נשיא אינטל ישראל מולי אדן: ההיי-טק הישראל בסכנה

אדן במאמר מיוחד ל"גלובס" על הסכנה האורבת להיי-טק הישראלי ■ "פעם זו הייתה באמת תעשייה עם אנשי חומרה ותוכנה שמנסים לפצח אתגרים; היום זה 'איך לעשות קופה ולצאת לסיבוב הבא'"

מולי אדן / צלם: תמר מצפי
מולי אדן / צלם: תמר מצפי

גם אני מנסה לא פעם לתפוס את אותו מתכון סודי וחמקמק של "ישראליות", ולהסביר אותו לבני שיחי בפגישותיי בעולם, בעיקר כאשר נזרקות המילים "סטארט-אפ ניישן". איך באמת הצליח עם מסוים, אחרי אלפי שנות גלות, שחזר לגור באזור "מאתגר", להפוך למרות כל הקשיים לסיפור הצלחה, למקור השראה, ולעיתים אפילו למושא קנאה עבור אומות ותיקות, גדולות ועשירות מאיתנו.

האם בגלל שהישראלים חכמים יותר? האם מציאות חיינו אילצה אותנו "לחשוב תוך כדי ריצה", ואולי כושר האלתור הוא הקלף המנצח? שמא ה"כאוס" הישראלי גורם לנו לשבור מוסכמות ולחשוב מחוץ לקופסה, בשונה ממהנדסים אחרים בעולם?

אמנם עוד לא מצאתי את התשובה המושלמת, אבל אני כן יודע שהמציאות הנעימה הזו עד לאחרונה, הולכת ו"בורחת" לנו בין האצבעות. את התואר "אומת הסטארט-אפ" אנו עדיין נושאים בגאווה - ובצדק - אך נראה כי רבים שוכחים שאת הפירות הללו קצרנו בזכות זרעים שנטמנו לפני שניים ושלושה עשורים, בזכות מדיניות השקעה ממשלתית, עידוד חברות היי-טק, השקעה באקדמיה, העלייה הרוסית ומיקוד בחינוך. הבעיה היא, שמאז לא טרחנו מספיק לזרוע זרעים נוספים, ואנו לא משקים אותם ומטפחים אותם, כדי שנמשיך לקצור את הפירות גם בעשור הבא.

הנתונים מדברים בעד עצמם: במדד פיז"ה, ישראל מדורגת במקום ה-40 מתוך 64 המדינות המשתתפות במבחנים בתחומי המתמטיקה והמדעים. גם מבקר המדינה ציין כי תחום המתמטיקה סובל מהזנחה רבת-שנים. על-פי נתוני משרד החינוך, כמות התלמידים שנבחנים בבגרות בחמש יחידות במתמטיקה, צנח מ-12,885 בשנת 2007 ל-8,869 ב-2012. נתון "מבהיל".

נציץ לרגע אל העתיד ונשתמש במתמטיקה שלמדנו בבית-ספר: בוגרי מחזור 2007 הלכו לשלוש שנים בצבא, ואחר-כך לארבע שנים באוניברסיטה או בטכניון. הם אלה שהיום מתדפקים על דלתות חברות ההיי-טק. מהנתונים שציינו לעיל אנחנו צפויים למספר נמוך יותר של תלמידים שסיימו חמש יחידות מתמטיקה, ולירידה מתמדת בשנים הקרובות במספר הבוגרים שיגיעו לתעשיית ההיי-טק.

כבר היום נאלצים בתעשיית ההיי-טק לוותר על פרויקטים בגלל קושי בגיוס מהנדסים ואנשי טכנולוגיה מתאימים. ואם מספר בוגרי המתמטיקה רק הולך ופוחת - תעשיית ההיי-טק נדונה לקטון כתוצאה ממחסור בכוח-אדם איכותי. כאן עולה שאלה מטרידה - האם כל ההשקעה הזו תרד עתה לטמיון?

אולי הבעיה טמונה באופן שרבים כאן רואים את תעשיית ההיי-טק. כשעשיתי את צעדיי הראשונים בתחום, זו הייתה באמת תעשייה - עם אנשי חומרה ותוכנה שמנסים לפצח אתגרים, ולהפוך פיסות סיליקון ומעגלים מודפסים למציאות. היום, כשמדברים על היי-טק, לרוב מדברים על "אקזיט". כלומר, "איך לעשות קופה נאה, ולצאת לסיבוב הבא". כשהמודל לחיקוי הוא אותו סטארט-אפיסט שהסתדר - ולא המהנדס שהולך כל בוקר לעבודה מושקעת ומאתגרת, דומה שאיבדנו קצת מהפוקוס.

אני לא נגד אקזיטים. אני מסיר את הכובע בפני מי שהצליח להביא רעיון מהפכני לכדי מימוש, וגרף רווח נאה בדרך. אין בזה שום פסול, והתרומה שלו למוניטין הישראלי היא רבה וחשובה. אבל אם אנו רוצים להמשיך את המומנטום ולא לשקוע - אין דרך אחרת אלא להשקיע בחינוך טכנולוגי ומדעי, שיכשיר כאן ויוציא לשוק את כמות המהנדסים והמדענים הטובים בעולם הדרושים ונחוצים לקיום, גידול והנעת התעשייה.

אנו באינטל, לצד חברות היי-טק אחרות בארץ, מאמינים כי השקעה בחינוך היא השקעה בעתיד מדינת ישראל. איננו יכולים, וגם לא רוצים, למלא את תפקידו של משרד החינוך, אך אנו בהחלט משקיעים זמן ומשאבים בשיתוף משרד החינוך כדי לסייע בתחומים שבהם אנו טובים. מטרתנו היא להפוך את המגמה של היחלשות לימודי המדעים, שניכרת בשנים האחרונות, ולתמוך בלימודי המתמטיקה, המדע והטכנולוגיה, כדי שהצעירים הישראלים יעמדו בשורה אחת עם כל מהנדס בכל מקום אחר בעולם, ובעזרת אותו מתכון סודי וחמקמק של ישראליות, יחצו ראשונים את קו המטרה.

* הכותב, נשיא אינטל-ישראל וסגן-נשיא בכיר באינטל העולמית. לציון 40 שנות פעילות בישראל, מקיימת אינטל בשבוע הבא את כנס החינוך הבינלאומי STEM, בירושלים

צרו איתנו קשר *5988