יותר ייצוגי מהנשיא

אז פרס התפלל עם האפיפיור ואבו מאזן. ביג דיל. במה זה קידם אותי?

רובי ריבלין מאיר שטרית מירי רגב ודני דנון / צילום: דוברות הכנסת
רובי ריבלין מאיר שטרית מירי רגב ודני דנון / צילום: דוברות הכנסת

תמה ההצגה הפוליטית הגדולה של השנים האחרונות. היה סוער, היה יצרי והעלילה התפתלה ממש עד הדקה האחרונה. סרט מתח במיטבו.

שיהיה בשעה טובה לנשיא החדש. ראובן (רובי) ריבלין היה בעיניי מתאים יותר משאר חבריו בנבחרת החלומות הפוליטית, למרות שהתחרות לא היתה קשה במיוחד. מאחלת לו שנים של אושר אבל האמת, לא ממש ברור לי מדוע על חשבוננו ומדוע אנחנו זקוקים בכלל לנשיא בישראל.

למרות הצורך במעוררי גאווה לאומית, בצורת המילה 'יצוג' על שלל הטיותיה, לא ברור לי לחלוטין למה הייצוג של ישראל בעולם והכבוד צריכים לעלות לכולנו 60 מליון שקל בשנה.

בהנחה שמנהיג המדינה, הוא ראש הממשלה, צריך גם הוא להיות יצוגי, למה אנחנו זקוקים גם לנשיא שייצג אותנו? איך 'יצוג' ו'כבוד' יקדמו עקרונות כמו שיוויון, רווחה או שלום ומדוע ראש הממשלה או שר החוץ לא יכולים להיות יצוגיים, במקביל לתפקידיהם האחרים? המותרות האלה נראים לי מופרזים לישראל של 2014.

פרס התפלל עם אבו מאזן והאפיפיור השבוע. ביג דיל. האם זה מקדם אותי, אתכם או את הילדים שלכם אל עבר השלום הנכסף? האם פרס, נסיך השלום הישראלי, זוכה פרס נובל יעודי, קידם את הגעת אותו שלום מיוחל בכהונתו? גם אני מבינה שאסור לגעת באתרוג הנקרא שמעון פרס, איש רב זכויות ופעלים בישראל אבל אני גם זוכרת ימים רחוקים בהם הנשיא לא היה יצוגי כמו שמעון פרס. גם אני זוכרת את עזר ויצמן ומשה קצב, למשל. אני מוכנה שצביקה הדר לבדו יחלק תעודות לחיילים מצטיינים ביום העצמאות ושפרס ישיר עם ריטה אצלו או אצלה בבית.

לבריטים יש את בית המלוכה, סמל להיאחז בו לזכר ימים רחוקים של שליטה בימים ובגלובוס אבל לנו יש בקושי 65 שנות מסורת, שחינה נעוץ במהירות בה היא משתנה אז למה לא לבטל בעצם את כל המוסד הנשיאותי הישראלי, נטול הסמכויות? הרי פרס, החולם הצעיר הנצחי, היה מייצג אותנו לא פחות טוב גם מבית פרס לשלום.

רוצים ייצוג להתהדר בו? בבקשה.

יש לנו סופרים, משוררים, ספורטאים, אמנים ומוזיקאים מצוינים ונהדרים. חלקו בניהם את תקציב בית הנשיא ושלחו אותם לייצג אותנו בכל כנפות תבל. מה רע בשליחים מופלאים כמו מאיר שלו או סייד קשוע, רוני סומק, ברי סחרוף, שלמה ארצי, ריטה, עומרי כספי, שחר פאר, אורי גרשט, קרן שפילשר או אוהד נהרין, שהשפעתם תהיה עמוקה, ארוכה, מגוונת קהלים וגילאים, שיישאו את פאר היצירה הישראלית לכל קצווי תבל וייצגו אותנו בכבוד.

האם אנחנו סגורים על כך שכבוד הנשיא ה-10, ראובן ריבלין, יביא לנו יותר כבוד?