סנגורים בכירים מתריעים מחקיקת חוק חיסיון חומר מודיעיני

סנגורים בכירים מתריעים מפני חקיקת חוק חיסיון חומר מודיעיני. עורכי הדין נוית נגב, ד"ר יעקב וינרוט, ד"ר גרשון גנטובניק, בעז בן-צור, נבות תל-צור, פרופ' קנת מן, ואייל רוזובסקי, מבכירי עורכי הדין בתחום הצווארון הלבן בארץ וחברי "הפורום לתיקון הרשעות שווא בישראל", פנו באחרונה אל ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת כדי להתריע מפני חקיקת חוק חיסיון חומר מודיעיני.

"ישנם רגעים שבהם הכנסת, על חבריה, עומדת למבחן - מבחן השמירה וההגנה על ערכי היסוד הבסיסיים ביותר של החברה שלנו. זהו אחד מהם. הצעת החוק העומדת בימים אלה לעיונכם מידתה רעה. היא מתעלמת ממושכלות יסוד", כתבו הסנגורים לחברי ועדת החוקה בראשות ח"כ דוד רותם.

לדבריהם, "חומר מודיעיני הרלוונטי לחקירה ולאישום מהווה איבר מאיברי חומר החקירה. בחומר זה יכול להימצא הבסיס להערכת הראיות שבידי המדינה המאשימה, והמפתח לזיכוי או להגדרה נכונה יותר של האחריות הפלילית שיש לייחס לנאשם. החוק שלנו, על-פי הדין הנוהג, אינו מפקיר את האינטרס הציבורי בהגנה על חומרים מודיעיניים".

הצעת חוק חיסיון חומר מודיעיני, שמקודמת בימים האלה בכנסת ועתידה להפוך לחוק, קובעת כי חומר מודיעיני יהיה חסוי ולא יוכל לשמש חומר חקירה להגנת נאשמים. לפי ההצעה, די יהיה בסיווג חומר כחומר מודיעיני כדי לאפשר את אי-מסירתו לנאשם, ללא מנגנון הבקרה של הוצאת תעודת חיסיון הקיים כיום.

ההגדרה המוצעת לחומר מודיעיני (הקבועה בסעיף 2 של הצעת החוק) היא רחבה. לפיה, רק ראיות חיוניות להגנת הנאשם תהיינה חייבות להימסר לו, וגם זאת רק אם הצורך בגילוי הראיה עולה באופן ממשי על הפגיעה הצפויה באינטרס הציבורי נוכח הגילוי.

לדברי הסנגורים, הצעת החוק מהווה נסיגה חמורה לאחור. לדבריהם, המצב כיום, שבו ניתן להוציא תעודת חיסיון אך ורק אם קיים אינטרס ציבורי בהוצאתה, ונקבעו מנגנונים המבטיחים את העברת החומר לשם הגנת הנאשם, מצריך השקעת משאבים מצד גורמי אכיפת החוק.

אולם לדבריהם, "זהו מחיר שמערכת אכיפה פלילית, המתיימרת להיות צודקת, חייבת להיות מוכנה לשלמו. אם היא רוצה למלא אחר כללי יסוד של מתן הזדמנות נאותה להתגונן, עליה לעשות זאת במלוא הרצינות והאחריות".

לדברי הסנגורים, המטרה של האכיפה הפלילית אינה מקדשת את כל האמצעים. "חומר החקירה חייב לעמוד לרשות הנאשם כדי שיוכל לכלכל את הגנתו, וגם חומר חקירה רגיש ומסווג צריך לעמוד לעיונו אם יש ביכולתו לסייע בהגנתו", הם כתבו לוועדת החוקה.

לדבריהם, מי שמעוניין לצמצם את האפשרות של שליחת חפים מפשע למאסר, מי שמעוניין להילחם בהרשעות-שווא, חייב להקפיד על קיומן של ערובות היסוד המבטיחות דיון פלילי הוגן והגון, וחייב להתנגד לחוק החדש המוצע.

"אנו מקווים שהכנסת תעמוד במבחן ההגנה על ערכי היסוד הבסיסיים ביותר שלנו ועל קידומם. שיטת האכיפה הפלילית, אם ברצונה להיקרא צודקת, חייבת לתת לנאשמים את ההזדמנות ההוגנת להגן על עצמם. יישלח נאשם שהורשע למאסר, ואפילו לשנים ארוכות, אך יידע הוא, ונדע אנו כולנו, כי ניתנה לו הזדמנות הוגנת להגן על עצמו, כי ניתנה לו האפשרות לבחון את מערך הראיות העומד לחובתו ושנאסף בעניינו.

"אין אנו עוסקים ברגולציה מינהלית או בסנקציה ביטחונית מניעתית. ענייננו בשימת אות-קין פלילי על אדם. בשליחתו למאסר מאחורי סורג ובריח".

את המכתב מסיימים הסנגורים ביותר מרמז לכך שלטעמם הצעת החוק אינה חוקתית ועומדת בניגוד לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. "חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו מטיל בראש ובראשונה על הכנסת את החובה לעמוד על משמר זכויות יסוד של האדם האוסרות על נטילת חירותו, אלא בחוק הולם שנועד לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש ועל קידום ערכיה של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית. אנו מקווים שהכנסת תעמוד במבחן ההגנה על ערכי היסוד הבסיסיים ביותר שלנו ועל קידומם".