשם".

עם זאת, לדבריו, "כל לקוח היום צריך להבין שהמשחק הזה נגמר - משחק המחבואים בבנקים רחבי העולם נגמר. לקוח שיש לו בעיה עם הנכסים שלו, חסום בהרבה מאוד אפשרויות ביכולת שלו להשתמש בכסף. הרבה פעמים שאנחנו נתקלים בלקוח שהכספים שלו לא מדווחים, אנחנו מכוונים אותו להסדיר את הנושא ולא להמשיך לרוץ מאחורי הקלעים, כי כל המערכת הבנקאית מכוונת לזה שהכול יהיה חשוף".

לדברי בלסון, "דובאי בשלב הזה נמנעה מכל מיני שותפויות והסכמים בנושא של החלפות מידע בנוגע לחשבונות בנק וכספים שנמצאים אצלם. אבל עדיין לא רצוי להיות שם. לדוגמה, לא הייתי מסתמך על מערכת החוק שם, אם צריך ללכת לכיוון המשפטי כדי להגן על הכסף שלך".

פעילות ישראלית בדובאי - לא חוקית ומסוכנת

■ על-פי פקודת המסחר עם האויב 1939 - כל סחר עם מדינת אויב הוא אסור, והעובר עליו צפוי לעונש. אדם שמנהל מסחר/קונה כסף/ אגרות וניירות ערך של מדינת אויב או מדינה שאינה בת-ברית של ישראל - צפוי לעונשי מאסר ולקנסות. דובאי עלולה להיחשב כמדינת אויב, וכל אזרח ישראל שמשקיע בה חשוף לעונשי מאסר.

■ האמירויות מופיעות בצורה קבועה באזהרות המסע של "המועצה לביטחון לאומי" כמדינות עם "איום קונקרטי בסיסי" והמלצה להימנע מביקור בהן.

■ לדובאי יש שלטון ארכאי כוחני ומערכת ענישה מחמירה ביותר - לאחרונה פורסם על אישה שנאנסה ובשל כך נעצרה, כאשר משטרת דובאי כפתה עליה עליה להינשא לאנס.

■ דובאי לא רואה בעיין יפה את מדינת ישראל ואזרחיה - כדוגמה ניתן לציין את הטניסאים הישראליים, שפעם אחר פעם אסרה עליהם דובאי את השתתפותם בטורניר הטניס היוקרתי המתקיים במדינה ומנעה מהם ויזת כניסה לשטחי המדינה.

■ קיים סיכון גדול מאוד לכסף יהודי בדובאי. השלטון הוא בעל עוצמה בלתי מעורערת וסמכויות נרחבות, וכסף שהושקע בדובאי לא בהכרח יוחזר למשקיע.

* מקור: גידי בר-זכאי

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות