"האופן בו רואים טלוויזיה משתנה; אין יותר משמעות לרייטינג"

‎טל רבינוביץ', שבימים אלה עוזבת את תפקידה כראש חטיבת הקומדיה של ‏NBC‏, מדברת בראיון ל"גלובס" על השינוי בצורת הצפייה ועל עתיד הברודקאסט: "אני אוהבת את המסך בסלון, אבל בואו נודה על האמת - לא צריך אותו יותר"

טל רבינוביץ / צילום: אריק שוואבל סטודיו.קום
טל רבינוביץ / צילום: אריק שוואבל סטודיו.קום

קשה להתעלם מנימת הייאוש בקולה של טל רבינוביץ'. ממש בימים אלה היא סיימה את עבודתה, שלא תהיה זו טעות לקרוא לה אחד הג'ובים הנחשקים בתעשיית הטלוויזיה האמריקנית - ראש חטיבת הקומדיה של רשת NBC. עכשיו, אחרי 3 שנים בתפקיד, ואחרי ש-NBC סיימה לראשונה זה שנים בראש טבלת הרייטינג את עונת השידורים האחרונה בארה"ב, היא נערכת ללמד את עצמה לנוח ולמצוא את העבודה שתשמח אותה. דבר אחד היא כבר יודעת בבירור - "רק לא ברודקאסט".

"התקופה הזו היא ברכה", היא אומרת ל"גלובס", בראיון (שהתקיים באנגלית, למרות שרבינוביץ' דוברת מעט עברית), שהתקיים ערב בואה לישראל לקחת חלק ביום אקדמיית האמי שמארחת דורי מדיה בישראל (ראו מסגרת). "אני שמחה לקחת פסק זמן, במיוחד בתקופת הקיץ, למרות שכל הסוכנים מאיצים בי שזה הזמן למצוא עבודה, כי אחר-כך זה יהיה קשה. אני אוהבת לטייל ולקרוא ואני שמחה לעשות את כל זה. עכשיו צריך לחשוב מה הזווית הנכונה עבורי, אני אוהבת לקרוא תסריטים ולדבר עם כותבים, ומה בטוח, שגם אמשיך להיות קניינית. זה לא יהיה בברודקאסט יותר. אני מתגעגעת לעבודה הקריאטיבית".

כשמביטים על מה שקורה היום ב-NBC, נדמה שוויתרו שם על הקומדיות. את טבלת הרייטינג מובילות "The Voice" והדרמה "הרשימה השחורה", ששובצה בין רצף הקומדיות המסורתי של הרשת.

"איבדנו את אמון הקהל"

"ברוך הבא לעולמי", אומרת רבינוביץ' בגילוי-לב. "זה היה קשה מאוד מהרגע שהגעתי. התוכניות שהיוו את עיקר הקומדיות שלנו, 'רוק 30' ו'המשרד', לא הביאו את הרייטינג. עשינו מספיק מחקר כדי לגלות שמי שצפה ב'משרד', למשל, לא היה בכלל צופה טלוויזיה פוטנציאלי - אנחנו הבאנו אלינו קהל אליטיסטי שלא יישאר אחר-כך לתוכנית הבאה. אמרו לי את זה מיד כשהגעתי וכך ידעתי שיהיה. חיפשנו ללא הרף ספוטים - מקומות לשיבוץ - והגענו למשבצת שאחרי 'The Voice', שהתגלתה כמקום היחיד שאפשר לשבץ ולהשיק בעזרתו תוכניות. זה היה המקום היחיד לשבץ את זה. ככה זה כשאתה מאבד צופים, וזה לא בגלל הרשת, אלא בגלל שאנשים צופים היום אחרת".

- למה את מתכוונת?

"בסופו של יום, זה לא הפרוגרמינג אלא הצריכה. אנשים מוצפים באפשרויות, יש להם הרבה בחירה ומעט מאוד אנשים נשארים לאורך זמן. אורך הרוח מתקצר משמעותית".

שבועיים חלפו מאז שהודיעה נשיאת רשת NBC, ג'ניפר סאלק, על שינוי מבני. ניהול פיתוח הדרמה עבר לידיו של אחד משני משנים לנשיאה שמונו. אפשר לומר ש-3 השנים שבהן רבינוביץ' (מקורו של השם המאוד ישראלי, הוא באם הישראלית של אשת הטלוויזיה האמריקאית, ל"א) שימשה בתפקיד, היו שנים של מאבקים. היא נכנסה לרשת שאיבדה את ימי הזוהר שלה בתחום הקומדיות כבר בראשית שנות ה-2,000, עם ירידתן מהמסך של "חברים" ו"סיינפלד", ומאז היא לא הצליחה לשקם את התחום האטרקטיבי.

"עבדתי אז בחברת סוני (ענקית ההפקה, ל"א), והייתי נרגשת כשקיבלתי את ההצעה מ-NBC", היא מספרת, "הבנתי שזה אתגר רציני, וכך גם כולם מסביבי אמרו, אבל הפחד היה שאני עוזבת מקום שאני אוהבת ומצליח לטובת רשת ברודקאסט, שידעתי שכעסק היא בבעיה. המקום שאליו היא הולכת היה די ברור, לעומת יצרנית תוכן, שתמיד יהיה בה צורך".

רבינוביץ' הגיעה ל-NBC כשאת הגזרה הקומית הובילו שתי סדרות אהודות מאוד על הביקורת ועל מחלקי הפרסים. לדבריה, CBS, שמולכת בתחום הקומדיות כבר שנים ארוכות ("שני גברים וחצי", "איך פגשתי את אימא"), ידעה למשוך את הקהל הרחב - הכה דרוש לרשתות הברודקאסט, על-ידי זה "שהם לא שינו את מה שהם עשו. הם ראו שזה עובד ולא ניסו להיות חדשניים ויוצאי דופן ולא להיות מגניבים וצעירים כמונו. הם המשיכו פשוט לעשות את אותו הדבר שעבד".

- באמת נדמה שבטלוויזיה האמריקאית לא לוקחים יותר מדי סיכונים בזמן האחרון. שוב שונדה ריימס (יוצרת סדרות פופולריות, ל"א), שוב בלשים ושוב זומבים.

"אתה מספר לי... אם אתה עושה משהו שונה אז אתה עושה מחקר גדול לפני וכמעט תמיד קבוצות המיקוד שונאות את זה. לכן, אתה לא רואה את הדברים הנועזים, כי מפחדים לקחת את הסיכון. יש עכשיו בפיתוח סדרה שאני מאוד שמחה עליה וחושבת שהיא חלוצית, 'מישן קונטרול', על נאס"א בשנות ה-60'. האם אנשים יאהבו את זה? אי-אפשר לדעת. צריך כל הזמן לשאול את עצמנו מה חדש במה שאנחנו עושים עכשיו, לעומת מה שכבר קיים?".

- אנחנו רואים לעומת זאת הרבה תוכניות שבאות ונעלמות מיד. מרשימת הקומדיות של העונה הקודמת של רשת NBC, רק אחת חודשה לעוד עונה ("About a boy").

"איבדנו את האמון של הקהל שלנו. אם אני הצופה הזה שיש לו את כל האפשרויות היום, אני יכול להוריד עונה שלמה של תוכנית בנטפליקס. אם אני אוהב את זה, אני רואה את העונה השנייה, ואת השלישית ואני יודע שזה שם. למה לי להתחיל להתמסר ולצפות בסדרה שיכול להיות שיעלימו לי אותה אחרי 3-4 פרקים? למה לי להשקיע את עצמי בזה? הורדנו כל-כך הרבה קומדיות אחרי 3-4 פרקים ואנשים לא באים עד שהם לא בטוחים שזה להיט. הרשת שינתה מגמה עם הסדרה 'רשימה שחורה', והיום חשוב יותר מתמיד להבהיר לקהל שהתוכנית כאן להישאר, ולתת לה עוד צ'אנס".

- אבל האם הרשתות, לאור הדוחק הכלכלי שהן חוות, יכולות להרשות לעצמן להחזיק על המסך, ולו דקה אחת, סדרה לא מצליחה?

"אנשים הפכו ליותר ציניים, והם שופטים הרבה יותר בחומרה את התוכן. אבל אתה צודק שיש צד אחר של העסק שצריך לענות לו - זו העבודה של ראשי הרשתות. אם אתה נשיא, אתה מוטרד מהשאלה למה אין כסף. הדבר הקל ביותר הוא להגיד בואו נשנה את התוכן כדי לעשות כסף, וזה כנראה תמיד הדיון בין הסחר לאמנות. זה עניין די טריקי, כי צריך לעשות כסף מצד אחד ויש תוכניות שאתה יודע שהן לא טובות, אבל מהצד השני יש כאלה שיש להן קהל והן טובות ואם אתה רוצה לתמוך בהן וצריך כסף. בלי קמפיין משמעותי מקדים ועוטף הן לא יכולות לעבוד. יש כל-כך הרבה עומס של תוכן ואתה חייב לבלוט".

"לרייטינג אין משמעות"

רבינוביץ' מודה שגם אופן הצפייה שלה משתנה. "אני נוטה לצפות כמו שאמריקה צופה, הרשת שלי היום היא אפל טי.וי", היא אומרת באופן די אמיץ, למי שעד היום הייתה בכירה ברשת ברודקאסט. "קורה לי לא אחת שאני פותחת את הטלוויזיה, ורואה סדרה חדשה שלא שמעתי עליה בכלל ולא ידעתי שעלתה. הבעיה היא שבברודקאסט קשורים מדי למודל של מפרסמים, אבל לצעירים אין אפילו טלוויזיה. אני אוהבת את המסך בסלון, אבל בוא נודה על האמת - לא צריך אותו יותר".

- ממה שאת אומרת, נראה שנושא הרייטינג מתחיל לאבד מתוקפו.

"זו הבעיה הכי גדולה. כל מי שמכיר, יודע שלא מודדים את זה נכון ואין לזה משמעות. רק מתחילים למדוד את הממירים המקליטים, ואנשים רואים את זה בסיבוב השני, ואנחנו יודעים שבקומדיות תמיד יש את הנטייה לראות אותן בשעות הפנאי ובממירים המקליטים (DVR). ועדיין לא יודעים לעשות טלוויזיה ברשתות הברודקאסט בלי רייטינג - על זה משלמים המפרסמים. אולי זה הולך למקום אחר, אני לא יודעת אם הרשתות ימשיכו לפנות לקהל הרחב, כי האופן שבו אנשים רואים טלוויזיה, משתנה".

- אז מה יהיה?

"אם הייתי יודעת, הייתי הרבה יותר עשירה. אני חושבת שהתוכן תמיד יהיה שם, כל כותב שהוא חבר שלי אני אומרת לו, 'אתה תהיה בסדר, כי אתה תכתוב וקולות יישמעו יותר מתמיד' - ביו-טיוב, בטוויטר, בכל דרך - הקול הקריאטיבי יקבל את המקום שלו. נטפליקס זה הדבר הבא - זה מה שמעניין היום".

- זה נכון, או שזו רק בועה מנופחת?

"נכון שהם לא אומרים מה מידת ההצלחה שלהם, ורק אומרים שזה עובד, אבל מהמחקרים שאני מכירה, זה הולך וגדל - הממירים המקליטים, הטאבלטים, הכול נעשה טוב יותר ואני חושבת שהם גדלים מאוד. עובדה שאמזון ויאהו מנסים לעשות את זה גם, וזה 'ה'דבר".

- איזו המלצה תתני ליוצר טלוויזיה שרוצה לפרוץ היום בתוך כל הטירוף הזה?

"למצוא את הקול שלך. בוא ניקח את 'חברים', למשל. נניח שאתה רוצה לכתוב קומדיה מוצלחת כזו, אז מה מיוחד בחבורת החברים שלך? הקולות? המצב? הדמויות? למצוא למה שלך יוצא דופן. כותבים לא מבינים, שעד כמה שהם חושבים שהחומר שלהם מקורי, רוב הסיכויים שזה לא - שמענו כל דבר 80 פעם. צריך להיות ספציפי ככל האפשר, להיות מיוחד, אל תמעיט בערך הקול שלך".

בכירים מעולם הטלוויזיה מגיעים לישראל

אירועי ה"אקדמי דיי" של האקדמיה לאמנויות הטלוויזיה והמדע, או בשמה המוכר ה"אמי", נערכים השנה בראשונה בישראל. מנהלים בכירים בתעשיית הטלוויזיה העולמית יגיעו לארץ כאורחי חברת ההפצה וההפקה הישראלית המובילה דורי מדיה.

בסך-הכול ייקחו חלק באירוע יותר מ-150 ממובילי תעשיית הטלוויזיה העולמית. בארבעת הימים שישהו כאן הם ייחשפו למדינת ישראל, לתרבותה, להיסטוריה ולמצב הגיאופוליטי שלה, ויקיימו מספר מושבים מקצועיים שיעסקו בתעשיית הטלוויזיה העולמית והישראלית כאחד.

נדב פלטי, נשיא ומנכ"ל דורי מדיה, מסר כי הוא גאה "על הבאת צמרת תעשיית הטלוויזיה העולמית לראשונה לישראל. מדובר בהבעת אמון של ה-International Academy בתעשיית הטלוויזיה הישראלית. ה-Academy הוא ארגון בעל חשיבות רבה לכל מי שעוסק בתוכן טלוויזיוני, ומטרתו העליונה היא לקדם את האיכות והעשייה הטלוויזיונית ברחבי עולם. עצם הבחירה לבוא לישראל מעידה כי גם בעולם רואים את התעשייה הפורחת בארץ ומודעים למעמדה העולה של ישראל כיצרנית תוכן טלוויזיוני בינלאומי משובח".

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988