"בלגן בבית": כך מתעכב פרויקט פינוי-בינוי 15 שנה

הייאוש לא נעשה יותר נוח לדיירי מתחם לביא בגבעתיים שטורטרו בין ועדות ובתי משפט ■ עכשיו, שיש סוף סוף אישור לממש הפרויקט, החברה היזמית בודקת אם זה משתלם לה כלכלית

מתחם לביא בגבעתיים / צילום: תמר מצפי
מתחם לביא בגבעתיים / צילום: תמר מצפי

בשבוע שעבר, בשעת לילה, התעוררו דיירים במתחם לביא בגבעתיים בגלל ביוב שעלה על גדותיו והציף את אחת הדירות. האירוע הזה לא היה חריג במתחם המיושן, שכולל שלושה בנייני רכבת שהוקמו לפני 80 שנה, סמוך לעצי פיקוס ששורשיהם חודרים אל צינורות הביוב של הבניינים, גורמים סתימות והצפות, ואף מרימים את מרצפות הדירות.

בשנת 2000 הבינה גם הממשלה את מצוקת הדיירים ואת רצונה של עיריית גבעתיים לחדש את המתחם, והכריזה עליו כמיועד לפינוי בינוי. שיתוף הפעולה מצד הדיירים ומחירי הדירות הגבוהים בעיר היו קרקע פורייה למימוש מהיר יחסית של פרויקט פינוי בינוי.

אלא שכעבור 15 שנה כמעט, הפרויקט עדיין לא נראה באופק. התוכנית, שלפיה ייהרסו 70 הדירות הישנות ויוקמו במקומן 225 דירות במגדלי מגורים מודרניים, אושרה בוועדה המקומית לתכנון ובנייה גבעתיים ב-2005 והופקדה להתנגדויות בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ב-2009. הוועדה דחתה אמנם את רוב ההתנגדויות, אבל קיבלה את זו שהגישו המועצה לשימור אתרים והחברה להגנת הטבע, ולפיה המתחם ששימש בשנים הראשונות להקמת המדינה מעונות פועלים מיועד לשימור.

הדיירים, שהתקשרו בהסכם עם חברת נווה מקבוצת אי.די.בי לצורך ביצוע הפרויקט, כמעט שהרימו ידיים. באוגוסט 2011 הגישה עיריית גבעתיים ערר על ההחלטה למועצה הארצית לתכנון ולבנייה ובו טענה שלמתחם אין כל ערך אדריכלי מיוחד ועמד בבסיסו רק רעיון חברתי-אידיאולוגי. עוד טענה העירייה כי ניתן לשמר את הרעיון על ידי חיוב היזם בהקמת מוזיאון ובשימור העצים במקום. כמו כן ציינה העירייה שטענות השימור לא הועלו בישיבות הוועדה המחוזית ולא בעשרות ההתנגדויות שהוגשו במשך 10 שנים, וכי התוכנית זכתה לתמיכת הוועדה המחוזית בכל אותה תקופה. לטענתה, אין כל סיכוי לחדש את המתחם בתוך שימור כל הבניינים בו בגלל העדר פתרונות חניה.

המועצה דוחה, שוב

בנובמבר 2011 קבעה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה כי בהחלטת הוועדה המחוזית לדחות את התוכנית נפל "פגם מהותי" ופסקה שיש להחזיר את התוכנית לשולחן הדיונים של הוועדה המחוזית. בנוסף, לוועדה המחוזית הוגשה תוכנית מתוקנת בהמלצת אדריכל השימור אמנון בר אור, ולפיה רק שני בניינים מתוך השלושה ייהרסו, ובאחד הבניינים יוקם מוזיאון בקומת הכניסה, ובשתי הקומות העליונות יוקמו מעונות לסטודנטים תושבי העיר שייוותרו בבעלות העירייה.

אבל למרות פסיקת המועצה והתוכנית המתוקנת, דחתה שוב הוועדה המחוזית את התוכנית. העירייה הגישה ערר מחודש למועצה הארצית, וזו החליטה לפני שנה לקבלו, ואולם ההוראה להגיש מחדש את התוכנית השיבה את הדיירים שהיו כבר לקראת סוף המרוץ חזרה אל קו הזינוק. לפניהם ניצבת שוב מלאכת הגשת התוכנית לוועדה המקומית, הפקדתה בוועדה המחוזית, שמיעת ההתנגדויות ומילוי כל התנאים שיוצבו על ידי ועדות התכנון.

כדי לצמצם את הנזק, הורתה המועצה הארצית לוועדה המחוזית לקצר את ההליכים ככל הניתן. "התרשמותנו היא כי בכוונת הוועדה המחוזית לעשות כל מאמץ לקצר את משך זמן ההליך התכנוני שיידרש לתוכנית החדשה, כשזו תוגש, וכי התוכנית תידון במהירות הראויה, ולשאוף לעמידה במועדים הקבועים בחוק. זאת, בשים לב לזמן הרב מאוד שבו נדונה התוכנית ומצבו העגום של המתחם במצב הקיים. אנו מקווים ומצפים שכך אכן ייעשה".

בכל זאת, במועצה לשימור אתרים לא מוותרים. בתחילת 2014 היא הגישה עתירה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בדרישה לשמר את כל 3 הבניינים במתחם ולא רק אחד. השופט אליהו בכור המליץ למועצה למשוך את העתירה וציין כי "בית המשפט רואה צורך להעיר כי על הליך זה המתנהל זה שנים רבות בוועדות השונות לקבל קדימות בכל הקשור עם התנהלותו לאורך השנים בערכאות השונות בוועדות השונות וככל שיסתיים במהרה כן ייטב".

למה היזם מתעכב

למרות ההחלטה והזמן שחלף, טרם הוגשה תוכנית מעודכנת לוועדה המקומית לתכנון ובנייה. בעיריית גבעתיים טוענים שהכדור נמצא בידיים של חברת נווה. "היות שהתוכנית עצמה קודמה על ידי יזמים פרטיים של כמה אגודות שיתופיות של בעלי הקרקע, היזמים הפרטיים צריכים להחליט אם הם מגישים את התוכנית החדשה כפי שדרשה הוועדה הארצית, אך עד כה לא הגישו לוועדה המקומית כל תוכנית", מסרו מהעירייה. "ההחלטה על קידום התוכנית היא כעת של היזמים בלבד ולא של העירייה. אנו מצפים מהם שימשיכו בקידום התוכנית או שהתושבים, אם יחליטו אחרת, יחתמו הסכמים עם כל גורם אחר ויגישו את התוכניות".

בחברת נווה גורסים, מנגד, שכעת הפרויקט, הכולל גם התחדשות עירונית וגם שימור, מורכב ביותר, ומטלת השימור שהוטלה על החברה מצדיקה מתן פטור מהיטל השבחה לפרויקט. לטענת החברה היא ממשיכה לבחון את הכדאיות הכלכלית של הפרויקט ובכוונתה להגיש שמאות מעודכנת. עוד גורסת החברה כי באמצעות האדריכל אבנר ישר החברה בוחנת אם הקטנת שטח הבינוי למגורים בשל שימור אחד המבנים מאפשרת הכנסת כל החניות למגרש.

האדריכל משה ורשבסקי, שגדל במתחם ומקדם את הפרויקט, מספר: "כילד שהלך לגן במתחם, שמעתי מזקניו שצריך להרוס את הבניינים הרעועים שברעידת האדמה הראשונה יקרסו כמו מגדל קש. כבר 15 שנים שאני מקדם במשרד את הפרויקט, וכעת בכוונת הדיירים להמשיך לפעול לקידום התוכנית בהתאם להחלטת המועצה הארצית".

עו"ד שמוליק לכנר, מנהל מחלקת הנדל"ן במשרד נשיץ ברנדס אמיר, המייצג את הדיירים, מסר: "לפני שנה ניתנה החלטת המועצה הארצית והכדור נמצא אצל היזמים, שנמצאים במגעים עם הרשות המקומית. הדיירים ממשיכים לסבול ובוחנים את המשך דרכם".