וינשטיין: לעכב את ההצעות להסדר הקיבוצים ולמתקנים סולאריים

‎‎היועמ"ש לשר השיכון אורי אריאל: יש לבחון את ההצעות המיטיבות במבחני צדק חלוקתי ■ אריאל: אחליט ביום ראשון‏

יהודה וינשטיין / צילום: איל יצהר
יהודה וינשטיין / צילום: איל יצהר

‎‎היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין העביר מסר לשר השיכון והבינוי אורי אריאל, שלפיו הוא מתנגד לשתי הצעות החלטה שיזם אריאל ואמורות לעלות לדיון ולהחלטה בישיבת מועצת מקרקעי ישראל המתוכננת ליום א' (22.6): ההצעה שתכשיר את המתקן הסולארי בחוות שקמים של משפחת שרון, וההצעה להקל על הקיבוצים בתשלום עבור זכויות הבנייה למגורים במסגרת שיוך הדירות.

בישיבה שנערכה אתמול (ד') בלשכת היועץ נערך דיון בשתי ההחלטות, בהשתתפות המשנה ליועמ"ש, עו"ד ארז קמיניץ; המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד אורית סון; והיועץ המשפטי של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), עו"ד ינקי קוינט.

עמדת היועץ ביחס להסדר המוצע לקיבוצים היא שהפחתת התשלום ל-33% מערך הקרקע, כאשר הקיבוץ יוכל לפרוס את התשלום לתקופה ארוכה, בתוספת הפחתה של עוד 12% ממחיר הקרקע לפי קביעת השמאי הממשלתי - נראית בלתי סבירה על פניה, והיא צריכה להיבדק גם במבחני צדק חלוקתי.

בנוסף, היועץ מתנגד לחלק מההסדר שלפיו מי שמצטרף לקיבוץ מלווה לקיבוץ כסף, והקיבוץ בונה עבורו את הבית ומאפשר לו לגור בו בלי מעמד קנייני, וזאת מבלי שרמ"י מקבלת תמורה עבור הזכות בקרקע.

משתתפי הישיבה הגיעו למסקנה כי מדובר בפיקציה שבמסגרתה מתבצע שיוך דירה באופן מוסווה, כאשר לאמיתו של דבר מדובר בעסקת מקרקעין לכל דבר, וזאת בהסדר שמעורר גם בעיית מיסוי.

בעניין ההצעה לאישור להקמת מתקנים סולאריים בקרקע חקלאית, גם כשהקרקע איננה מוחכרת ב"תנאי נחלה" לקיבוצים ומושבים ומוגבלת למתקן בשטח 2.5 דונם, הוחלט בישיבה כי ההצעה אינה סבירה.

עמדת היועץ היא שהחלטה המתירה להקים ללא מכרז באזור עוטף עזה והערבה מתקנים כאלה בשטח של עד 10 דונם, מהווה שינוי מהותי במשטר המקרקעין ואינה עולה בקנה אחד עם עקרונות צדק חלוקתי.

בנוסף, קיים אף חשש שההחלטה עלולה להתפרש כמכוונת להקל על משפחת שרון, שבחוות שקמים בבעלותה הקים גלעד שרון מתקן סולארי גדול על 8.7 דונם על קרקע חקלאית שאינה מוחכרת "בתנאי נחלה", ושהבקשות להכשרת המתקן והפעלתו נדחו על-ידי בית המשפט העליון.

היועמ"ש מבקש לערוך דיון נוסף בשתי ההצעות הללו לפני הבאתן למועצת מקרקעי ישראל. אם השר אריאל לא יוריד את ההצעות מסדר היום הקבוע לישיבת המועצה ביום א', מתכוון היועץ, בצעד חריג, להביא בפני חברי המועצה את עמדתו השוללת את קבלת שתי ההצעות במתכונתן הנוכחית.

מלשכת השר אריאל נמסר: "מנכ"ל משרד השיכון, שלמה בן-אליהו, ומנכ"ל רמ"י, בנצי ליברמן, נמצאים כל העת במגעים ודיונים עם לשכת היועמ"ש בעניין הצעות ההחלטה, וביום ראשון יוחלט האם להעלותם לאישור המועצה".

כתב "גלובס" מעיר כי רק במקרה אחד התערב יועץ משפטי לממשלה באופן דומה בתהליך קבלת החלטות במועצת מקרקעי ישראל, וזאת כאשר היועמ"ש לשעבר אליקים רובינשטיין התערב בנושאי הענקת זכויות בקרקע חקלאית בתקופה שבה אריאל שרון עמד בראש המועצה. ‏‎‎‏

מהתנועה הקיבוצית נמסר: ""לאחר שנים של הקפאת בנייה בקיבוצים וסחבת בירוקרטיות ראשי התנועה הקיבוצית ובני הקיבוצים מביעים מקווים כי הגיע העת לסיים את הסאגה ולאפשר לחברי הקיבוץ לשוב לבנות את ביתם. בתנועה הקיבוצית מזכירים כי החלטה זו הינה החלטה אסטרטגית אשר מהווה חלק מהפתרון למצוקת הדיור של מדינת ישראל היות והיא טומנת בחובה פוטנציאל בנייה של עשרות אלפי יחידות דיור בקיבוצים הפזורים לארכה ולרוחבה של המדינה. בימים האחרונים הועברו מספר חוות דעת של משפטנים בכירים כגון הפרופסור ברק מדינה, שכיהן כדיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, המבהירות כי ההסדרים המוצעים לבנייה בקיבוצים עומדים במבחני החוקיות והסייגים המשפטיים אותם הציב היועץ המשפטי של רשות מקרקעי ישראל עו"ד ינקי קווינט. וועדת ליברמן הגישה את מסקנותיה כבר לפני מספר חודשים ואני מקווה ומאמין כי ליועצים המשפטיים היה די זמן לעבור וללמוד אותן כדי להביע עמדתם. ברצוננו לסיים כאן סיפור עצוב עבור בני הקיבוצים שנמשך כבר יותר מדי שנים.זה רגע בו צריכות להתקבל החלטות של מנהיגים" אומר איתן ברושי, מזכ"ל התנועה הקיבוצית."

פורום הקרקעות בהשתתפות הארגונים, האגודה לצדק חלוקתי, הקשת הדמוקרטית המזרחית, ועמותת תהודה פנה לחברי מועצת מקרקעי ישראל וקרא להם להתנגד לקבלת ההחלטה שיש בה כדי לאפשר לתנועה הקיבוצית לרכוש את עתודת הקרקעות לבניה בשטחי הקיבוצים בהנחות ניכרות, כפי שעולה מהצעת ההחלטה.

לטענת הארגונים החברתיים, מדובר בהחלטה דרמטית בלשון המעטה, המשנה את כללי המשחק הבסיסיים ביותר של משטר המקרקעין בישראל. ההסדר האמור יוביל לספסרות בקרקעות הציבוריות למרבה במחיר ויאפשר עריכת סלקציה נוקשה באשר למתיישבים חדשים, אשר מעוניינים להתקבל לקיבוץ. לאחר התשלום הזעום לרשות למעשה לא יידרש מהקיבוץ כל תשלום נוסף ולא יהיה כל פיקוח על הנעשה בקרקעות. בהקשר זה ראוי לציין, כי ההסדר התקבל בלחץ של מגזר הקיבוצים ובהמשך לוועדה חדשה שהוקמה לצורך העניין.

הארגונים החברתיים ציינו כי טרם קבלת ההחלטה על ידי מועצת מקרקעי ישראל, מוטלת עליה חובה משפטית לשקול, על בסיס תשתית עובדתית מהימנה את החלופות העומדות בפניה, תוך שימת דגש למבחני הסבירות, המידתיות והצדק החלוקתי. עקרונות אלה קיבלו ביטוי בפסיקת ביהמ"ש העליון לא אחת, (בג"צ שיח חדש ; פרשת חוות השקמים, ע"א 4547/13 ;) ולאחרונה, בפרשת מהדרין (ע"א 8325/12) חזר כבוד השופט רובינשטיין ביתר שאת על עקרונות אלו והדגיש את כי אחת התכליות החשובות המונחות ביסוד סמכויות רשות מקרקעי ישראל היא "למנוע סחר ספקולטיבי בקרקעות המדינה" וכי "בנהלו את מקרקעי המדינה משמש המינהל איפוא כנאמן הציבור, ועליו לפעול בהתאם לאינטרס הציבור כולו. . . . המדיניות צריך שתבטא צדק חלוקתי, כעולה בעליל מעניין שיח חדש." הארגונים התריעו כי ההחלטה המוצעת הינה שלב נוסף במגמה נמשכת של כרסום בהחלטות ובמטרות המקוריות של מינהל מקרקעי ישראל (כיום רמ"י), ע"י הפעלת לחץ מתמיד על רמ"י ועל גורמים נוספים באופן שהרציונאלים שבבסיס ההחלטות נשחק ונעלם וההטבות ל"חקלאים" מועצמות על חשבון הציבור והאינטרס הלאומי. לעמדת הארגונים, הצעת ההחלטה מבקשת לשנות את המדיניות הקיימת ומנוגדת לעקרונות הצדק החלוקתי, והיא אף פותחות פתח לספסרות, סחר, ייזום והפקת רווחים מקרקע ציבורית.

על פי המכתב שנשלח לחברי המועצה,, תהליכי ההפרטה שעברה התנועה הקיבוצית שינו את מסגרת התיישבות וכיום האגודה החקלאית הינה קהילה כלכלית לכל דבר ועניין. ולכן, אין מקום וצדק להשאיר בידיה זכויות ששווים הכספי עצום ולהשאיר בתוך כך את שאר הציבור בישראל נטול הטבות וזכויות בקרקע.

צרו איתנו קשר *5988