"יש לרשות המסים רשימת ישראלים שמחזיקים מיליארדים בחו"ל"

סמנכ"ל חקירות ברשות המסים, אבי ארדיטי, בכנס לשכת רוה"ח: "יש בידי רשימות של ישראלים שמחזיקים חשבונות בחו"ל בעשרות מיליארדים, והם יקבלו דואר רשום מרשות המסים" ■ "אנו חושפים עבירות פליליות ב-4-5 מיליארד שקל בשנה"

אבי ארדיטי / צילום: תמר מצפי
אבי ארדיטי / צילום: תמר מצפי

"בנושא של ההון השחור כולנו צריכים להפשיל שרוולים" - כך אמר הערב (ד') מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, בפאנל הסיכום של כנס לשכת רואי החשבון באילת.

לדבריו, "רשות המסים מביאה לנו חמצן למדינה. הגבייה שלהם היא 232 מיליארד שקל בשנה, אז למה אי-אפשר לתת להם כמה מיליונים בשביל לתגבר את כוח-האדם שלהם? גוף שמביא לנו כל-כך הרבה כסף, והמדינה לא מוכנה להשקיע עוד קצת כסף בכוח-אדם".

את הפאנל, שעסק בנושא "המאבק בהון השחור", הנחה נשיא לשכת רואי החשבון, דודי גולדברג, ששאל את מבקר המדינה, האם צריך לדעתו להחיל את חובת הדיווח הכללית במשק. על כך השיב המבקר בחיוב. "החוק מאפשר את הדיווח הכללי, והבעיה היא במתן הפטורים שנותנים או למגזר מסוים או לפרטים או לסוג מסוים (למשל פטור ממע"מ באילת), וזה גורם לבעיות בשני הכיוונים. גם בכיוון של העלמות המס ויצירת ההון השחור וגם בכיוון של האדם הנורמטיבי שאומר לעצמו למה אני צריך להיות הפראייר היחידי? מדוע יש כל-כך הרבה אנשים שלא מדווחים על הכנסותיהם?".

לדברי שפירא, "ככל שיש מאמצים רבים יותר להילחם בהון השחור, אנשים מתאמצים יותר להעלים, והמנגנון מסתובב ומסתבך כמו כדור שלג. הגיע הזמן לעצור את זה. לכן, בוודאי שאני בעד החלת חובת דיווח כללית, ויפה שעה אחת קודם".

אתמול (ג') פרסם מבקר המדינה רשימה של שרים וסגני שרים שלא הגישו למשרדו את הצהרת ההון הנדרשת במועד, בהם גם ראש הממשלה, בנימין נתניהו. מהפרסום עולה כי שפירא שלח תזכורות לראש הממשלה, נתניהו, ל-6 שרים ול-3 סגני שרים שטרם הגישו את הצהרת ההון השנתית שלהם. מאז אתמול הספיקו חלקם להגיש את הצהרות ההון שלהם, ואולם שפירא תהה במהלך הפאנל: "למה צריך להגיע למצב כזה?".

לדבריו, אפילו לא צריך לבדוק את כל הצהרות ההון שיוגשו למדינה, כי עצם הגשת הדוח והחובה להגיש מספיקה על מנת ליצור את ההרתעה שאדם זקוק לה. "לא צריך לבדוק את זה, צריך לשמור את זה במגירה, ואז אולי נחסוך לעם הזה מבוכה לא קטנה ולא נצטרך לחכות להתמודדות לנשיאות בשביל להגיש הצהרות הון. הרי שרים כבר מחויבים להגיש דוח הצהרת הון למבקר המדינה ואת הדוח אנחנו חוקרים ובודקים. למה אנחנו צריכים לעשות את זה בדיעבד? צריך להתחיל מגיל 21, לחייב הגשת דוחות, ואז לא נגיע למצב המביך הזה".

ח"כ ניסן סלומיאנסקי, יו"ר ועדת הכספים, אמר כי "ההון השחור במדינה מוערך בסדר גודל של בין 180 ל-200 מיליארד שקל. זאת אומרת שזו כלכלה משנית, וזה יכול למוטט מדינה".

סלומיאנסקי הוסיף, כי נתח קטן מהכסף המתגלגל בכלכלה השחורה יכול להיתרגם לשירותים ציבוריים רבים. "אנחנו נאלצים לפעמים להעלות את המע"מ, לצמצם רווחה ושירותים לאזרח, והנה פה יש לנו יד נעלמה שרק תושיט יד ותיקח. אם היו לנו 15 מיליארד נוספים לתקציב, כמה יכולנו לחסוך לציבור, להוריד גזירות ולהיטיב עם האזרח. לכן, יש חשיבות עצומה בהבנה של זה ובמאבק על זה".

סלומיאנסקי דיבר גם על תום עידן הסודיות הבנקאית, שיתופי-הפעולה בין המדינות וחילופי המידע הגלובליים ככלי לחשיפת ההון השחור. "יש הרבה מאוד ישראלים שיש להם הון עצום בחו"ל. יש היום הרבה יותר יכולות לעלות ולחשוף את הסכומים האלה, סכומים עצומים, אז צריך להשתמש בזה", אמר.

עוד הוסיף סלומיאנסקי כי "לא נוכל גם להתעלם מנושא החינוך. צריך לחנך את הציבור לאזרחות טובה. בכסף שאוספים מאתנו נותנים לנו שירותים, עוזרים לחלשים, ולכן חינוך לשלם את המס, שמתחיל בגן, הכרחי".

דורון כהן, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר, אמר כי הוא "מסכים לכך שצריך חובת דיווח כללי". עם זאת, הוסיף, "אני חושב שאנחנו לא ערוכים לכך. אם תהיה חובת דיווח כללי, ולא יבדקו את הדוחות, ואנשים יידעו שלא בודקים, וזה יהיה תמריץ שלילי. עדיף לא להחיל חובת דיווח אם לא בודקים את הדוחות. זה מסר יותר טוב מאשר לומר לאנשים 'בשנים הקרובות תהיה חובת דיווח, אבל לא נבדוק'".

גם עו"ד דורון ברזילי, ראש לשכת עורכי הדין, הסכים כי אין טעם להחיל חובת דיווח הכללית, לדבריו "כיוון שבפרקטיקה רק 3% מהדוחות נבדקים, בסופו של דבר אין הרתעה. ברגע שנדע לבנות מערכת מבחינת חינוך ומבחינת הרתעה, נוכל אולי להחיל את כל הדברים הללו.

מנגד, אמר ברזילי כי הענישה בעבירות מס אינה מקלה כפי שהציבור נוטה לחשוב. "אנשים לא מכירים את הענישה. מדברים על כך שהענישה לא מחמירה, אבל היום על אי-הגשת דוח למס הכנסה יכולים לקבל גם עשרה חודשי מאסר בפועל. היו הרבה מאוד מקרים שבהם אנשים נכנסו לכלא על עבירות מס טכניות".

עם דברים אלה הסכים אבי ארדיטי, סמנכ"ל בכיר לחקירות ומודיעין ברשות המסים. "אנחנו פותחים כ-2,000 תיקים בשנה על עניינים טכניים, על אי-הגשת דוחות ודברים דומים, ומגישים כתבי אישום בתיקים רבים מתוכם, ויש גם לא מעט אנשים שנכנסים על זה לכלא".

באשר לשאלה האם יש להחיל חובת דיווח כללית אמר ארדיטי, כי עוד לא הבשילה השעה לכך. "אני פריק של מודיעין ומלחמה בהון השחור. זה מאבק שמתחיל ונגמר במודיעין. ככל שרשות המסים תקבל יותר מידע, כך היא תוכל להיאבק בצורה יותר אפקטיבית בהון השחור".

עם זאת, הבהיר ארדיטי, "חובת דיווח כללית זה דבר טוב, אבל זה לא תכלית הכול. בדרך יש המון מה לעשות כדי לשפר את ההרתעה של רשות המסים.

"אם נקבל את הדוחות, והם יישבו באיזושהי מגירה, ואין מי שיטפל בהם ויקלוט אותם, זה לא יהיה יעיל. אם אתה קולט כמות עצומה של דוחות, אתה צריך שמישהו יטפל בזה. בחובת דיווח כללית צריך גם מנגנון של אכיפה, מישהו שיוודא שהדוחות מוגשים כמו שצריך וכולם מגישים, אחרת מה הטעם? ולכן אני חושב שעוד ארוכה הדרך עד שנגיע לשם".

עם זאת, ארדיטי הבהיר כי כיום רשות המסים חזקה ומאיימת מתמיד על עברייני מס. "רשות המסים בשנים האחרונות הרבה יותר חזקה ממה שהייתה בעבר. למשל, בכל מה שקשור לפשיעה המאורגנת, שם אנחנו יודעים ליצור הרתעה. חלק גדול היום מגופי הפשיעה חוששים מרשות המסים לפני שהם חוששים מהרבה גופי אכיפה אחרים".

עוד הוסיף ארדיטי: "בעבר היה איזשהו טאבו שדיברו על כך שמי שיש לו חשבון בנק בחו"ל, אף אחד לא ידע עליו, והסיכוי שנקבל את המידע עליו היה אפסי. גם אני גדלתי על התורה הזאת, אבל המצב משתנה. מדינות בעולם הבינו שצריך לחלוק מידע ובנקים נדרשים היום לבחון את מקורות הכסף של הלקוחות שלהם".

לדבריו, "יש בידי היום רשימות של ישראלים שמחזיקים חשבונות בנק בחו"ל בעשרות מיליארדי שקלים, וזה לא שקל או שניים, והם צפויים לקבל דואר רשום מרשות המסים. אנחנו נמצאים בעידן אחר, שמידע זורם גם מחו"ל לישראל ואנחנו יודעים להפעיל גם מקורות בישראל שיודעים לספק לנו חומר וזה דבר חדש ומעניין, שעברייני המס צריכים להבין אותו".

ארדיטי התייחס גם ליחידת יהלום שנחשבת ליחידת הדגל של רשות המסים למאבק בפשיעה הכלכלית. "יחידת יהלום הפכה לכלי מרכזי בפשיעה המאורגנת. גם היא וגם היחידות החוקרות האחרות , בהן היחידה למאבק בחשבוניות הפיקטיביות, חושפות הון שחור רב. רשות המסים חושפת עבירות פליליות בשנה בין 4 ל-5 מיליארד שקל. זו טיפה בים, אבל זה תודות לעבודה שנעשית במחלקות החקירות".

עוד התייחס ארדיטי לעובדה כי על מנת להיאבק בהון השחור ביעילות חייבים לקבוע כי עבירות המס יהיו עבירות מקור לפי חוק איסור הלבנת הון (עובדה שתאפשר לרשות המסים לקבל מידע מהרשות לאיסור הלבנת הון, ותעניק לה סמכויות אכיפה רבות, בהן אפשרות לחילוט כספי עבירה וענישה מחמירה יותר).

"אנחנו חושבים שזה מאוד חשוב להכניס את עבירות המס (סעיף 220 לפקודת מס הכנסה) כעבירות מקור", אמר ארדיטי והוסיף: "אין לי כוונה להתעסק עם אותו אינסטלטור ואותו אדם שהעלים הכנסות בכמה מאות אלפי שקלים. לא לשם אנחנו מכוונים. שם אני כבר יודע לטפל בכלים הקיימים שלי. אנחנו צריכים להיות יכולים לחלט רכוש רב שנמצא למשל בחו"ל. היום למשל יש לי תיק שבו יש מיליונים שאני יודע עליהם ששוכבים בחו"ל, ומכיוון שאין לי את ה-220, אני לא יכול לחלט אותם".

לשאלת "גלובס" סיפק ארדיטי נתונים על עבודת מחלקת החקירות בראשותו. לדבריו, מדי שנה נפתחות כ-2,000 חקירות כנגד נישומים על נושאים טכניים וכן עוד כ-1,000 תיקים בנושאי העלמות מס ועבירות מהותיות, המסתכמים של מיליארדים .

"להערכתי", אמר ארדיטי, "אנחנו מוציאים כ-300-400 כתבי אישום בשנה, ושאר התיקים מסתיימים בכופר".

ארדיטי הבהיר כי "בקרוב צפויים להתפרסם נתונים בנוגע לחקירות שייפתחו כנגד חלק מאלפי הישראלים ששמותיהם נחשפו בפני רשות המסים במסגרת רשימות שהודלפו לרשות ממקורות שונים, ובהם מדובר על מחזורי כסף של מיליארדי אירו".

המקורות הללו, הבהיר ארדיטי, אינם בהכרח הרשויות הרשמיות של המדינה והבנקים אלא גם מדליפים שונים מרחבי העולם.