לאבסטייל רוצה להפוך כל סמארטפון למד-סוכר חכם

שלושה חודשים בלבד לאחר שאביו נפטר ממחלת הסוכרת, קיבל ארז רפאל הצעה להצטרף ללאבסטייל, "כאילו מישהו שידר לי לבוא לעבוד כאן" ■ עכשיו הוא מקווה שגם המשקיעים יישרו קו עם הפיתוח והחזון

ארז רפאל / צילום: דור מלכה
ארז רפאל / צילום: דור מלכה

ארז רפאל דוקר את עצמו לכבודי. "אם אני יכול לדקור את עצמי בכל פגישת משקיעים", הוא צוחק, "אני יכול לעשות זאת גם בשביל העיתון". את טיפת הדם הקטנה הוא מניח על מקלון בדיקה חד-פעמי, שאותו חיבר רגע לפני כן, באמצעות מכשיר קטנטן המכונה דריו, לסמארטפון שלו. או-אז נדלקת אפליקציה המברכת אותו ב"היי ארז", ומציינת עבורו את ערך הסוכר. כיוון שרפאל אכל שוקולד לא מזמן, הערך גבוה במקצת מהרצוי בבוקר. לו היה סוכרתי תלוי אינסולין כבר היה מקבל ייעוץ לגבי ההזרקה הקרובה.

"התמכרתי קצת למדידת סוכר, אני לומד מזה הרבה על עצמי", מודה רפאל ומציג את הערכים האחרונים שלו - כל אחד מהם מייצג פגישת משקיעים והדגמה. עיניי נחות על ערך גבוה במיוחד מלפני שבועיים: "אולי שתיתי קולה", הוא צוחק, "אולי באותו יום המניה נפלה".

מניית החברה, לאבסטייל, היצרנית של ערכת דריו והנסחרת מעבר לדלפק בוול סטריט, אכן לא תורמת רבות לשלוות הנפש של רפאל, המנכ"ל. בשיאה נסחרה לאבסטייל בכ-3 דולרים, ואילו כעת היא מדשדשת סביב דולר אחד בלבד. רפאל מתמרמר ואומר שהוא מרגיש שיש "חוסר הלימה" בין תפקוד החברה והתקדמותה - אישור המכשיר כמוצר רפואי בחלק ממדינות אירופה, משתמשים פעילים ונלהבים - לבין ערך המניה. בינתיים הוא מתנחם בתחזיות ורודות של אנליסטים: מחלקת המחקר של גולדמן סאקס קבע למניה מחיר יעד של 12 דולרים לפני חודש, ואילו בנק ההשקעות אגיס נתן לה בפברואר מחיר יעד של 6 דולרים.

מה בעצם מיוחד בדריו שמלהיב כל כך את האנליסטים? הערכה שבה הדוקרן, מקלוני הבדיקה והחיבור לסמראטפון, באמת מעוצבת יפה ונראית כמו דיסק-און-קי ולא כמו הפאוץ' הרגיל שאיתו מסתובבים חולי הסוכרת - יתרון רציני אם אדם צריך לשלוף את הערכה כשהוא יושב למשל ברכבת התחתית- אבל זה לבדו היה מציב אותה בשדרת יצרני הציוד הרפואי הסטנדרטי שבו שולטות הענקיות דוגמת ג'ונסון אנד ג'ונסון ובאייר. גם אפליקציות המיועדות לחולי הסוכרת יש.

מה שמיוחד בדריו היא היכולת שלו לחבר בין השניים חיבור בל יינתק. כלומר, הסמראטפון עצמו הוא הגלוקומטר, ומיד ברגע הבדיקה הנתונים האישיים שלך - אלה שאתה או הרופא או המטפלים שלך הזינו ואלה שנאספו במשך הזמן - נכנסים לפעולה; וקבוצת התמיכה שלך, אם זה משפחה ואם בשלבים מאוחרים יותר רופאים ו"תומכי סוכרת", רואה את הנתונים ויכולה לעזור. אם הסוכרתי, למשל, הוא ילד, הוריו יכולים לראות שאכן בדק את עצמו בשעות היעודות ומה מצבו, גם כאשר הם בעבודה והוא בבית הספר.

האפליקציה עצמה היא משחקית, ידידותית, צבעונית, יודעת לשבח אותך ו"להתיידד" איתך, כדרכן של אפליקציות מהסוג שרפאל מכנה "מגניב וקולי". "אנחנו מתחברים לעולם מוצרי הבריאות והלייף סטייל המגניבים, כמו הצמידים של מדי הצעדים בסגנון ג'ו בון ופיטפיט (חברה השווה כיום 350 מיליון דולרים) ושעוני הדופק", הוא אומר.

זאת, לעומת עולם הציוד הרפואי שאליו שייכים מסורתית מוצרי המדידה והטיפול בסוכרת, שמעצם טבעו הוא נדרש לדייקנות, לאמינות ולעמידה בכללי רגולציה, ולכן הוא שמרני ומקובע יותר: "אנחנו רצינו להיות משהו באמצע, בין שני העולמות האלה, חברת ציוד רפואי עם אישורי FDA וכדומה, אבל מצד שני מגניבים כמו כל הדברים הטרנדיים החדשים בתחום השמירה על איכות חיים".

רפאל יודע היטב שאין הרבה דברים מגניבים במחלה כרונית כמו סוכרת. הסוכרתי חי סביב רמת הסוכר בדמו, דוקר את עצמו מספר פעמים ביום, ואם הוא תלוי אינסולין עליו גם להחליט כמה להזריק לעצמו כדי למתן את רמת הסוכר. מצד שני עליו לא להגיע למצב ההפוך, המסוכן מאוד, של היפוגליקמיה, "נפילת סוכר" בשפה עממית, שיכולה במקרים קיצוניים גם להביא למותו. הממוצעים מדברים על כך שהחולה מקבל ארבע שעות רופא בשנה, אבל נדרש מדי יום להחליט כמה וכמה החלטות הנוגעות לבריאותו, ודי מתמודד לבד עם נטל ההכרעה.

ההחלטה על כמות האינסולין מבוססת על ה"מחברת", מושג שכל חולה סוכרת קצת יותר חמורה מכיר ושונא: הוא נדרש לכתוב מעין יומן של ערכי הסוכר שלו, רישום מדויק של מה אכל מתי, איזו פעילות גופנית עשה וכדומה. על סמך הרשימות הללו הרופא עושה סטטיסטיקה, משתמש בנוסחה המקובלת בתחום, וקובע עבורו אמות מידה כמה להזריק ומתי.

הסיבה שרפאל יודע את כל אלה, עוד לפני שחבר ללאבסטייל ושמע על נבכי ה-FDA ודומיו, היא אישית למדי: למעשה, את ההצעה להצטרף לסטארט-אפ החדש קיבל רפאל כשלושה חודשים לאחר שאביו נפטר בגיל 68 מסיבוכי מחלת הסוכרת מטיפוס 2, הנחשבת לקלה יותר.

"אבי מעולם לא שתה משקאות מתוקים, ותמיד אכל בצורה מסודרת. היום, כשאני מכיר את העולם הזה טוב יותר, אני חושב שהסוכרת הייתה קשורה למשהו נפשי. היא החלה אצלו אחרי שעבר כל מיני דברים שקשורים לצד הכלכלי פיננסי. בשלוש השנים האחרונות לחייו, הוא כבר היה תלוי אינסולין, והתקשה מאוד לנהל את המחלה. אני זוכר שאפילו בנסיעות הייתי מנהל לו את הסוכר בשלט-רחוק, שואל מה היה אתמול, מה ערך הסוכר עכשיו, ואומר לו מה להזריק. אני זוכר שכבר אז חשבתי שחייבת להיות דרך חכמה יותר לשלוט בסוכרת מאשר המחברת, הרופא והנוסחה".

לגייס את חוכמת ההמונים

לאבסטייל הוקמה בידי דוד וינטרוב (רופא ויזם וממקימי ורסמד, המייצרת מכונות הנשמה ניידות, שנמכרה ב-2008 ל-GE תמורת כ-40 מיליון דולרים), ובידי אורן פירסט, יזם סדרתי שאחת היוזמות שלו, למשל (עם אשתו צמרת), היא מכשור למילה המונית, כאמצעי להפחתת הסיכון לחלות באיידס באפריקה. שני מייסדים נוספים הם המעצב התעשייתי והממציא דוב אופנהיים ומאיר פלבינסקי.

רפאל, שבעברו היה בכלל בכיר באמדוקס ובנוקיה סימנס (סגן נשיא) בתחום פיתוח המוצרים, ומעולם לא היה לו קשר לציוד רפואי או לחברות ביוטק, הצטרף כעובד השביעי לחברה. בשיחת הטלפון שקדמה לפגישת הגיוס בינו ובין פירסט - חבר משותף "שידך" ביניהם - שניהם הביעו ספקות אם הוא מתאים מבחינת הרקע. הוא עצמו גם עשה חשבון שיהיה עליו לרדת ב-30%-40% מהשכר שהתרגל אליו וספקותיו התגברו; אבל בפגישה, בנוסף לכך שנוצר מה שהוא מכנה "קליק" בינו לבין פירסט, מה שהוצג לו הלהיב אותו, ותוך כדי השיחה החל לתרום הן מניסיונו בפיתוח תוכנה והן מניסיונו כמי שליווה חולה סוכרת, והוא הרגיש "כאילו מישהו שידר לי לבוא לעבוד כאן".

הוא הצטרף לחברה כאחראי על פיתוח התוכנה והאלקטרוניקה, וכעבור שנה, כאשר המוצר סיים את חבלי הפיתוח והגיעה העת לעבור לשלב הבא, שכרוך בשיווק ובקשרים עם משקיעים, פירסט העדיף לזוז לתפקיד היושב ראש ורפאל נעשה מנכ"ל החברה.

בספטמבר 2013 קיבל המוצר אישור mark CE, המאפשר למכור אותו ב-32 מדינות באירופה (כולל אוסטרליה וניו זילנד). הבקשה לאישור ה-FDA, רשות המזון והתרופות האמריקאית, הוגשה בסוף 2013 והחברה מקווה לקבל את האישור במהלך 2014. השלב הבא אחרי האישור הוא הכנסת המוצר לסל של ביטוחי הבריאות השונים. כיוון שהבסיס למוצר, הגלוקומטר, פועל כמו מדי סוכר אחרים, תהליך האישור לא צפוי להיות ארוך: מבחינת ביטוחי הבריאות המוצר דומה במחירו לגלוקומטרים אחרים.

בתחום הזה, מודל הרווח של כל היצרנים אינו המכשיר עצמו, שאותו נותנים לפעמים גם בחינם, אלא - בדומה למדפסות, מכונות קפה ושאר הציוד שיש לו חלק מתכלה - הרווח מגיע ממקלוני הבדיקה החד-פעמיים, "סטריפים" בעגה מקצועית. שוק מקלוני הבדיקה מגלגל 12 מיליארד דולרים בשנה, וכל חולה בסוכרת מטיפוס 1 המשתמש במכשיר מוציא על סטריפים 700-500 דולרים בשנה. לאבסטייל "יישרה קו" והסטריפים שלה דומים מאוד במחיריהם למקובל בשוק.

באפריל הושק המוצר במה שרפאל מגדיר "השקה רכה". המדינה הראשונה שבה החלו להשתמש בו היא איטליה, הבאה תהיה בריטניה. מבין 3,000 המכשירים המיועדים לחלוקה חולקו בינתיים כמה מאות, שכן רוצים לראות שהכול מתנהל כסדרו, שמקלוני הבדיקה זמינים בבתי המרקחת באזורים שבהם חולק המכשיר. בשלב הזה, יודעים בחברה, הם עברו את משוכת ההיתכנות והפיתוח, אבל עליהם לשכנע את השוק ואת המשקיעים באמינותם, כלומר ביכולתם לספק לחולים לאורך זמן את הסטריפים. עד סוף יולי יחולקו כל 3,000 המכשירים.

במקביל לעבודה עם מפיצים, בדרך הרגילה שבה עובדות חברות ציוד רפואי, לאבסטייל מנצלת את אופייה המיוחד כחברה מבוססת אפליקציה, ופונה ישירות לצרכנים דרך רשתות חברתיות. גם בלי לרכוש את המכשיר, יכול מי שרוצה להוריד בחינם את האפליקציה, להזין לתוכה ידנית את הנתונים ולהשתמש בה. רפאל מקווה שבשלב הבא אותו משתמש פוטנציאלי יתאהב במערכת וירצה לרכוש גם את המכשיר, אם וכאשר חברת הביטוח הרפואי או קופת החולים תכלול את המוצר בסל. על בסיס האמונה הזו, רפאל מאמין שבשנה הקרובה יגיעו לעשרות אלפי משתמשים.

עד כה גייסה החברה 21 מיליון דולרים, בעיקר ממשקיעים פרטיים אמריקאים, בארבעה סיבובי השקעה. בסיבוב ההשקעה האחרון נכנסו גם משקיעים מוסדיים.

שיעור בעיצוב התנהגותי

אחד הדברים שיוכלו חברות הביטוח לבדוק הוא כמה באמת משתמשים במכשירי בדיקת הסוכר: בתעשייה כבר מכירים את "השוק השחור" של מקלוני הבדיקה, הנמכרים בידי חולים המזניחים את השמירה השוטפת על עצמם; בארצות הברית ישנה סטטיסטיקה הקובעת שבין 10% ל-15% מהמקלונים נזרקים, בין אם מחוסר שימוש ובין אם מחשיפה ללחות (המקלונים עשויים מתכת שעליה אנזים שיודע לזהות את הסוכר בדם ולתרגם אותו לערך מספרי). כיוון שהבדיקות של דריו עולות לענן ונשמרות בו, תוכל חברת הביטוח לנהל מעקב כמה באמת משתמשים במכשיר (תוך כדי שמירה על פרטיות החולה על-פי הכללים המקובלים, כמובן).

רפאל סבור כי דריו יכול לשפר את איזון הסוכר בגוף לאורך זמן. הדרך למדוד זאת היא בין היתר בדיקת רמות ההמוגלובין A1c, כלומר אחוז כדוריות הדם האדומות המסוכררות (אצל אדם בריא הרמה היא בין 4% ל-6%). אין לו מחקר שמוכיח זאת, אולם הוא מציין כתימוכין מחקרים המורים על כך שאצל חולים אשר טלפנו פעם בחודש לאחות במרפאה המלווה אותם (בנוסף לביקור הרבעוני אצל הרופא) חל שיפור בהמוגלובין הזה, מן הסתם מפני שקיבלו הנחיה נוספת שבעזרתה דייקו יותר בטיפול בעצמם. לטענתו, לאפליקציה שהיא חלק מדריו יש אפקט דומה, שכן היא מלווה את החולה ועוזרת לו לדייק בטיפול.

ללאבסטייל כמה וכמה פטנטים בתהליכי רישום על חלקים שונים של המכשיר ושל התוכנה, כולל האלגוריתמים שיוצרים את הפרופיל האישי של המשתמש, שעליהם עבדו שכם אל שכם בחברה רופאים ומתכנתים. פטנט אחד שלהם כבר אושר בארצות הברית, והוא על החלק המחבר את מקלון הבדיקה לסמארטפון: "כל מי שעושה דיאגנוסטיקה עצמית דרך פתח האודיו בסמארטפון וגם נטען דרכו (כלומר אין לו טעינה אחרת), מפר פטנט שלנו", אומר רפאל. לימים, מקווים בלאבסטייל, אפשר יהיה להרחיב את הרפרטואר למצבים כרוניים נוספים כגון עודף כולסטרול.

- אתם לא האפליקציה הראשונה בשוק לסוכרת.

"נכון. יש בשוק המון אפליקציות שמנסות לעזור, ובהן האדם מקליד את רמת הסוכר שלו, את הנחיות האינסולין שקיבל מהרופא ומה אכל, ומקבל עצות. אבל ההיענות לדברים הללו מאוד נמוכה. מתלהבים בהתחלה ואחרי שבועיים מתעצלים. בסופו של דבר, הסטטיסטיקה היא פחות מ-5% שמתמידים. בעיה נוספת שאפיינה את האפליקציות הללו הייתה שלא בכולן היה ברור מי הסמכות הרפואית שעומדת מאחוריהן, ורק שנתיים-שלוש אחרי שהן התחילו, ה-FDA יצא בהנחיות בנושא זה.

"יש חברות ציוד רפואי שאמרו, בואו נפתח גלוקומטר שמתחבר לסמארטפון באמצעות בלו-תות', ואז האדם יכול לבחור לסנכרן או לא. אצלנו הסמארטפון הוא-הוא המכשיר הרפואי ואי-אפשר לראות את רמת הסוכר בלעדיו. אנחנו רצינו להכריח את האדם להגיע לסמארטפון".

- למה?

"כדי שבשבע עד עשר שניות שבהן הוא מסתכל על הסמארטפון נספיק להנחות אותו ולהעצים אותו ולקחת אותו לצעד הבא".

יש לציין כי דריו אינו המכשיר היחיד שבו הסמארטפון הוא מד הסוכר. ה-IBG סטאר, שפותח על-ידי חברת התרופות סנופי (Sanofi) עובד כך. לדברי רפאל, אצל המתחרה החיבור נעשה דרך פתח הטעינה, מה שעשה קצת בעיות כשאייפון 4 התחלף ל-5, וכשניסו להתאימו לאנדרואיד. עוד טוען רפאל, כי דריו ייחודי ביצירת הפרופיל האישי ובהדרכה המצורפת, וכן בעזרים נוספים כמו חיבור לבסיס הנתונים הגדול ביותר בתחום המזון, המסוגל לתת ערכים תזונתיים של מאכלים שונים, גם ממסעדות שונות ברחבי העולם, ובעזרת האפליקציה גם "לנבא" כיצד יגיב הסוכרתי למנת הבית במסעדה שאותה הוא פוקד.

בשלב הזה, מי שנחשף למידע שעלה מהסמארטפון אל הענן הם המעגל הקרוב שהסוכרתי הגדיר - בני משפחה וכדומה. החזון הוא שמרפאות סוכרת ירכשו את הפלטפורמה ויוכלו לייעץ מרחוק לחולים, וכן שתהיה אפשרות להשתמש בשירותים מרחוק של "תומכי סוכרת" (Diabetes Educator) - תחום מאוד מפותח בארצות הברית של מטפלים שאינם רופאים ומתמחים בליווי של סוכרתיים ובהנחייתם. שניים מהם - בהם גארי שיינר, סוכרתי בעצמו (טיפוס 1), סלבריטי בתחומו, שכתב ספרי הדרכה וזכה לתואר "תומך הסוכרת של השנה" לשנת 2014 - יושבים במועצת המנהלים של לאבסטייל. חבר נוסף בצוות הוא דיוויד אדלמן, מנהל הפורום הפופולרי ביותר לסוכרתיים בארצות הברית (רפאל: "איך שנכנסתי לתפקידי כמנכ"ל ידעתי שאני רוצה אותו אצלנו").

את המועצה המדעית המייעצת מוביל פרופ' איתמר רז, מנהל היחידה לסוכרת בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים, ויו"ר המועצה הלאומית לסוכרת. "אחת הסיבות לכך שהוא בחברה", אומר רפאל, "היא העובדה שאנחנו חולקים אותה מחשבה: יש יותר ויותר מחלות כרוניות ויותר ויותר חולים בהן, ולקהילה הרפואית אין יכולת לטפל בכולם. הדרך היחידה לסגור, חלקית, את הפער, היא להעצים את החולה ולעטוף אותו במעגלים של אנשים שיודעים לטפל במצבו הכרוני, וללמד גם אותו לטפל בעצמו טוב יותר".

סוגי הסוכרת

סוכרת מטיפוס 1 מכונה גם סוכרת נעורים בשל העובדה שהיא מלווה בדרך כלל את האדם מגיל צעיר, הסיבות להופעתה אינן ידועות, והיא תמיד תלוית אינסולין. סוכרת מטיפוס 2 תלויה יותר בתזונה ובהרגלי חיים, ולעתים אפשר להתמודד איתה בהשגחה על מזון ובכדורים במקרה הצורך, גם ללא אינסולין.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988