מבטים מצטלבים: תערוכות בוגרים באונ' חיפה ובסמינר הקיבוצים

סקירת תערוכות בוגרים באמנות באוניברסיטת חיפה ובסמינר הקיבוצים משקפת התמודדות עם סוגיות חברתיות ותרבותיות

"דאטה פרוססניג" של סיון שבירו מימרן / צילום: יחצ
"דאטה פרוססניג" של סיון שבירו מימרן / צילום: יחצ

אוניברסיטת חיפה: פנורמה רב-תרבותית

40 בוגרי התואר הראשון באמנות באוניברסיטת חיפה מציגים בתערוכה שאצרו האמנים אורי קצנשטיין וליהי חן. האוכלוסייה המגוונת של הסטודנטים מספקת פנורמה חברתית-מגדרית רב-תרבותית. כך למשל איה אבו רוכן, אמנית דרוזית צעירה, בעלת שאיפות לקריירת בימוי וחיבה לקולנוע ולמוזיקת פופ, עוסקת בסדרת עבודות וידיאו רגישות ושופעות, בקונפליקט האישי בין החיים המודרניים לצווי החברה המסורתית. חלק מן העבודות מוצגות בגרסה המותרת לצפייה לנשים בלבד. כך האמנית מכניסה את הצופים לסד שבו היא מנהלת את חייה, ובמקביל, דרך עבודותיה, היא מנסה להגשים פנטזיות על חופש ועל שילוב התשוקות בחייה השמרניים.

בביאנלה לאמנות בוונציה בשנה שעברה הותרה הכניסה לחלק החווייתי של הביתן הרוסי לנשים בלבד. תגובות הגברים שנעצרו בחוץ נעו בין תימהון לבין תסכול ואפילו כעס. משום מה הדרת נשים ל"עזרת הנשים", לחדר הפנימי או אל מחוץ לשערי האקדמיה - כפי שהציע לאחרונה מנהיג רוחני, לא חשוב מאיזו עדה - נראית לנו, גברים ונשים כאחד, טבעית יותר.

אבו רוכן עושה מעשה פיתוי כשהיא מרמזת על החיים הסודיים של הנשים, ומותירה את הגבר-הצופה מעבר לגדר.

דנה לאור קוגן מציגה מיצב פיסולי, Do it yourself, הכולל מתקן משעשע למזיגת שמן, מתקן לייבוש בקבוקים וכ-200 בקבוקי זכוכית המכילים תצלומי פולרויד שהוטבעו בשמן. את המימון למיצב השיגה על-ידי גיוס המונים באתר הד-סטארט. בעבודתה, היא שואלת שאלות על זיכרון ומחיקה, ועל סוגיית המקור והנאמנות לו.

אוניברסיטת חיפה, המשכן לאמנויות, מדעי הרוח, עד יום חמישי 3 ביולי. שעות הפתיחה: מדי יום, 8:00-20:00

Do it yourself של דנה לאור קוגן / צילום: יחצ
 Do it yourself של דנה לאור קוגן / צילום: יחצ

סמינר הקיבוצים: אמנות יוצאת לשוק

תערוכת הגמר של המחלקה לאמנות ולעיצוב במכללת סמינר הקיבוצים בתל-אביב מוצגת השנה במרכז עמיעד במתחם שוק הפשפשים ביפו. הסביבה אמנם מספקת לתערוכה תנועה ערה של קהל, שבוודאי לא היה מגיע לקמפוס הסמינר בצפון העיר, אך התאמתו של החלל להצגת אמנות ועיצוב, בתערוכה מעורבת שבה כל פרויקט דורש תשומת-לב והיה נהנה יותר לזכות ל"אווירה" משלו, לא אידאלי בלשון המעטה.

בערב הפתיחה, שהצטלב עם אירועי הלילה הלבן של תל-אביב, המתה התערוכה מבקרים וקהל רחוק וקרוב, והיוצרים הנרגשים מצאו את עצמם מתמודדים עם הרבה יותר תשומת-לב ממה שיכולה תערוכת בוגרים לשאת על כתפיה. בין העבודות בלטה בשקט שלה עבודתה של אלסה אסרס "שחור, מציאות לבנה". בצילום שהוצג בהקרנה גדולת מידות על הקיר נראה גופה ההריוני של האמנית כשהיא שוכבת עירומה ומצופה ביציקת גבס מכף רגל ועד צוואר. אסרס ממוצא אתיופי עוסקת בשאלות של שחור ולבן במובן של קונטרסט צבעים ושל תפיסות חברתיות. היא עושה זאת באופן לא מהוקצע, אך מרגש, גם בעבודת וידיאו שבה גבר שחור מתרחץ כאילו הוא מנסה לשטוף מעליו את צבע עורו.

סיון שבירו מימרן מצליחה לבלוט בצניעות החכמה של עבודתה "דאטה פרוססינג". היא מציגה שני אובייקטים - פסל קיר פוסט-מינימליסטי שבו מחוג גדול חורט בקיר עיגול ההולך ונחרץ עם כל סיבוב שלו; ובהמשך המסדרון מכונת מכירה של מסטיקים עגולים, בצבעי "הלוגו של גוגל", ודיוקן עצמי בווידיאו לועסת מסטיקים ו"מעבדת" את המידע הצבעוני לעיסה.

סדרת צילומים לא מתחכמים ומסקרנים של שי גיל, תחת הכותרת "מתנות אסורות", עוסקת באתוס הקיבוץ השיתופי ז"ל, ובזיכרון עברו, באופן שבו מתערבבים הכאב ואי הנוחות של ה"תקנון הקיבוצי" עם התרפקות שבדיעבד.

מרכז עמיעד, שוק הפשפשים, יפו. עד חמישי 9.7, ראשון-חמישי 11:00-21:00; שישי: 10:00-15:00; שבת: 15:00-22:00

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988