הורי החתן נגד הורי הכלה

מה קורה כשההורים שלו הבטיחו לשלם על הדירה שלו ושלה?

ליהיא כהן דמבינסקי / צלם: יחצ
ליהיא כהן דמבינסקי / צלם: יחצ

על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בכל שנה מתחתנים בישראל 40-50 אלף זוגות, ולפחות 70% מהם לא יוכלו לרכוש דירה ללא עזרת ההורים. במציאות חיים זאת אך טבעי הוא שהעניינים הכלכליים המשמעותיים, קרי דרך מימון החתונה ורכישת דירה למגורים, יידונו בין ההורים והזוג הצעיר לפני החתונה, כחלק ממערך השיקולים המתווה את מועד הנישואים ואופן עריכתם.

זאת אינה המצאה חדשה כמובן. בעבר היה נהוג להפגיש את הורי החתן והכלה טרם הנישואים, כדי להגיע להסכם רשמי כתוב המכונה "שטר תנאים", בו נקבע המועד שבו תתקיים החתונה, אופן מימונה ואף קנס כספי המגובה בחתימת ערבים למקרה של ביטול הנישואים.

מנהג זה מתקיים עד היום בקהילות חרדיות, בעוד שבציבור החילוני או המסורתי ההסכמים הם בדרך-כלל פחות רשמיים, ולעיתים ההבטחות ניתנות אף בעל-פה.

המחלוקות סביב הבטחות והתחייבויות אלה מגיעות לבית המשפט כאשר לאחר טקס הנישואים, אחד מזוגות ההורים מתנער מהתחייבותו, ועולה השאלה האם אכן מדובר בהתחייבות אכיפה - או שההורים רשאים לשנות את דעתם ולהתחרט.

לעניין זה קיים הבדל בין סיטואציה שבה ההסכמות הכספיות נעשות בין הורי החתן להורי הכלה - לבין מקרים שבהם התחייבות ההורים נעשתה באופן ישיר כלפי הזוג הצעיר.

התחייבות שנתנו הורים לילדיהם לסייע להם כלכלית היא התחייבות לתת מתנה, ולכן חלים עליה דיני המתנה המאפשרים בין היתר חרטה אם הילדים התנהגו כלפיהם באופן מחפיר. הסכם בין שני זוגות ההורים של הזוג הצעיר, לעומת זאת, נחשב לחוזה לטובת צד ג', וחלים עליו דינים אחרים.

השבוע דן בית המשפט לענייני משפחה בירושלים בתביעה של אבי החתן והזוג הצעיר כנגד אבי הכלה, בטענה כי הפר התחייבות שנתן לפני הנישואים לרכוש יחד עם הורי החתן דירה ותכולת דירה עבור בני הזוג, ולשאת ב70% מההוצאות הכרוכות בכך.

ראשית דבר, בית המשפט פסק כי מדובר בחוזה מחייב לכל דבר, ולא בהתחייבות לתת מתנה, ולכן האב לא יכול לחזור בו - גם אם פרץ סכסוך בינו לבין בני הזוג, והוא אינו מעוניין עוד לעזור להם כעת.

כמו כן פסק בית המשפט כי מאחר שמדובר בחוזה בין שני זוגות ההורים בפני עצמם, ולא בחוזה בין הילדים להורים, לילדים אין זכות תביעה על-פי החוזה, על אף שהם הנהנים הישירים ממנו, כלומר רק הורי החתן רשאים להגיש את התביעה שמטרתה לאכוף את ההסכם.

בשורה התחתונה, בית המשפט הבהיר כי בדעתו לקבל את התביעה, ונתן לאבי הכלה הזדמנות אחרונה "לרדת מהעץ" ולקיים את התחייבויותיו מרצונו ובהסכמתו, בטרם יאלץ לעשות כן מכוח פסק דין מפורש.

תביעה דומה נדונה לפני מספר שנים, כאשר אבי החתן תבע את אבי הכלה לשלם את התחייבותו להשתתף בהוצאות החתונה, אשר ניתנה במסגרת בטקס "ווארט" בין ההורים טרם הנישואים. באותו מקרה לא נחתם "שטר תנאים" בין ההורים, וההסכמות נאמרו בעל-פה ונחתמו בתקיעת כף בלבד, כך שנטל ההוכחה שהוטל על אבי החתן היה לא פשוט.

אבי הכלה מצידו התכחש להסכם וטען כי התנגד לנישואים מלכתחילה, ולראיה - כעבור מספר חודשים, הזוג הצעיר, שבמימון חתונתו הוא נדרש כעת להשתתף, ממילא נפרד ועומד להתגרש.

גם הפעם בית המשפט קיבל את התביעה, ופסק כי התחייבויות המימון הניתנות על-ידי זוג הורים לזוג ההורים השני הן התחייבויות חוזיות תקפות שיש לאכפן.

בית המשפט מתחשב באינטרס ההסתמכות של ההורים על ההבטחות שניתנו, וכן בנזק שנגרם להם כאשר הם כבר שילמו את חלקם בהסכם.

כאמור, היחס של בית המשפט הוא שונה לגמרי כאשר התובעים הם הילדים עצמם, בבחינת "מגיע לי", ופעמים רבות תביעות כאלה נדחות.

■ עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מומחית לדיני משפחה וירושה, מנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס", בעלת אתר www.divorceinfo.co.il

צרו איתנו קשר *5988