דירות הרפאים של טדי שגיא

האנשים שאוספים דירות כשנמאס להם לאסוף מכוניות או עטי יוקרה

מגדל היוקרה של קבוצת דן ארלוזורוב 17 / הדמיה: משה צור אדריכלים
מגדל היוקרה של קבוצת דן ארלוזורוב 17 / הדמיה: משה צור אדריכלים

הקלישאה שאומרת שגם העשירים ביותר לא יכולים לאכול בו זמנית משתי כפות או משני מזלגות כבר מזמן אינה רלוונטית. לפחות בכל הנוגע לבתים ולדירות, הם מוכיחים לנו שאין להם שום בעיה "לאכול" ללא שום הגבלה.

בשבוע שעבר פורסם ב"גלובס" כי טדי שגיא קנה 3 דירות בתל אביב, עוד 3 דירות בתל אביב. דירה במגדל בפארק צמרת ושתי דירות בפרויקט בלו שבצפון מערב העיר, שעבורן שילם 38.5 מיליון שקל. ולמי ששכח, שגיא הוא אותו אחד שקנה לא מזמן את הדירה של אהוד ברק בקומה 31 במגדלי אקירוב ב-26.5 מיליון שקל, אחרי שכבר החזיק בחצי השני של הקומה. כמה שנים קודם לכן רכש שגיא את מה שנחשב לבית היקר בישראל, ברחוב גלי תכלת בהרצליה פיתוח, תמורת 145 מיליון שקל.

ואם אתם שואלים אם אפשר באמת לגור בחמישה בתים בו זמנית; ואם לא חבל על אותן הוצאות שוטפות אדירות - תחזוקה, ארנונה, ועד בית ועוד, שמגיעות לעשרות אלפי שקלים בכל חודש; ומה בנוגע למס הרכישה הלא מבוטל לנכסי יוקרה (מ-5% ועד ל-10% מעל לשווי של 15 מיליון שקל) או לעובדה שאין יותר פטור ממס שבח למי שמחזיק יותר מדירה אחת - סימן שאתם לא מבינים שום דבר.

בעיקר אתם לא מבינים מהו המרחק בין הפרולטריון, גם אם הוא שייך לעשירון העליון, לבין העשירים הגדולים באמת, שחיים כאן (וכאן וכאן).

ולאור כל זה, כשמבינים מי הם אותם אנשים שאוספים דירות כשנמאס להם לאסוף מכוניות או עטי יוקרה, זה אמור בין השאר להכניס לפרופורציות את הציפיות מהכפלת הארנונה לאותן "דירות רפאים", מהלך שאושר במועצת עיריית ת"א בשבוע שעבר.

אף ששר האוצר יאיר לפיד אמר שמדובר בתקנות "שיסייעו להגדיל את היצע הדירות", אף ששר הפנים גדעון סער אמר ש"הכפלת תשלום הארנונה תעודד את השכרת אותן דירות", ואף שראש עיריית ירושלים ניר ברקת (שצפוי לאשר החלטה דומה השבוע), אמר ש"היוזמה תביא להכנסת אלפי דירות רפאים לשוק בירושלים".

צעד מוצדק? בהחלט. חברתי וכלכלי? בוודאי. אבל המטרה וההישג העיקרי שלו הם הגדלת ההכנסות מארנונה, לא הגדלת היצע הדירות. תשאלו את טדי שגיא אם הוא ישכיר לכם את קומה 31 במגדלי אקירוב בגלל ארנונה של 200 אלף שקל בשנה.